זכויות סוציאליות לעובדת זרה ידועה בציבור

וכך נכתב בצוואה (ס' 4.2 לצוואה): "את כל יתרת רכושי מכל סוג שהוא, כולל נכסי ניידי ולא ניידי, התכולה בדירת המגורים שלי מכל סוג שהוא, כולל נכסי ניידי ולא ניידי, התכולה בדירת המגורים שלי מכל סוג שהוא, וכן כל הכספים, החסכונות, הכספות, קופות הגמל, ני"ע, מטבע זר, מטלטלין מכל סוג וכל היוצא בזה למעט האמור בסעיף 4 לעיל, לבני היקר, נווה בן אליהו ת.ז. 203748306 ולבת זוגי היקרה, מיכל כהן ת.ז. 050632702, בחלוקה שווה ביניהם". בהמשך לכך, בסעיף 5 לצוואה נכתב: "מבלי לגרוע מהוראות סעיף 4 לעיל, הנני מצוה, כי בת זוגי היקרה, מיכל כהן, תקבל את כל הזכויות הסוציאליות, אשר היא זכאית להם על פי דין מתוקף היותה בת זוגי לחיים והידועה בציבור שלי ובכלל זה כל גמלה" (הצוואה וצו קיום הצוואה צורפו כנספח 2 לתצהיר התובעת).

...

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם רצונו הברור של המנוח.

סוף דבר- 69.

לאור האמור, התביעה נדחית.

בבית הדין הארצי, בבש"א 430/05 יפה אבוחצירא- נתיבות פנסיה בע"מ, מיום 25.12.05, נדונה השאלה מהי הפרשנות שיש ליתן למושג "תלויים בו בפרנסתו" ולמושג "סמוכים על שולחנו" וכך נקבע: "העיקרון בדבר התניית הזכאות לזכויות סוציאליות שונות בתלות כלכלית של התובע במנוח אינו זר למשפט. כך, למשל, קובע סעיף 4(א)(4) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970 כי שאירו של עובד מדינה הזכאי לגימלה מהמדינה הוא, בין היתר, "הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו". הסדר דומה מצוי בסעיף 5 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 הקובע כי : "נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו. 'שאירים' לענין זה - בן-זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר" (ההדגשות הוספו - ע.ר).

...

בית הדין לאחר שקיבל תגובת התובעים לבקשה ואת תשובת הנתבעת לתגובה הורה בהחלטתו מיום 25.06.18, כך "מעיון בכתבי הטענות ובתצהיר התובעים, הרי שעולה כי התובעים כוללים בתצהירם סעד שלא כומת במסגרת כתב התביעה המתוקן. אומנם, התובעים ציינו בכתב התביעה המתוקן כי הם מבקשים פיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לטענתם בשל העובדה כי הנתבעת לא ביטחה את המנוח בביטוח פנסיוני, אולם התובעים לא כימתו סעד זה ולא הציגו חישוב כלשהו המלמד על הפיצוי הנדרש על ידם. על כן, אין מנוס אלא לתקן את כתב התביעה פעם נוספת וזאת על מנת לכלול מלוא הסעדים הכספיים בהתאם לחוות הדעת שצירפו התובעים לתצהיר, וזאת כדי לאפשר לנתבעת להתגונן בפני טענות התובעים בהקשר זה. על כן, על מנת לייעל את ההליכים, יפעלו הצדדים כדלקמן: התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן התואם את הרכיבים והסכומים המופיעים בתצהיר, וזאת תוך...הנתבעת תגיש תוך ... ככל שתטען הנתבעת טענות עובדתיות או משפטיות חדשות בכתב ההגנה המתוקן (השני) ובתצהיריה, יהיו רשאים התובעים להשלים את התייחסותם במסגרת החקירה הראשית או במסגרת תצהיר משלים.

לסיכום- לאור כל האמור לעיל, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סכום של 7,360 ₪ בגין פדיון ימי חופשה.

