זכויות יוצרים על שיטות הוראה

יחד עם זאת, הגנת זכויות יוצרים על כסא הנדנדה כמכלול ועל מאפיינים אלו בנפרד נשללת מניה וביה, נוכח האמור בהוראת סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, הקובע כי חוק זה לא יחול על עיצוב אשר כשיר להגנת מידגם, וזו לשונו: "על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מידגם כמשמש לייצור תעשייתי". הסעיף דורש כי יתקיימו שני תנאים לקיומו של המדגם: (1) שהמוצרים ראוים להרשם כמדגם; (2) שהם כוונו לייצור תעשייתי.

ההגנה אינה חלה על שיטת ההוראה או הלימוד הטמונה בספר, אפילו היא מקורית, שכן השיטה היא רעיון בלבד.

...

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה.

התביעה למתן צו מניעה קבוע נדחית בזה, שכן לא שוכנעתי כי הנתבעים הפרו את זכויות הקניין הרוחני של התובעות בכיסא הנדנדה כיצירה תלת מימדית, בריפוד המצויר של כיסא זה ובחוברת ההדרכה שלו, לרבות זכויות יוצרים, גניבת עין, הפרת סימן מסחר רשום ועשיית עושר ולא במשפט.

הנני מחייב את התובעות לשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

תוכן העניינים הנושא מספרי הפיסקאות מבוא (הצגת הנושא ותוכן הפרקים) 1-14 הצדדים והספר 15-23 תמצית כתב התביעה 24-73 ג.1 כללי 24-28 ג.2 הרקע והנתונים הרלבאנטיים 29-35 ג.3 תאור הפעולות האסורות, לשיטת התובע, אשר בוצעו על ידי הנתבעים 36-53 ג.4 הצורך בהגשת התביעה 54-58 ג.5 עילות התביעה 59-70 ג.6 הסעדים המבוקשים 71-73 תמצית כתב ההגנה 74-160 ד.1 טענות מקדמיות וכלליות 75-81 ד.2 טענות הנתבעים בעיניין תוספות הרמב"ן 82-95 ד.3 טענות הנתבעים בעיניין שימוש בנוסח פירוש הרמב"ן שבמהדורת הכתר 96-100 ד.4 האם השמוש במהדורת הכתר מורשה, מותר וחוקי? 101-108 ד.5 מתן קרדיט לתובע 109-112 ד.6 הכנס האקדמי לציון הופעת הספר 113-115 ד.7 אחריות הנתבעת 3 – מכללת הרצוג 116-121 ד.8 אחריות הנתבע 4 – האגוד העולמי למדעי היהדות 122-125 ד.9 היתייחסות הנתבעים לכתב התביעה, לסעיפיו 126-160 כתב התשובה 161-219 תמצית ההליכים 220-227 הראיות – מבט על 228-230 טענות התובע בסיכומיו 231-232 ח.1 טיעונים כלליים 233-239 ח.2 יצירות התובע מוגנות על פי דיני זכויות היוצרים ואינן "נחלת הכלל" 240-249 ח.3 זכויותיו המוסריות של התובע מוגנות על פי דיני זכויות היוצרים 250-254 ח.4 העתקת מהדורת הכתר אל הספר 255-265 ח.5 העתקת תקליטור הכתר לאתר מכללת הרצוג 266-267 ח.6 הנתבעים סילפו את הטקסט של מהדורת הכתר 268-270 ח.7 הנתבעים העתיקו את עזרי הטקסט ממקראות גדולות הכתר ובכמה מקרים סילפו אותם 271-273 ח.8 הנתבעים מונעים מהתובע את הקרדיט המגיע לו 274-287 ח.9 היתייחסות לחוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעים 288-301 ח.10 הפגיעה של הנתבעים במוניטין של התובע ושל מקראות גדולות הכתר, וגזילת מוניטין זה 302-313 ח.11 היתייחסות לעדויותיהם, התנהלותם ומניעיהם של הנתבעים 314-340 ח.12 היתייחסות לטענות ההגנה המשפטיות של הנתבעים 341-350 ח.13 זכויות התובע במקראות גדולות הכתר וזכויות האוניברסיטה 351-354 ח.14 דחיית טענת הנתבעים לפיה