בהתאם לסעיף 9(ה)(3) לחוק, התקופה המוגנת מפיטורים לעניין עובד/עובדת העוברים טפולי פוריות או הפריה חוץ גופית, הנה במהלך תקופת הטיפולים, או 150 ימים לאחר מועד תחילתם, לפי המאוחר.
באשר לחודשים אפריל ויולי 2013, לא הייתה זכאית העובדת לפרמיה מאחר ולא עמדה ביעדים הנדרשים, וכן בחודש ינואר 2014 העובדת קיבלה פרמיה בסך של 80 ₪ עבור עבודה של 22 שעות בחודש זה.
לטעמנו, המעסיקה לא הייתה רשאית לפגוע בשכרה של העובדת בתקופה המוגנת, בה עברה העובדת טפולי פוריות.
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו כי דין התביעה לפיצוי בגין הפרת איסור לשון הרע להידחות, כפי שיפורט להלן.
בנסיבות העניין, שהנתבעת לא פירטה את היסודות העובדתיים המבססים את עוולת לשון הרע ואף לא הוכיחה כי אמירות אלו אכן נאמרו - דין התביעה לפיצוי בגין הפרת איסור לשון הרע – להידחות.
סוף דבר
תביעתה של העובדת מתקבלת בחלקה - המעסיקה תשלם לידי העובדת, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים פסק-דין זה, את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים בסך של 36,454 ₪ - סכום זה כולל הפרשות לקופת הפיצויים ככל שבוצעו על ידי המעסיקה ובכפוף לשחרורם לידי העובדת.