יתר רכיבי התביעה נדחו במלואם כן נדחות טענות הקיזוז של הנתבעת.

הוצאות ושכר טרחת עו"ד- בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בכך שקבלנו חלק ניכר מרכיבי תביעת התובעים (אך לא את הרכיב הגבוה ביותר) ובהתחשב גם בתיקונים שביצעו התובעים בכתב התביעה שחייב את הנתבעת בהגשת כתבי כתבי הגנה מתוקנים וכן בשים לב לטענות הצדדים לענין "הוצאות לדוגמא", החלטנו לחייב את הנתבעת גם בסכומים הבאים: סכום של 4,500 ₪ בגין הוצאות משפט.

בית המשפט קבע כי מצב הדברים הקיים לפיו העותרים ממתינים שנים לדיון מדי שנה בפני הועדה הבינמשרדית לעניינים הומנטריים, כאשר העותרת נימצאת בישראל ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות עד שיסתיימו הליכי הגירושין-אין לו כל הצדקה, והוא פוגע באופן לא מידתי בבני הזוג הקשורים בקשר בלעדי של "ידועים בציבור". היות ואין חולק כי העותרים מנהלים מערכת יחסי מישפחה כנה ובלעדית וכי הפרידה של העותר מאישתו בנפרד - אמיתית, נפסק כי דין העתירה להיתקבל.

כיוון שהמערערים שהו בהליך, מעל 27 חודשים, הוא הזמן שניתן לשהות בו ברישיון ב/1 למי שאינו עובד זר, יקבל המערער באופן מיידי רשיון לישיבת אירעי מסוג א/5, ללא בחינה נוספת של כנות הקשר, על פי סעיף ד.24 לנוהל ידועים בציבור.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מבטלת את קביעתו זו של בית הדין לעררים.

בית המשפט קבע כי מצב הדברים הקיים לפיו העותרים ממתינים שנים לדיון מדי שנה בפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, כאשר העותרת נמצאת בישראל ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות עד שיסתיימו הליכי הגירושין-אין לו כל הצדקה, והוא פוגע באופן לא מידתי בבני הזוג הקשורים בקשר בלעדי של "ידועים בציבור". היות ואין חולק כי העותרים מנהלים מערכת יחסי משפחה כנה ובלעדית וכי הפרידה של העותר מאשתו בנפרד - אמיתית, נפסק כי דין העתירה להתקבל.

סוף דבר הערעור מתקבל.

עם זאת, היבט אחד של הנוהל נשוא הערעורים שלפנינו – הדרישה כי בן זוג זר השוהה בארץ שלא כדין יצא את הארץ בטרם תבחן הבקשה להסדרת מעמדו – פוגע בזכותם של בני זוג ידועים בציבור לחיים משותפים, בכפותו עליהם פרידה, ולו זמנית ומוגבלת במשכה.

על רקע זה, ממועד סמוך לאחר הקמת המדינה ואילך הכיר המחוקק הישראלי בידועים בציבור בשורה ארוכה של חוקים, בעיקר לצורך הענקת זכויות סוציאליות וטובות הנאה חומריות שונות (אך לא רק למטרות אלה, ראו לדוגמה: סעיף 3 לחוק השמות, תשט"ז-1956, המייתר את הצורך בהסכמת האב למתן שם משפחתו לילד שאמו היא הידועה בציבור שלו, וסעיף 4 לחוק זה המתייחס למתן שם לילד על ידי שני הוריו, מקום שאלה ידועים בציבור; סעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, המגדיר את המושג "בן זוג" ככולל ידוע בציבור; סעיף 1 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה-1995, אשר מגדיר את המושג "בן משפחתו" ככולל בן זוג, לרבות ידוע בציבור.

צעד חשוב נוסף הוא פרשנות המונח "בן זוג" כמשתרע גם על ידועים בציבור לעניין סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע זכותם של תלויים לפיצויים בגין עוולה שגרמה למותו של אדם (פרשת לינדורן הנ"ל); ולעניין הגדרת "קרוב" שבחוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג -1963 ובתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) תשל"ה-1974, בכל הנוגע לפטור ממס שבח וממס רכישה (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309 (להלן: פרשת לבנון)).