התובע העתיק את נוסח שעוועל 355-357 ח.15 הקרדיט שנתן התובע לעופר ולעובדי מקראות גדולות הכתר 358-360 ח.16 גובה הפצוי שיש לשלם לתובע 361-390 ח.17 משפט עברי 391-393 ח.18 מספר ההפרות 394-400 ח.19 פיצוי בגין פגיעה במוניטין, גזל מוניטין ועוגמת הנפש שנגרמה בשל כך 401-404 ח.20 שיעור הפצוי בגין ההפרות 405-406 ח.21 סיכום סיכומי התובע והסעדים המבוקשים על ידו 407-410 טענות הנתבעים בסיכומיהם 411-626 ט.1 פתיחה 411-418 ט.2 לתובע אין "זכות מוסרית", עצמאית ואישית, בנוסח פירוש הרמב"ן לתורה 419-432 ט.3 החזון והרעיון של מיפעל מקראות גדולות הכתר – אינו שייך לפרופ' כהן 433-435 ט.4 התובע לא פרסם פירסום מדעי בנושא פירוש הרמב"ן 436-439 ט.5 היצירה המוגנת היא כרך של חומש, ולא כל פרשן ששולב במקראות גדולות הכתר 440-443 ט.6 התובע אינו הבעלים של הזכות המוסרית בנוסח הרמב"ן לתורה במקראות גדולות הכתר, שכן אינו היוצר 444-448 ט.7 התובע לא התקין את נוסח פירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר 449-462 ט.8 ניתן לתובע הקרדיט (זכות הייחוס) – כראוי 463-474 ט.9 תום לבם של הנתבעים – לא הייתה כוונה להעלים את שמו של התובע מספרם 475-477 ט.10 האם קמה לנתבעים חובה להתייחס למחקריו של התובע בעניינים שאינם מתייחסים לרמב"ן? 478-481 ט.11 טענת חוסר סמכות: היהפוך בית המשפט לבית המדרש? ושופט ללקטור 482-485 ט.12 הקיצור הביבליוגרפי של "מקראות גדולות הכתר" 486-496 ט.13 אין כוונת זדון מטעם הנתבעים ואין דפוס פעולה של הנתבעים כנגד התובע 497-509 ט.14 "קשוט עצמך תחילה" – טענת מניעות 510-514 ט.15 אי מתן קרדיט של התובע לעובדי מיפעל מקראות גדולות הכתר 515-516 ט.16 מעמדה היחסי של הזכות לשלמות היצירה 517-529 ט.17 עמדת אוניברסיטת בר-אילן 530-534 ט.18 שיקול דעת עצמאי של הנתבעים בשלב הכרעות הנוסח 535-543 ט.19 "כל הפוסל – במומו פוסל" – לעניין המדעיות של נוסח הכתר 544-546 ט.20 היתייחסות לטענת התובע, כי הדיון הפרשני של הנתבעים בספרם מבוסס על נוסח הכתר 547-552 ט.21 תשובת הנתבעים לטענת התובע בעיניין סילוף עזרי הטקסט 553-557 ט.22 תשובת הנתבעים לטענת התובע בעיניין סילוף השמוש בנוסח הזמני שבתקליטור 558-561 ט.23 ההבהרה בדבר הקרדיט שניתן לתובע באתר נתבעת 3 562-565 ט.24 טענת הגנה: סעיף 50 לחוק – סייג הסבירות 566-577 ט.25 הזכות המוסרית בהתאם למקורות המשפט העברי 578-582 ט.26 אין ולא הייתה כל פגיעה במוניטין של התובע וטענה זו גם לא הוכחה 583-591 ט.27 העידר אחריות הנתבעים 3 ו-4 להפרה הנטענת והמוכחשת 592- 595 ט.28 הסעדים המבוקשים על ידי התובע מופרכים 596-600 ט.29 הקף הפצוי הסטאטוטורי המקובל בפסיקה בגין הפרת הזכות המוסרית 601-612 ט.30 אין מקום לפסוק פיצויים כלל ואף לא פיצויים נוספים בגין פגיעה במוניטין 613-615 ט.31 אין בסיס משפטי לסעדים המניעתיים הנדרשים במסגרת סיכומי התובע 616-620 32 כיצד היה הרמב"ן מתייחס לפרשה זו? 621-624 33 הסעדים המבוקשים על ידי הנתבעים 625 טענות התובע בסיכומי תשובתו 626-742 י.1 כללי 627-631 י.2 מקראות גדולות הכתר – הנן יצירות מוגנות