בהתאם לצוו ההרחבה של ההסכם הקבוצי הכללי מיום 9.1.1995[footnoteRef:41] בו מוסדרת הזכאות לדמי חגים, עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג. צו ההרחבה הרלוואנטי נועד להשוות את מצבם של העובדים היומיים לעובדים החודשיים, שאינם מפסידים שכר באותם ימים שבהם הם נעדרים מהעבודה בשל יום החג.
התובע אף לא העיד מה היה אומד דעת הצדדים בעת קביעת תנאי זה. ושלישית, גם אם היינו מוצאים לקבוע שמדובר בחוזה לתקופה קצובה הרי שיחסי העבודה הסתיימו בעוד התובע נמצא בחל"ת בנסיבות הקשורות למשבר הקורונה שפגע קשות בפעילות של אולמות האירועים ובעודו זוכה לדמי אבטלה, אותם המשיך לקבל באופן רציף ממועד היציאה לחל"ת ובמשך חודשים ארוכים לאחר מכן.
...
[45: סע' 11 לתצהיר הנתבע] [46: נספח 6 לתצהיר הנתבע]
אנו דוחים את טענת הנתבעים לפיה התובע זכה לתמורה בגין עבודתו בשעות נוספות במסגרת הגמול הגלובאלי.
לא מצאנו להסתמך על התיעוד בכרטיסי הנוכחות ואת מהנימוקים הבאים: ראשית, עורכת המסמך, אשתו של הנתבע, לא הובאה לעדות.
סוף דבר
הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
א. בגין פיצויי פיטורים סך 8,876 ₪;
ב. בגין הפקדות מעסיק לגמל סך 4,823.5 ₪;
ג. בגין סכומים שנוכו מהשכר ולא הועסקו לקופת הביטוח סך 164 ₪;
ד. כהפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות סך 55,753.5 ₪;
ה. בגין פדיון חופשה שנתית סך 5,236 ₪;
ו. כפיצוי בגין פגמים בתלושי השכר סך 6,000 ₪.
