זכויות עובדים בלילה משכורת עבודה עבור עבודת לילה

חלק ניכר מעובדים אלו הם חיילים משוחררים ואנשים צעירים בתחילת דרכם התעסוקתית, שניתן לקבוע כבר בשלב זה, כי קיימת יותר מאפשרות סבירה, שחברי קבוצה אלו זכאים לתשלומים בהתאם לצוו ההרחבה בענף הדלק: כך שעבור עבודה במשמרת שנייה בת 8 שעות ישולם להם שכר עבודה של 9 שעות, עבור עבודה במשמרת לילה/שלישית תשולם להם תוספת בשיעור 35%, עבור עבודתם בשבת תשולם להם תוספת בשיעור 75% ולא בשיעור 50% כפי ששולמה ומשולמת בפועל, כשיש גם לשלם להם בעד עבודה לאחר מוצאי שבת במשמרת שנייה ושלישית בגין פרק הזמן שעד שעת חצות ביום שבת.

...

העובדה כי חברות הדלק לא פעלו במשך שנים רבות בהתאם לצו הרחבה בענף הדלק משנת 1979 ובחרו להתעלם ממנו, אין בכוחה לגרוע מתוקפן של הוראות צו הרחבה זה – ודאי שאין ללמוד מכך כי "אבד עליו הקלח". סוף דבר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות ביחס לעילת התביעה שבצו ההרחבה לפנסיית יסוד נדחות.

אנו מאשרים את התובענות נגד המשיבות כתובענות ייצוגיות כמבוקש ביחס לעילות התביעה שבצו ההרחבה בענף תחנות הדלק.

משאושרו הבקשות לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות בעילת צו ההרחבה בענף הדלק, אנו מורים למבקשים להגיש כתבי תביעה מתוקנים תוך 30 יום.

עקרי הבקשה לאישור ומהלך ההיתדיינות בה לטענת המבקש בבקשה לאישור, המשיבה קפחה את זכויותיו, ואת זכויות חבריו לעבודה, בכל הנוגע לתשלום שכר בעבור עבודה בשעה השמינית ב"שעות לילה" וביום עבודה שלפני יום המנוחה השבועית או חג; בכל הנוגע לאי תשלום גמול שעות נוספות עבור עבודה שמעבר לשמונה שעות עבודה במשמרת; בכל הנוגע לעריכת תחשיבים לא מדויקים של שעות העבודה וגריעת שעות מתוכן ואי תשלום בעבור השעות שנגרעו; בכל הנוגע לאי תשלום תוספת שכר בעבור שעות עבודה במוצאי שבת שלא קדמה להן מנוחה של 36 שעות; בכל הנוגע לתשלום בחסר של שעות שבת או חג בשל קביעה בלתי מדויקת של שעת כניסת ויציאת השבת או החג; ובכל הנוגע לאי תשלום דמי חגים.

אשר להסדר העבר, הוסכם כי ייבדקו זכויות העובדים ע"י ועדת בדיקה במסגרת ההסתדרות הלאומית, ושלפי ממצאיה תפצה המשיבה את כל עובדי השמירה והאבטחה שהועסקו בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור ועד ליום אישור ההסכם, בגין עילות התביעה, כדלקמן: 6.1 חברי קבוצה שיום המנוחה שלהם הוא יום שבת, ובמסגרת עבודתם אצל המשיבה עבדו במוצאי שבת, ולעבודה במוצאי שבת לא קדמה מנוחה של 36 שעות רצופות לפחות, ואף על פי כן לא שולם להם על ידי המשיבה עבור שעות העבודה של מוצאי שבת "גמול עבודה במנוחה שבועית" על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, יקבלו, לפי קביעת ועדת הבדיקה, תשלום בשווי ההפרש, היינו, ההפרש שבין תעריף שעת עבודה "רגילה" ששולם להם, לתעריף "גמול עבודה במנוחה השבועית" ביחס לכל שעת עבודה כאמור, בתוספת הפרישי ריבית והצמדה.

...

עם זאת, הנכון לדעתנו להפחית במידה מסוימת את התשלום הזה, ולהגדיל במידה מסוימת את התשלום המותנה ביישום בפועל של התשלומים בגין העבר; ורביעית, מצאנו להותיר את הרכיב המותנה בתוצאות כמות שהוא בהיבט האחוזי (15%), אך להגביה במידה מסוימת את סכום המקסימום (שכר טרחה + הוצאות) אשר לו יהיו זכאים ב"כ המבקש, כך שזה יעמוד על 500,000 ₪.

לסיכום ניתן בזה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה המתוקן אליו הגיעו הצדדים (הוגש לתיק ביום 12.1.21), לרבות התיקון שהוזכר לעיל שהסכימו עליו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 9.2.21.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 40,000 ₪ בתוך 14 ימים ממועד מתן פסק דין זה. המשיבה תשלם לב"כ המבקש תשלום ראשון על חשבון שכר טרחה בסך 225,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן החזר הוצאות בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בתוך 14 ימים ממועד מתן פסק דין זה. בנוסף, המשיבה תשלם לב"כ המבקש שכר טרחה נוסף בשיעור של 15% מכל הסכומים שישולמו על ידה לחברי הקבוצה (או ישולמו לעובדים המבוגרים, בהתאם להוראת סעיף 49 להסכם), וזאת בתוך 14 ימים מיום מתן אישור בית-הדין לכך, בהמשך להודעת העדכון האחרונה על השלמת ביצוע התשלומים בפועל לפי סעיף 51 להסדר.

התובע 3, מר יוסוף חטיב (התובע בסע"ש 15769-06-18) עבד ממאי 2015 ועד לפיטוריו בחודש יולי 2016, כאשר לטענתו פוטר ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, ותובע פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודתו, פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והעדר שימוע, הפרשות לפנסיה, דמי חגים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, נסיעות, שעות נוספות, עבודה בימי מנוחה, הפרישי שכר עבור משמרות- עבודת לילה, הפרישי שכר- קזוז מהשכר ופצוי בגין דיווח לא נכון בתלושי השכר ואי מסירת תלושי שכר.

בנסיבות אלה, גם אם נקבל את טענת התובע לפיה הוא זכאי לקבלת תשלומים בהתאם לשכרם של עובדי ORS, הרי שההפרש בין השכר שהיה מקבל כעובד ORS לבין השכר שקבל בפועל, בהתאם לטענתו בתצהירו (סעיף 98) לפיה עבד לרוב שתי משמרות ערב וחמש משמרות לילה בשבוע, עומד על לכל היותר 13,000 ₪ לכל תקופת ההעסקה (ההפרש חושב בגין משמרות לילה בלבד, שכן לא קיים הפרש בגין משמרות ערב בהתאם להסכם ORS).

...

בגין דיווח לא נכון בתלושי השכר ואי מסירת תלושי שכר תבע סך של 5,000 ₪ - נוכח העובדה שתלושי השכר הונפקו על שם הנתבע 1, וחרף העובדה שקבענו כי יש לראות גם בנתבע 2 כמעסיקם של התובעים, החלטנו שלא לחייב את הנתבע 2 בפיצוי בעילה זו. במסגרת סיכומיו העלה הנתבע לראשונה טענת קיזוז בגין פרסום לשון הרע של התובעים כלפיו.

נוכח העובדה שהטענה הועלתה לראשונה במסגרת הסיכומים, לא כומתה ואף לא הוכחה, היא נדחית על הסף.

סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שהנתבע 2 ישלם לתובעים את הסכומים שלהלן - לתובע 1, מר מוחמד חטיב - בגין הודעה לעובד - סך של 1,000 ₪.

מאחר שהתובעת עתרה להפקדות עד לחודש פברואר 2020 בלבד, זכאית היא להפקדות בגין 16% מהשכר הכולל שהרוויחה עד לחודש זה בלבד, וזאת על אף קביעתנו לעיל לפיה יחסי העבודה לא הסתיימו בחודש זה. עיון בתלושי שכרה של התובעת (נספח א' לתצהירה וכן תלוש אפריל 2019 שצורף לסיכומי הנתבעת) מעלה כי שכרה הכולל לאורך תקופת עבודתה עמד על 91,356 ש"ח. בחישוב זה הבאנו בחשבון את הרכיבים שכר יסוד, מחלה, חופשה וחגים/בחירות, כאשר התובעת לא הוכיחה כי תשלומי ה"פרמיה" ששולמו לה היוו חלק משכרה, בהנתן כי מדובר בעיניין הטעון הוכחה.

על כן, התובעת אינה זכאית לתשלום כלשהוא עבור תקופה זו, בהנתן כי תביעתה ברכיב זה התבססה כאמור על טענה לחישוב שגוי של גמול השעות הנוספות עבור עבודת לילה.

...

בעניין זה יש לעמוד על הוראת סעיף 1ג(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, המטילה חובה על מעסיק להתקשר עם עובד זר בחוזה עבודה "בשפה שהעובד הזר מבין". בעניין קפלן קבע בית הדין הארצי כי "במצבים בהם הוראת סעיף 1ג(א) לחוק עובדים זרים לא קוימה ומסירת ההודעה לעובד נועדה למלא את החלל שנוצר עקב הפרת חוק עובדים זרים – נדרשת לטעמנו מסירת הודעה לעובד בשפה המובנת לו...". על כן, אף אם היינו מקבלות את גרסת הנתבעת כי טופס ההודעה לעובד שצורף לכתב ההגנה ולתצהיר אכן נמסר לתובעת, הרי שלא עולה כי ההודעה כללה פירוט בשפה המובנת לה. בהתאם, מצאנו לפסוק לתובעת פיצוי על הצד הנמוך, שכן תנאי העסקתה לא היו במחלוקת במסגרת הליך זה ולא הוכח מהו הנזק שנגרם כתוצאה מאי מתן ההודעה.

אשר על כן, טענת הקיזוז של הנתבעת נדחית.

סוף דבר תביעתה של התובעת מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") מגדיר "עבודת לילה" כ"עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00". סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי "בעבודת לילה וביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה". עוד קובע חוק שעות עבודה ומנוחה בסעיף 16 כי עובד זכאי לתוספת בשיעור 25% משכרו "הרגיל" עבור עבודה בשעתיים נוספות וכי עבור כל שעה מעבר לכך זכאי הוא לתוספת בשיעור של 50%.

...

התובע אף לא הצביע על מקור נורמטיבי כלשהו המעגן את הזכות לפיצוי בגין אי מסירת אישור על תקופת העסקה להבדיל מהסנקציה הפלילית הקבועה בסעיף 8 לעיל, ולא הצביע על מהות הנזק שנגרם לו בגין אי מתן אישור זה. נוכח האמור, התביעה ברכיב זה – נדחית.

לאור האמור, טענת הקיזוז של הנתבעת בעניין דמי המחלה, נדחית.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.