המקיימות את דרישת המקוריות 632-647 י.3 התובע הוא בעל הזכויות המוסריות במקראות גדולות הכתר 648- 650 י.4 זכויותיו של התובע הנן בלעדיות ונתונות לו באופן אישי 651-658 י.5 מניעת הקרדיט הראוי מהתובע 659-672 י.6 פגיעת הנתבעים בתובע נעשתה כחלק משיטה 673-677 י.7 הוכח כי הדיון הפרשני של הנתבעים מבוסס על נוסח הכתר 678-681 י.8 התובע הוכיח כי אין מאום ב"טענת המניעות" המופרכת שהעלו הנתבעים 682-685 י.9 טענות הנתבעים לעניין הוכחת פגיעה בשם או בכבוד כחלק מהוכחת הפרת הזכות המוסרית 686-688 י.10 הסוואת העתקת הנתבעים את יצירתו של כהן באמצעות מנגנון מתוחכם 689-697 י.11 טענות הנתבעים בעיניין "סייג הסבירות" הנן אבסורד גמור 698-705 י.12 טענת הטרנספורמציה 706 י.13 חוות דעתו של עמנואל כהן 707-711 י.14 השיקול בדבר הקף ההפרה 712 י.15 השיקול בדבר משך ההפרה 713 י.16 השיקול בדבר טיב הקשר בין התובע לנתבעים 714 י.17 השיקול בדבר תום לבם של הנתבעים, ובעניינינו – העדרו 715 י.18 השיקול בדבר הרווח שצמח לנתבעים 716-718 י.19 מספר ההפרות 719-722 י.20 הקף הפצוי הסטאטוטורי המקובל בגין פגיעה בזכויות מוסריות 723-724 י.21 הפגיעה במוניטין התובע 725-731 י.22 אחריותם של הנתבעים 3 ו-4 732-735 י.23 היתייחסות לטענות נוספות של הנתבעים 736-742 דיון המתוה הכללי לניתוח 743-760 יא.1 התשתית 743-748 יא.2 הפרמטרים של תביעה אזרחית 749-754 יא.3 הפרמטרים של תביעה זו – תאור תמציתי של הפרקים הבאים 755-760 זכות יוצרים ותכליתה 761-790 יב.1 סיווג זכות יוצרים במסגרת דיני הקניין 761-772 יב.2 המקורות החוקיים 773-779 יב.3 זכויות יוצרים במשפט הבנלאומי 780-782 יב.4 המעמד החוקתי 783-790 הזכות המוסרית במסגרת דיני זכויות היוצרים 791-811 יג.1 רקע 791-796 יג.2 הוראות חוק זכות יוצרים בעיניין הזכות המוסרית 797-811 המשפט העברי 812-858 יד.1 מבוא 812-814 יד.2 מחקרו של פרופ' רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודיים 815-816 יד.3 אמרות רעיוניות במקרא ובמקורות חז"ל, כמקור לדיני זכויות יוצרים 817-835 יד.4 שו"ת הרי"ף 836-839 יד.5 המרדכי ומדרש משלי – ויישומם בספרות הפסיקה ההלכתית 840-847 יד.6 האם יש "היתר" לגנוב דברי תורה? 848-850 יד.7 האם יש בעלות של יוצר על יצירתו הרוחנית? 851-858 יד.8 המקורות המשפטיים לזכות היוצרים על פי המשפט העברי 859-883 יד.1.8 דינא דמלכותא דינא 861-860 יד.2.8 מנהג האומנים (תקנות הקהל) 868-869 יד.3.8 תקנת חכמים 870-871 יד.4.8 דיני הקניין 872-876 יד.5.8 יורד לאומנותו של חברו – הסגת גבול מסחרית 877-880 יד.6.8 ההסכמות של הספרים 881-883 יד.9 סיכומו של פרופ' רקובר 884-888 יד.10 יישום המשפט העברי במשפט הישראלי, בדיני זכויות יוצרים 889-925 יד.1.10 כללי 889-891 יד.2.10 השמוש במשפט העברי במסגרת ההכנות לחוק (הצעת החוק) 892-895 יד.3.10 חוק יסודות המשפט 896-904 יד.4.10 חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו 905-912 יד.5.10 עקרונות היסוד של השיטה המשפטית 913-918 יד.6.10 היש לתת משקל לכך שמדובר בספר קודש, וכן כי בעלי הדין שומרי תורה ומצוות? 