מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות מטפלת סיעודית לאחר פטירת המעסיק

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במילים אחרות: הנתבעת שימשה כמעסיקת התובעת בהיבט הטכני/פורמלי לתשלום שכרה של התובעת בגובה גמלת הסיעוד לה היתה זכאית המנוחה, אולם בהיבט המהותי המנוחה היא זו שהייתה המעסיקה בפועל ויש לפרש את הוראות סעיף 4 לחוק פצויי פיטורים בצורה מרחיבה ובאופן שיחול על המטפלת הסיעודית המעניקה את שירותי הסיעוד באמצעות חברת הסיעוד.
אולם, כשנדרש בית הדין הארצי לעבודה לתביעתו של עובד סיעודי זר, אשר מעבידו שבו טיפל נפטר, החליט בית הדין לזכות את העובד בתמורת הודעה מוקדמת לאור מסקנתו כי יש ליתן לחוק הודעה מוקדמת פרשנות תכליתית להגשמת מטרתו (ע"ע 1267/04 אלנה זכריה - עזבון קימלמן ואח' [פורסם בנבו], פס"ד מיום 21/12/06).
לפיכך, מאחר שקבעתי כממצא עובדתי שהנתבעת כלל לא הציעה לתובעת הצעות עבודה חלופיות לאחר פטירת המנוחה, זכאית התובעת לתמורת הודעה מוקדמת, אשר החובה לשלמה עולה מהוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001, לרבות התכלית העומדת בבסיס ההוראה לתשלום דמי הודעה מוקדמת (אם העובד עובד בתקופה זו) או תמורת הודעה מוקדמת – אם המעביד ויתר על עבודתו.
...
התובעת מציינת, בהקשר זה, כי בתחילה נמסר לה שהנתבעת תשלם לה פיצויים רק עבור 5 שנים בהן הייתה עובדת זרה, אחר כך נאמר לה שהנושא יבדק ובסוף נאמר לה כי לא ישולמו לה פיצויי הפיטורים כלל מאחר ו- "עשית טעות גדולה שהתחתנת". בנוסף עותרת התובעת לתשלום בגין תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.
מכל הנימוקים שפורטו לעיל – ומקל וחומר הצטברותן - אני קובע שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 32,462 ₪, כפי שתבעה.
בנסיבות אלה, ומאחר שהנתבעת לא הציגה בפני רישומי יומן חופשה (ראו: עמ' 7 ש' 26), זכאית התובעת לתשלום פדיון חופשה כנתבע בכתב התביעה בסך 8,945 ש"ח. סוף דבר: תביעת התובעת – מתקבלת במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין סכום כולל בסך 44,585 ₪ (32,462 ₪ כפיצויי פיטורים; 8,945 ₪ כפדיון חופשה; 3,178 ₪ כתמורת הודעה מוקדמת) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (11.10.2012) ועד לתשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובעת - מטפלת סיעודית, לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה וסיומה עקב פטירת המטופלת (פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה והפקדות לקרן פנסיה).
כלומר, לאחר קביעת זכאותו של עובד לתשלום כלשהוא ממעסיקו שנפטר, כל העניינים הנוגעים לירושה של המעסיק ולתכולת עזבונו, נמצאים בסמכותו של בית המשפט המוסמך בהתאם להוראות חוק הירושה, קרי – לבית המשפט לעינייני מישפחה.
...
התביעה נגד הנתבע 1 – עיזבון המנוחה, נדחית.
התביעה נגד הנתבעות 2, 4 ו-5 – נדחית.
לעניין הוצאות הנתבעות 2 ו-4 (גב' אוליאל וגב' בוזגלו): אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבע 3 לשאת בהוצאות הנתבעות 2 ו-4, מן הטעם שההליך התנהל נגדן עקב התנגדותו להכיר בחובתו לשאת לבדו בחובות העיזבון, חרף היותו היורש היחיד של המנוחה בהתאם לצו קיום הצוואה.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לעילות כנגד הנתבעים נטען בכתב התביעה באשר לעזבון (סעיף 2) כי "עיזבון המנוחה... ככל שהוא ידוע לתובעת אשר בכל זמן רלוואנטי לתביעה זו היתה מעסיקתה של התובעת...". באשר לנתבעת נטען בכתב התביעה (סעיף 3) כי "בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה היתה אחראית לתשלום חלק משכרה של התובעת". בסיום התביעה נידרש בית הדין לזמן את הנתבעים ולחייבם לשלם לתובעת את מלוא זכויותיה.
רקע עובדתי הרקע העובדתי הרלוואנטי, אותו אני קובעת על יסוד הראיות שהובאו ולאחר שקילת העדויות שנשמעו בפני, הוא זה: התובעת כאמור הועסקה כמטפלת במנוחה החל מחודש 3/08 או בסמוך לכך (על-פי תלושי השכר מועד תחילת העבודה הוא 1.4.08) שכרה של התובעת שולם בחלקו באמצעות חנן שירותי בית ורווחה, שאף הפיקו תלושי שכר.