...

בשולי הדברים נציין כי לא מצאנו לנכון להתייחס לטענות בא-כוח המשיבים בעע"מ 6626/05 בדבר הטעמים ההומניטאריים המיוחדים המצדיקים מתן מעמד של קבע לאנסטסיה אף שלא במסגרת נוהל הידועים בציבור, שכן אלה חורגים מגדרם של הערעורים שלפנינו.

לסיכום, מצאנו כי המדיניות הגורפת, המתנה בחינת בקשה להסדרת מעמדו של זר השוהה בארץ שלא כדין מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי בצאתו את הארץ, איננה מידתית ועל כן דינה להתבטל.

לנוכח חשיבותו הרבה של הנוהל והשפעתו על מעמדם של אנשים רבים, נדרש פרסום מקיף ומלא שלו, הכל בכדי להבטיח נגישות סבירה לנוהל מצד אלה שיזדקקו לו. על המדינה להקפיד הקפדה יתרה על עמידה בחובתה זו. מן הטעמים שפורטו לעיל, הערעורים נדחים.

באשר להיקש שנעשה בהחלטת הנציבה בין הפסיקה הנוגעת לנוהל "הורה קשיש" לבין עניינם של העותרים טוענים העותרים כי הזכות לחיי מישפחה גוברת על הזכות לחיי מישפחה מורחבים וכי שעה שהזכות להקים תא משפחתי של בני זוג הוכרה כזכות אדם חוקתית, הרי אפשרותם של ילדים ישראליים להקנות מעמד להוריהם הזרים, לא הוכרה כזכות כזאת.

בתיקון לנוהל, שפורסם בחודש יולי 2003, נשללה למעשה האפשרות למתן מעמד כלשהוא לבן זוג זר של תושב קבע, בין המדובר בבן זוג נשוי ובין אם המדובר בידוע בציבור ונקבע כי גם בן זוג ידוע בציבור של אזרח יוכל לקבל רק מעמד זמני מסוג ב/1, המקנה אפשרות עבודה אך לא זכויות סוציאליות.

...

לא יכול להיות חולק כי בענייננו, הזכות להקים תא משפחתי היא זכות יסוד חשובה ולפיכך גם אם מתחייבת, מבחינת המשיב, הכבדה מסוימת בשל הצורך לפקח על כנות הקשר בין בני אותה קבוצה, במסגרת הסדר פרטני, עליו לשאת בנטל זה. באשר לטענת המשיב, כי יש לדחות את העתירה גם מן הטעם שהעותרים יכולים למצוא פתרון חלופי לעניינם, בין אם בדרך של קבלת אזרחות ישראלית על ידי העותרת ובין אם בדרך של יציאה לחו"ל לצורך נישואין, הרי שאין בידי לקבלן.

בנוסף, אינני מקבל את טענת הסף של המשיב בעניין חוסר ניקיון כפיים והפרת חוק מצד העותר, הן בשל אי גילוי העובדה שהעותר, הסתנן, כנטען, לישראל באופן בלתי חוקי ואף פתח בקבלת הליך של קבלת מעמד של פליט, אותו זנח, ואף הפר את תנאי הצו בגדרו שוחרר ממשמורת.

סוף דבר לאור כל האמור, הדרישה הקיימת בנוהל תושבי הקבע ,לפיה צריכים להתקיים, לצורך הכניסה לנוהל, קשר נישואין בין תושב הקבע לבין בן הזוג הזר או לחלופין הודעה של בני הזוג על רצונם לצאת את ישראל על מנת להינשא וכן קיום טקס נישואין בחו"ל בעקבותיה , היא דרישה בלתי חוקתית , בלתי מידתית ובלתי סבירה , שטמונה בה גם אפליה דתית וכלכלית.