919-925 היש מקום להתייחסות מיוחדת לזכויות יוצרים בתחום המדעי, בכלל, ולהדרות של כתבי יד, בפרט 926-975 טו.1 מבוא 926-928 טו.2 היצירות שבהן יש זכות יוצרים – כללי 929-932 טו.3 המקוריות והיצירתיות 933-938 טו.4 פרשת קימרון 939-958 טו.5 המשפט העברי 959-975 טו.1.5 שו"ת הרמ"א 959-968 טו.2.5 פסק דינו של הרב אשר וייס 969-973 טו.3.5 סיכום 974-975 הרכיבים של מקראות גדולות הכתר – האם הם יצירה על פי דיני זכות היוצרים? 976-1061 טז.1 כללי 976-981 טז.2 מהות המהדורה וחשיבותה ההיסטורית 982-984 טז.3 הנוסח 985-988 טז.4 "הנצחת פירושי המקרא המובהקים של ימי הביניים" 989-996 טז.5 הייחוד של מהדורת היסוד החדשה של מקראות גדולות הכתר 997-1002 טז.6 הפירושים במהדורת הכתר 1003-1011 טז.7 פירוש הרמב"ן לספר בראשית – הקדמת מהדורת מקראות גדולות הכתר 1012-1016 טז.8 היצירתיות שבפירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר 1017-1053 טז.1.8 בחירת כתב היד ששמש נוסח יסוד 1017-1020 טז.2.8 קביעת הנוסח על פי כתב יד היסוד וכתבי היד האחרים, והכרעה כאשר כתבי היד אינם אחידים 1021-1028 טז.3.8 השמוש בעזרי הטקסט, וביניהם פיסוק 1029-1045 טז.1.3.8 מקרא 1033-1038 טז.2.3.8 משנה 1039-1040 טז.3.3.8 ברייתא 1041 טז.4.3.8 הודאת בעל דין 1042-1044 טז.5.3.8 סיכום 1045-1045 טז.4.8 האם הרמב"ן של מקראות גדולות הכתר, הוא "יצירה", לעומת מהדורת שעוועל 1046-1053 טז.9 סיכום: פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר – הוא יצירה על פי דיני זכויות היוצרים 1054-1061 האם התובע הוא היוצר של פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר? 1062-1098 יז.1 מי היוזם וההוגה של מיפעל מקראות גדולות הכתר? 1062-1071 יז.2 מי היוצר כאשר מדובר בעבודת צוות בהישתתפות חוקרים רבים? 1072-1081 יז.3 האם התובע, פרופ' כהן הוא היוצר בעיניין פירוש הרמב"ן במסגרת מקראות גדולות הכתר? 1082-1086 יז.4 הזכויות של אוניברסיטת בר אילן ושל פרופ' מנחם כהן במקראות גדולות הכתר 1087-1098 הספר תוספות הרמב"ן – מטרה ודברי הנתבעים בהקדמתם 1099-1125 יח.1 מטרת הספר, כמתואר במבוא 1099-1117 יח.2 המרשתת 1118-1120 יח.3 נוסח הרמב"ן 1121-1125 האם הפרו הנתבעים את זכותו המוסרית של התובע בעיניין מתן קרדיט? 1126-1163 יט.1 אמות המידה לעניין הקרדיט – הוראות החוק ופרשנותו 1126-1135 יט.2 תמצית טענות הצדדים 1136-1138 יט.3 דיון – על אי מתן קרדיט לפרופ' מנחם כהן בספר 1139-1150 יט.4 דיון – אי מתן קרדיט בציטוטים של פרשנים אחרים ממהדורת מקראות גדולות הכתר 1151-1155 יט.5 דיון – על הקרדיט של פרופ' כהן באתר 1156-1163 האם פגעו הנתבעים בזכות המוסרית של התובע בהעתקה ובסילוף של מקראות גדולות הכתר? 1164-1219 כ.1 הסעיף ופרשנותו 1164-1172 כ.2 עמדות הצדדים 1173-1177 כ.3 דיון 1178-1215 כ.1.3 כללי 1178-1187 כ.2.3 דוגמאות 1188-1215 כ.1.2.3 "ריוח והצלחה" או "ריוח והצלה" 1189-1201 כ.2.2.3 "עד היום הזה" או "על היום הזה" 1202-1215 כ.4 סיכום 1216-1219 האם מעשיהם של הנתבעים היו בתום לב או שמא היו מכוונים ונעשו בזדון? 