דיון והכרעה נקודת המוצא בשאלת העסקת מטפל סיעודי היא, על-פי רוב, כי המטופל הזקוק לסיוע הסיעודי הוא זה המשמש כמעסיק של העובד.
בנסיבות המקרה שלפנינו אכן נטען בכתב התביעה כי יש לראות במנוחה, ולאחר מותה בעזבונה וביורשיה, כמעסיק של התובעת, אלא שהתביעה כנגד המנוחה ז"ל, עיזבונה או יורשיה נמחקה לבקשת התובעת.
...
מהראיות נמצאנו למדים כי מידת מעורבותה של הנתבעת בטיפול במנוחה ובקשר עם התובעת (נוכחות בעת הקבלה לעבודה, מתן הוראות במידה מוגבלת ככל שניתן בביקור שבועי, קבלת דיווח אודות אשפוז או יציאה לבתי חולים, ומעורבות בביצוע התשלום) אינה חורגת מסיוע לבת משפחה החולה במחלה קשה, וכחלק מסיוע שניתן על-ידי כלל המשפחה.
הטענות כנגד הנתבעת ככל שהן מושתתות על הטענה כי הנתבעת היא שירשה את נכסי המנוחה ומכוח זה יש לחייבה בתשלום הזכויות - דינן להידחות.
לאור האמור, התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי: א. התובעת הוצבה על ידי חברת סיעוד לעבוד כמטפלת סיעודית במנוחה, גב' שרה סולומון ז"ל (להלן – המנוחה).
מאחר שאיננו סבורות כי די בראיות שהציג הנתבע לשלילת פצויי פיטורים לתובעת ומאחר שאין חולק שעבודתה הופסקה לאחר פטירתה של המנוחה, התובעת זכאית לפצויי פיטורים, בנכוי הסכום ששולם לה על ידי חברת הסיעוד.
בהתאם לגובה שכר המינימום לאורך תקופת העבודה ועל יסוד הקביעה שהמנוחה העסיקה את התובעת בחצי משרה, התובעת זכאית לחלק המעביד בפנסיה בסכום של 1,145 ₪ (על פי החישוב הבא: (2/ 3,580.18 ₪ X 2.5% X 10 חודשים) + (2/ 3,580.18 ₪ X 3.33% X 3 חודשים) + (2/ 3,590.25 ₪ X 3.33% X 3 חודשים) + (2/ 4,100 ₪ X 3.33% X 5 חודשים)).
...
התביעה לדמי חגים נדחית מאחר שעל פי עדות התובעת היא קיבלה שכר חודשי ואין ראיה לכך שהיעדרויות בגין חגים נוכו משכרה או שעבדה בימי חג על פי דתה (הנוצרית, ר' עמוד 12 לפרוטוקול, שורה 28).
מסקנה זו עולה מעדות התובעת: "הוא לא שילם את השכר כל הזמן. שרה שילמה אותו כל הזמן. רק בפעם האחרונה הוא שילם שאריות שנשארו. ... הוא היה בא אל גברת שרה אבל כסף הוא לא שילם." (עמוד 4 לפרטוקול, שורות 8-12).
סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 6,632 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.12 ועד התשלום בפועל; ב. פדיון חופשה בסך 237 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.12 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 548 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.12 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לפנסיה (חלק המעביד) בסך 1,145 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.12 ועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין חולק, כי המטופלים בחרו לקבל את שעות הזכאות שלהם בעין, קרי, באמצעות מטפלת סיעודית.
בחינת טענת הקזוז בעיניין ההעברה הבנקאית מיום 2.1.2020, למשל, מחוץ להקשר המלא של כל תשלומי החובה שהמטופלים העבירו לתובעת, עשויה להביא לתוצאה שגויה, בפרט בשים לב לשינויים בהקף משרת התובעת בהעסקה ישירה על-ידי הנתבעת 2, אשר ככל הנראה היתרחשו עם פטירת המנוח, אשר הובילה לביטול שעות הסיוע השבועיות אשר מקורן בקרן והפחתת שעות הזכאות מהביטוח הלאומי.
כמו כן, מעסיק תמיד יכול לבחור לשלם יותר ממה שהדין מחייבו וכאשר הוא פועל כן, הטבה זו הופכת להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים בין העובד למעסיק כך שהאחרון "אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו" (ראו ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל - ר-צ פלסט בע"מ, (24.5.2012), בעמ' 9).
...
סוף דבר מן האמור לעיל עולה, כי מנגנון ההתחשבנות לא היה מעוגן בחוזה בתוקף והוא הניח העסקה במשותף, עת התנהלו הצדדים להתקשרות עם התובעת בהעסקה מקבילה.
אשר על כן, התביעה מתקבלת: על הנתבעות 2-3 להשיב לתובעת את כלל כספי ההפרש אשר נתבעו על-פי הטבלה אשר צורפה כנספח לכתב התביעה.
כמו כן, לאור מכלול הדברים לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 4 נדחית במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו