זכויות עובדים בכוח עזר בבית חולים

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 17503-03-17 11 פברואר 2021 בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין נציג ציבור (מעסיקים): מר יוסף רובינשטיין התובעת זהבה גרמאי ע"י ב"כ: עו"ד סעאתי עדנה ואח' הנתבעת קופת חולים מאוחדת ע"י ב"כ: עו"ד ברנזון ואח' פסק דין

על פי המקובל בבית האבות לעובדים המשתייכים לכח עזר נקבעה דרגת מאקסימום 6 וכי עובד שהגיע לדרגה זו זכאי ל 1/2 דרגה כל 3 שנים וכי הדרגה היא פנימית והיא אינה מקבילה לדרגות בשכר הצבורי.

...

בהתאם למסמך שהציגה הנתבעת והסבריה אשר לא נסתרו, התובעת סיימה עבודתה בדרגה הגבוהה מהדרגה המקסימלית לתפקידה ולכן בהעדר כל מקור נורמטיבי לביסוס טענות התובעת, איננו מקבלים את התביעה ברכיב זה. עוד לקחנו בחשבון כי טענות התובעת ברכיב זה מתבססות על הטענה כי התובעת הייתה עובדת מדינה וכו' בעוד שהתובעת חזרה בה מטענתה בעניין זה ובכל מקרה, בוודאי לא הוכיחה כי היתה עובדת מדינה.

על כן, תביעת התובעת ברכיב זה נדחית.

מכאן שאנו דוחים התביעה ברכיב זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש ואפלייה המנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

העובדים המשתתפים בניתוחים כאמור זכאים בגין עבודתם לתשלום בהתאם אשר נקבע על ידי בית החולים (לטענת הנתבעת על ידי כל בית חולים באופן עצמאי), מעבר לשכר הרגיל המשולם להם בגין שעות העבודה הרגילות.

כמו-כן, לטענת הנתבעת מתכונת ההעסקה והתגמול בגין הקצ"ת אינה אחידה ושונה מבית חולים אחד לשני, והתובעת כלל אינה יכולה לנהל תובענה ייצוגית בהתייחס לעובדות כוח העזר בבי"ח העמק, אשר כאמור אינן מבצעות עבודה נוספת ואינן מועסקות במשמרת קצ"ת, אלא משובצות למשמרת עבודה רגילה ומקבלות בגינה שכר משרה מלא, וזאת בנגוד למרבית העובדות בקבוצה הייצוגית אשר משובצות למשמרת קצ"ת לאחר שעות המשמרת הרגילה.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו כי אין לקבל את בקשת הנתבעת.

בענייננו, מדובר בגלגולו השני של הליך שהחל בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגש כאמור בבית הדין בחיפה, וגם בבית דין זה מתנהל ההליך כבר קרוב לשנה, ולכן מצאנו כי הדרך היעילה לייצג את אינטרס הקבוצה היא לאפשר לתובעת לנהל את ההליכים בבית דין זה, חרף העברת התיק לבית הדין האזורי בתל אביב.

סיכום הבקשה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות מקומית – נדחית.

דר העלה הצעה לפיה התובעים יועסקו בבית החולים כאחים מעשיים בהוסטל לניצולי שואה המופעל על ידי בית החולים, באופן שיאפשר להגיע למצב – שלדעת דר נידרש עקב עומס העבודה בהוסטל ומחוייב לדעתו גם לפי רשיון בית החולים מ- 1/21 הדורש שתי אחיות בכל משמרת - שבו בכל משמרת יעבדו בהוסטל שתי אחיות, במקום אחות אחת וכח עזר (עדות דר בעמוד 48 לפרוטוקול; מוצגים נ/1, ת/2).

התובעים לא יכולים לכפות על בית החולים להעסיקם בתפקיד אח מעשי ולשלם להם שכר לפי דרוג מעשיות התובעים טוענים כי החליטו להתקדם בתפקידם, להתמקצע בתחום בו הם עוסקים ולהתפתח מבחינה תעסוקתית, וכי זו זכותם מכח חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן – חוק שויון הזדמנויות בעבודה) (סעיף 10 לכתב התביעה של זוהיר ועתאמנה; סעיפים 23-27 לתצהיר עתאמנה; סעיפים 21-26 לתצהיר זוהיר; סעיפים 16-29 לכתב התביעה של יוסופוב).

...

חרף זאת יצויין מעבר לדרוש כי לו היתה מתקבלת התביעה, הרי מאחר ומדובר במי שעדיין מועסקים בבית החולים שהוא מקום עבודה מאורגן, היה מקום להורות לבית החולים לחשב את הפרשי השכר המגיעים לתובעים.