1220-1232 ההפרות של הנתבעים – הקף, משך ועוצמה 1233-1247 כב.1 כללי 1233-1235 כב.2 הקף 1236-1240 כב.3 משך 1241-1243 כב.4 העוצמה 1244-1247 הנזק שניגרם לתובע והרווח שצמח לנתבעים 1248-1254 עילות התביעה של פגיעה במוניטין וגזל 1255-1271 כד.1 כללי 1255-1261 כד.2 ניתוח המאמר של יהודה טרופר 1262-1270 כד.3 המסקנה 1271 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1272-1286 כה.1 תמצית טענות הצדדים 1272-1273 כה.2 המעמד המשפטי של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1274-1280 כה.3 תחולתה ופרשנותה של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 6.7000 1281-1285 כה.4 סיכום 1286 אחריותם של הנתבעים 3 ו-4 1287-1306 כו.1 טענות משותפות לשני הנתבעים 3 ו-4 1287-1293 כו.2 ההבדל בין הנתבעים 3 ו-4 1294-1297 כו.3 האם יש משמעות לכך שהמכללה האקדמית הרצוג (הנתבעת 3) פועלת בגוש עציון? 1298-13-6 הסעדים המבוקשים וההכרעה ביחס לכל אחד מהם 1307-1324 כז.1 צו מניעה קבוע 1308-1312 כז.2 צו עשה קבוע 1313-1314 כז.3 צו למתן חשבונות ונתונים 1315-1316 כז.4 פיצויים 1317-1324 טענת חוסר הסמכות 1325-1329 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין 1330-1331 סיכום ומסקנות משפטיות ועובדתיות 1332-1335 הרהורים לפני נעילה 1336-1340 הפסיקתא 1341-1344 לאחר החיתום 1345-1346 מבוא (הצגת הנושא ותוכן הפרקים) עניינה של תביעה זו היא מחלוקת בין מלומדים בתחום פרשנות המקרא, כאשר התביעה מסווגת, כמוגדר ב"מהות התביעה": תביעה בעינייני קנין רוחני שהיא תביעה לצוו מניעה קבוע, צו עשה ותביעה כספית.

...

תוכן העניינים הנושא מספרי הפיסקאות מבוא (הצגת הנושא ותוכן הפרקים) 1-14 הצדדים והספר 15-23 תמצית כתב התביעה 24-73 ג.1 כללי 24-28 ג.2 הרקע והנתונים הרלבנטיים 29-35 ג.3 תיאור הפעולות האסורות, לשיטת התובע, אשר בוצעו על ידי הנתבעים 36-53 ג.4 הצורך בהגשת התביעה 54-58 ג.5 עילות התביעה 59-70 ג.6 הסעדים המבוקשים 71-73 תמצית כתב ההגנה 74-160 ד.1 טענות מקדמיות וכלליות 75-81 ד.2 טענות הנתבעים בעניין תוספות הרמב"ן 82-95 ד.3 טענות הנתבעים בעניין שימוש בנוסח פירוש הרמב"ן שבמהדורת הכתר 96-100 ד.4 האם השימוש במהדורת הכתר מורשה, מותר וחוקי? 101-108 ד.5 מתן קרדיט לתובע 109-112 ד.6 הכנס האקדמי לציון הופעת הספר 113-115 ד.7 אחריות הנתבעת 3 – מכללת הרצוג 116-121 ד.8 אחריות הנתבע 4 – האיגוד העולמי למדעי היהדות 122-125 ד.9 התייחסות הנתבעים לכתב התביעה, לסעיפיו 126-160 כתב התשובה 161-219 תמצית ההליכים 220-227 הראיות – מבט על 228-230 טענות התובע בסיכומיו 231-232 ח.1 טיעונים כלליים 233-239 ח.2 יצירות התובע מוגנות על פי דיני זכויות היוצרים ואינן "נחלת הכלל" 240-249 ח.3 זכויותיו המוסריות של התובע מוגנות על פי דיני זכויות היוצרים 250-254 ח.4 העתקת מהדורת הכתר אל הספר 255-265 ח.5 העתקת תקליטור הכתר לאתר מכללת הרצוג 266-267 ח.6 הנתבעים סילפו את הטקסט של מהדורת הכתר 268-270 ח.7 הנתבעים העתיקו את עזרי הטקסט ממקראות גדולות הכתר ובכמה מקרים סילפו אותם 