זכויות לומדות הכשרה מקצועית למענק לידה

סעיף 40(ב)(1) קובע כי מבוטחת "למענק אישפוז, למענק לידה ולקצבת לידה" היא "עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל". מסעיף זה, החל על גברים מכוח סעיף 49 לעיל, אנו לומדים שגם גברים המועסקים נחשבים מבוטחים לצורך קצבת לידה.

דבר זה נאמר בבירור בעב"ל (ארצי) 19745-05-15 המוסד לביטוח לאומי – אלמוני (31.3.16): "משכך הם הדברים, משמעותם הנם השוואת תנאי הזכאות על פי אותו פרק בחוק הביטוח הלאומי של התא המשפחתי החד מיני לתא המשפחתי המסורתי, ולא העדפתו של התא המשפחתי החד מיני. לגבי התא המשפחתי המסורתי, משמדובר בהריון אחד ולידה אחת קמה זכאות אחת... סיכומו של דבר, למשיב ובן זוגו הגיע תשלום מענק אישפוז אחד, מענק לידה אחד מוגדל משמדובר בלידת תאומית ודמי לידה רק לאחד מהם, ללא חפיפת זכאות של דמי לידה ביחס לאותה תקופה לגבי שניהם". זכאותה של האשה דוקא, הנמצאת בהכשרה מקצועית, לדמי לידה מובנת לאור הקשיים הייחודיים שהיא נידרשת להיתמודד עימם בעקבות ההיריון והלידה.

...

סעיף 40(ב)(2) הוא זה שעומד במחלוקת לפנינו משהזכאות, לפי לשון הסעיף, אינה חלה על התובע בהיותו גבר ולא "אשה". מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות.

דבר זה נאמר בבירור בעב"ל (ארצי) 19745-05-15 המוסד לביטוח לאומי – אלמוני (31.3.16): "משכך הם הדברים, משמעותם הינם השוואת תנאי הזכאות על פי אותו פרק בחוק הביטוח הלאומי של התא המשפחתי החד מיני לתא המשפחתי המסורתי, ולא העדפתו של התא המשפחתי החד מיני. לגבי התא המשפחתי המסורתי, משמדובר בהריון אחד ולידה אחת קמה זכאות אחת... סיכומו של דבר, למשיב ובן זוגו הגיע תשלום מענק אשפוז אחד, מענק לידה אחד מוגדל משמדובר בלידת תאומית ודמי לידה רק לאחד מהם, ללא חפיפת זכאות של דמי לידה ביחס לאותה תקופה לגבי שניהם". זכאותה של האישה דווקא, הנמצאת בהכשרה מקצועית, לדמי לידה מובנת לאור הקשיים הייחודיים שהיא נדרשת להתמודד עמם בעקבות ההיריון והלידה.

בהתאם לכך, לא מצאנו מקור נורמטיבי לחרוג מההסדר המפורש שקבע המחוקק לפיו רק נשים זכאיות לדמי לידה עבור תקופת הכשרה.

סוף דבר התביעה נדחית.

(1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או הישתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

עוד הצהירה, הגב' פרידמן, כי משיחות שערכה עם עובדי המטבח, עמיתיה של התובעת, למדה שבמקרים מסוימים, נאלצו הם לחפות על התובעת ולבצע במקומה תפקידים שיועדו לה. בשלב מסוים, כך לטענת הגב' פרידמן, משהרגישו עמיתיה של התובעת כי הם מחפים עליה יותר מידי פעמים, הם פנו אליה בטענה כי התובעת מגיעה לעבודה ואינה מסוגלת לבצע דבר.

האם קבלת דמי לידה אמרתי לך שקבלתי סכום של 1,200 ₪, לא יודעת אם דמי לידה או מענק" (עמ' 13 שורות 14-26 לפרוטוקול) במקרה שלפנינו אין כל עדות לתביעה שהגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה, לסיבת הדחייה ולשיעור הפגיעה ולזכאות התובעת לדמי לידה כתוצאה מפיטוריה.

...

לפיכך החלטנו לדחות גם רכיב זה של התביעה.

באשר לדרישת התובעת לפיצוי בגין הפסד הזכות לדמי הבראה, דמי החופשה והפרשות פנסיוניות .במקרה שלפנינו, בהתחשב בכך שלא הוכחו כי קיימים שיקולים עניינים לפיטוריה של התובעת וככל הנראה, וכעולה מהשיחה שהתנהלה בין הצדדים, לולא ההיריון התובעת הייתה נותרת בעבודתה עד חלוף שנה לפחות מתחילת עבודתה, ומשמדובר בזכויות שחלה על המעסיק חובה מכוח הדין, ועל כן שוכנענו כי יש הצדקה לפסוק לזכותה את הפסד הזכות לדמי הבראה, דמי חופשה והפרשות פנסיוניות.

באשר להיעדר שימוע- על אף התרשמותנו ומסקנתנו כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעת גם בהקשר זה, אך בהתחשב בכך כי התובעת זנחה רכיב זה בסיכומיה ובהתחשב בפיצויי שנפסק לה בגין הרכיבים הממונים שהוכחו ובפיצויי בגין הפגיעה בכבודה והפרת חוק שוויון ההזדמנויות, החלטנו שלא לפסוק לזכותה פיצויי בגין רכיב זה. לסיכום לנוכח כל האמור לעיל ומשקיבלנו את טענות התובעת לפיה היא פוטרה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות ובניגוד לחובת תום הלב, הרינו מחייבות את הנתבעת, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סכום של 13,861 ₪ בגין הפסד שכר עד הלידה ותום 60 ימים.

כן טוענת הנתבעת, כי מתוך רצון לסייע לתובעת הוצע לה לנצל את תקופת אי כושר ולצאת ללימודי מזכירות רפואית מטעם משרד התעסוקה כאשר ככל שתעבור את ההכשרה יוכל בית האבות לבחון את העסקתה כמזכירה רפואית, אך התובעת סרבה לכך.

ואז מצאנו שיש לנו עובדת שעובדת בחצי משרה וצריכה ללדת כל יום.

ההליך והעדים: התובעת הגישה תביעתה שלפנינו ביום 8.3.2017 ועתרה לסעדים הבאים: צו הצהרתי להכיר בה כעובדת מדינה קבועה הזכאית לפנסיה תקציבית, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש ונזק לא ממוני, הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה וחוק שויון לאנשים עם מוגבלות, הפרת חוזה העבודה, הפסדי הישתכרות- הפרישי שכר ותוספות, אי קידום בדרגות /אי תשלום הטבות שכר , דמי הבראה, מענק חד פעמי בגין שנת 2013 ואי מתן הודעה לעובד.

] מר דרור אף אישר כי לא פנה למנהלי מחלקות בבית האבות על מנת לבחון את האפשרות לתפקיד חלופי לתובעת שכן לגירסתו לא היה צורך בכך מאחר והוא קובע את העובדים וממילא המשרות שהיו פנויות דרשו הכשרה מקצועית[footnoteRef:40] .

...

בהתאם למסמך שהציגה הנתבעת והסבריה אשר לא נסתרו, התובעת סיימה עבודתה בדרגה הגבוהה מהדרגה המקסימלית לתפקידה ולכן בהעדר כל מקור נורמטיבי לביסוס טענות התובעת, איננו מקבלים את התביעה ברכיב זה. עוד לקחנו בחשבון כי טענות התובעת ברכיב זה מתבססות על הטענה כי התובעת הייתה עובדת מדינה וכו' בעוד שהתובעת חזרה בה מטענתה בעניין זה ובכל מקרה, בוודאי לא הוכיחה כי היתה עובדת מדינה.

על כן, תביעת התובעת ברכיב זה נדחית.

מכאן שאנו דוחים התביעה ברכיב זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש ואפלייה המנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מנישואי הצדדים נולדו הקטינים: ל' , יליד 28/08/2009 ו- א' יליד 08/01/2014 הצדדים הגישו מספר תביעות האחד כנגד השני שהתנהלו בפניי.

אין לו כל הכשרה מקצועית ואף בחיי הנישואין עבד בעבודות בשכר מינימום עד שמצבו הרפואי היתדרדר ונזקק לקצבאות המל"ל. הוא אינו חומק מחובותיו אולם אין לחייבו בסכום הבלתי פרופורציונלי שנתבע ודי בקיצבת התלויים בסך של 800 ₪ המתקבלת מהמל"ל כהשתתפותו במזונות הקטינים.

הסכום ישולם לאחר קזוז מענק הלימודים מהמוסד לביטוח לאומי, לו זכאית התובעת בתחילת כל שנת לימודים.

...

( בעזיבת בן הזוג בכדי לשלול ממנו דמי שימוש בעתיד (ראו עמ"ש 7396-12-09 יישום ההלכה במקרה שבפניי מוביל למסקנה כי חרף טענותיו של האיש מעולם לא נמנע ממנו השימוש בדירה.

בנסיבות אלו ושעה שלא מצאתי מקום להעדיף גרסה אחת על פני השנייה ושעה שעל האיש הנטל להוכיח טענתו, אני קובעת כי לא הרים הנטל ודינה דחייה.

אשר על כן, אני קובעת כי דין התביעה לדמי שימוש להידחות וכך הינני מורה.

נקודת מוצא זו מתחייבת מן העובדה שההתדיינות בין הצדדים תמה – בין אם הולידה פסק דין או הסכם – ונקבע סכום המזונות למי שזכאי להם.

לנתבעת אין כל השכלה אקדמאית או הכשרה מקצועית אחרת, למעט הכשרה מטעם מקום העבודה (ר' ע' 12, ש' 9).

הנתבעת אינה חלק מהשדרה הניהולית של הבנק, היא אינה מעותדת לקידום, או למילוי עמדות ניהול או ליציאה ללימודים או להכשרה אחרת – והדבר אף לא נטען.

לאחר ששקלתי את הדברים, מצאתי לנכון לקבל את בקשת התובע באופן חלקי - אני קובעת שלאחר קבלת המענק - ולא מראש - תקוזז מחצית סכום המענק מחלקו של התובע בהוצאות החינוך החריגות בלבד (אשר יכללו גם ציוד לימודי נידרש וסביר) – ולא מסכום המזונות השוטף.

...

לאחר ששקלתי את הדברים, אני דוחה את המבוקש.

סבורני כי הגם שככלל, הוצאות רפואיות חריגות אינן הוצאות מהסוג עליו עמד התובע (דוגמת ויטמינים, תוספי מזון וכיו"ב), הרי שכל מקרה לנסיבותיו, בהתאם להמלצות רפואיות מתאימות ולנסיבות הרפואיות הרלוונטיות, ואין מקום במסגרת פסק דין זה לקבוע כללים נוקשים ללא שמיעת המסד העובדתי; ואעיר, כי מקומן של מחלוקת אלו להתברר ברשות האכיפה והגבייה.

סוף דבר על בסיס הנקוב בפסק הדין אני קובעת כדלקמן: התובע יישא במזונות הקטינות בשיעור 1,000 ₪ לכל אחת וסה"כ 2,000 ₪ לחודש, וזאת החל ממועד פסק הדין.