מהטעמים המפורטים לעיל, יש לדחות גם את תביעתם של זוהיר ועתאמנה כי המדינה תשלם להם פיצוי בגין עגמת נפש ובגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

סיכום לאור האמור לעיל, התביעות נדחות.

כפי שנפסק לאחרונה בבג"ץ קסטרו, "מידת ההומוגניות של חברי הקבוצה עשויה להיות שיקול רלוואנטי בבוא בית המשפט לבחון אם הליך מסוים מתאים להתברר כתובענה ייצוגית. עם זאת, הדגש בעיניין זה הוא על שונות בין חברי הקבוצה המשליכה על קיומה של עילת תביעה ועל עצם זכותו של כל חבר לקבלת סעד. זאת, להבדיל משונות המיתמקדת בשלילת האפשרות להעריך את הנזק האינדיבידואלי שניגרם לכל אחד מחברי הקבוצה או לפסוק פיצוי בגינו". במקרה דנן, כפי שהוסבר לעיל, קיימים קוי דמיון בין אופן העסקת עובדי כוח-עזר בבתי החולים, ואף אם אין מדובר בקבוצה הומוגנית, אין בשונות כדי ללמד כי עילת התביעה אינה מתקיימת ביחס לכל אותם עובדים.

...

אין בידינו לקבל טענה זו. נציין תחילה כי קיימת מחלוקת בפסיקה בנוגע למהות החובה לפנות פנייה מוקדמת למעסיק או לארגון העובדים, והאם יש בהעדר פנייה מוקדמת כדי לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית (בג"ץ 1893/11 הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה (30.8.15), ע"ע (ארצי) 48523-10-12 בלו - אביב יעל דרומה בע"מ (7.5.17)).

מעבר לכך, לא שוכנענו כי טענות המבקשת נטענו מתוך כוונה להטעות או להציג מצג שגוי, ואת תשובותיה של המבקשת בחקירה הנגדית ניתן היה לייחס בבירור לכעס ומתח שחשה במהלך ההליך כלפי המשיבה, ולא לניסיון התחמקות ממתן תשובות ענייניות.

לאחר בחינת הראיות שהוצגו בשלב זה, לא שוכנענו כי יש להותיר מחוץ לגדרי הקבוצה את עובדות כוח-העזר בבתי החולים העמק וקפלן, שכן גם בבתי חולים אלו התגמול בגין השתתפות בניתוחי קצ"ת נקבע על בסיס סוג הניתוח ובתעריף נמוך יותר לעובדת כוח-עזר לעומת הסניטר.

התשתית העובדתית וטענות הצדדים התשתית העובדתית – להלן עקרי התשתית העובדתית וכפי שהיא עולה מהעדויות שנשמעו בפנינו, ומהמסמכים השונים שנמצאים בתיק בית הדין – - התובעת החלה את עבודתה בבית החולים ביום 7.1.2018 במחלקה פנימית ו' ככוח-עזר בתקופת ניסיון, בהקף משרה של 50%; - במהלך עבודתה בנתבעת נערכו לתובעת שתי הערכות עובד, הראשונה בשנת 2018 והשניה בשנת 2019 (תוכן ההערכות יידון בהמשך פסק הדין); - בחודש 3/2019 החלה התובעת (באופן פרטי וללא קשר לנתבעת) לימודי הסמיכה לאחיות בבית חולים "וולפסון". הצדדים חלוקים לגבי השאלה האם הנתבעת ידעה ו/או אישרה את התחלת הלימודים.

[64: ראו גם: ע"ע (ארצי) 113/08 והיב – מ.מ. בית ג'אן (ניתן ביום 24.1.2010), שם נקבע כי הליך השימוע הוא מתן היזדמנות לעובד להשמיע טענותיו בטרם פיטוריו, ואם העובד אינו מנצל היזדמנות זו, לא תישמע טענתו על אי מתן זכות שימוע.

...

מנגד, הנתבעת הכחישה את כלל טענות הנתבעת, וטענה כי דין התביעה להידחות במלואה.

במקרה שלפנינו, לא מצאנו כי מדובר במקרה חריג שכזה, ולו בקירוב.

] סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור והמפורט דלעיל, דין התביעה להידחות במלואה, וכך אנו קובעים.

חרף האמור לעיל, ולפנים משורת הדין בלבד, ההוצאות ייקבעו בצורה מדודה ומתונה, ואנו קובעים כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 4,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, שאחרת יישא הסכום בהפרשי הצמדה וריבית.