בעיניינו של הנאשם התקבלו כמה תסקירים מאת שירות המבחן, ובסופם המלצה לבכר את הפן השיקומי בעיניינו, ולהורות על ענישה בדמות צוי של"צ ומבחן לצד מאסר מותנה.
הנאשם, אשר קיבל את "זכות המילה האחרונה", הביע חרטה וסליחה על מעשיו; ובקש מבית המשפט שיתחשב בו לעניין העונש, וכל זאת תוך שהלה הפנה למסלול חייו הנורמאטיבי.
וכך, בתסקיר שירות המבחן מיום 29.12.2021, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעיניינו של הנאשם והמליץ על ענישה מוחשית ומחדדת גבולות שתבהיר לנאשם את חומרת מצבו לאור ההתרשמות, לפיה הנאשם אינו מודה בבצוע העבירה ואינו לוקח אחריות על ביצועה, אינו מביע נזקקות טיפולית ואינו מבין לעומק את הבעייתיות שבהתנהלותו, ובכלל זה באשר לשימוש בסמים, תוך שסנקציות עונשיות קודמות לא הועילו בשימת גבולות והרתעה עבורו לאורך זמן; בתסקירו של שירות המבחן מיום 01.03.2022, המליץ השרות על דחיית הדיון לאור ההתרשמות, לפיה הנאשם שינה את התייחסותו באופן מסוים באשר לאחריותו לבצוע העבירה, והביע מוטיבציה ראשונית לשילובו בטיפול; בתסקירו של שירות המבחן מיום 31.05.2022, עתר שירות המבחן לדחייה נוספת בשל תוצאת בדיקת שתן שהעידה על שימוש הנאשם סמים ובשל העובדה כי הנאשם טרם שולב בטיפול קבוצתי עקב רשימת המתנה ארוכה לטפול.
הווה אומר, כשם שבית המשפט רשאי לקבוע כי הנאשם ירצה את מאסרו מאחורי סורג ובריח חרף חוות דעתו של הממונה, לפיה הנדון מתאים לבצוע עבודות שירות, כך הוא גם רשאי להורות כי הנאשם ירצה את המאסר בעבודות שירות על אף שהממונה מצא אותו כלא מתאים לכך: "ויודגש – על הממונה לְחַוּוֹת דעתו בדבר התאמת הנאשם לריצוי מאסר בפועל בעבודות שירות, תוך שקילת מלוא השיקולים הרלוואנטיים, לרבות העבירה בה הורשע הנאשם, הרשעותיו הקודמות והערכת מסוכנות בעיניינו, לצורך בחינת אפשרות השמתו לבצוע עבודות שירות, ובכפוף לכך ששיקול הדעת הסופי בעיניינו של נאשם מצוי בסמכותו של בית המשפט..." (ההדגשות אינן במקור, נ.ש.מ) (וראו לעניין זה, ע"פ 779/08 אלי מוסלי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (01.04.2009) (להלן: "עניין מוסלי"); ובג"ץ 7023/11 סלאח אל אטרש נ' הממונה על עבודות שירות – מפקדת מחוז מרכז רמלה, [פורסם בנבו] (07.11.2011)).
על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל אפשרות למיון מוקדם, עם ענף איבחון ומיון של שב"ס, בטלפון שמספרו: 08-9787336.
...
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעניין זה, ועיינתי עיין היטב באמור בהודעת הממונה על עבודות השירות, מצאתי להורות כי את עונש המאסר שייגזר על הנאשם – הלה ירצה מאחורי סורג ובריח, וזאת מן הנימוקים שלהלן.
בנסיבות אלו, ומשהנאשם הוכיח בהתנהגותו כי הוא איננו זכאי לפריבילגיה בדמות ביצוע המאסר בעבודות שירות, אין מנוס מלקבל את עתירתה העונשית של המאשימה ולקבוע כי עונש המאסר שיושת על הנאשם ירוצה מאחורי סורג ובריח.
משכך הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
9 חודשים מאסר בפועל.
הנני מורה על צו עיכוב יציאתו של הנאשם מן הארץ.