271-273 ח.8 הנתבעים מונעים מהתובע את הקרדיט המגיע לו 274-287 ח.9 התייחסות לחוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעים 288-301 ח.10 הפגיעה של הנתבעים במוניטין של התובע ושל מקראות גדולות הכתר, וגזילת מוניטין זה 302-313 ח.11 התייחסות לעדויותיהם, התנהלותם ומניעיהם של הנתבעים 314-340 ח.12 התייחסות לטענות ההגנה המשפטיות של הנתבעים 341-350 ח.13 זכויות התובע במקראות גדולות הכתר וזכויות האוניברסיטה 351-354 ח.14 דחיית טענת הנתבעים לפיה התובע העתיק את נוסח שעוועל 355-357 ח.15 הקרדיט שנתן התובע לעופר ולעובדי מקראות גדולות הכתר 358-360 ח.16 גובה הפיצוי שיש לשלם לתובע 361-390 ח.17 משפט עברי 391-393 ח.18 מספר ההפרות 394-400 ח.19 פיצוי בגין פגיעה במוניטין, גזל מוניטין ועוגמת הנפש שנגרמה בשל כך 401-404 ח.20 שיעור הפיצוי בגין ההפרות 405-406 ח.21 סיכום סיכומי התובע והסעדים המבוקשים על ידו 407-410 טענות הנתבעים בסיכומיהם 411-626 ט.1 פתיחה 411-418 ט.2 לתובע אין "זכות מוסרית", עצמאית ואישית, בנוסח פירוש הרמב"ן לתורה 419-432 ט.3 החזון והרעיון של מפעל מקראות גדולות הכתר – אינו שייך לפרופ' כהן 433-435 ט.4 התובע לא פירסם פרסום מדעי בנושא פירוש הרמב"ן 436-439 ט.5 היצירה המוגנת היא כרך של חומש, ולא כל פרשן ששולב במקראות גדולות הכתר 440-443 ט.6 התובע אינו הבעלים של הזכות המוסרית בנוסח הרמב"ן לתורה במקראות גדולות הכתר, שכן אינו היוצר 444-448 ט.7 התובע לא התקין את נוסח פירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר 449-462 ט.8 ניתן לתובע הקרדיט (זכות הייחוס) – כראוי 463-474 ט.9 תום ליבם של הנתבעים – לא הייתה כוונה להעלים את שמו של התובע מספרם 475-477 ט.10 האם קמה לנתבעים חובה להתייחס למחקריו של התובע בעניינים שאינם מתייחסים לרמב"ן? 478-481 ט.11 טענת חוסר סמכות: היהפוך בית המשפט לבית המדרש? ושופט ללקטור 482-485 ט.12 הקיצור הביבליוגרפי של "מקראות גדולות הכתר" 486-496 ט.13 אין כוונת זדון מטעם הנתבעים ואין דפוס פעולה של הנתבעים כנגד התובע 497-509 ט.14 "קשוט עצמך תחילה" – טענת מניעות 510-514 ט.15 אי מתן קרדיט של התובע לעובדי מפעל מקראות גדולות הכתר 515-516 ט.16 מעמדה היחסי של הזכות לשלמות היצירה 517-529 ט.17 עמדת אוניברסיטת בר-אילן 530-534 ט.18 שיקול דעת עצמאי של הנתבעים בשלב הכרעות הנוסח 535-543 ט.19 "כל הפוסל – במומו פוסל" – לעניין המדעיות של נוסח הכתר 544-546 ט.20 התייחסות לטענת התובע, כי הדיון הפרשני של הנתבעים בספרם מבוסס על נוסח הכתר 547-552 ט.21 תשובת הנתבעים לטענת התובע בעניין סילוף עזרי הטקסט 553-557 ט.22 תשובת הנתבעים לטענת התובע בעניין סילוף השימוש בנוסח הזמני שבתקליטור 558-561 ט.23 ההבהרה בדבר הקרדיט שניתן לתובע באתר נתבעת 3 562-565 ט.24 טענת הגנה: סעיף 50 לחוק – סייג הסבירות 566-577 ט.25 הזכות המוסרית בהתאם למקורות המשפט העברי 578-582 ט.26 אין ולא הייתה כל פגיעה במוניטין של התובע וטענה זו גם לא הוכחה 583-591 ט.27 העדר אחריות הנתבעים 3 ו-4 להפרה הנטענת והמוכחשת 592- 595 ט.28 הסעדים המבוקשים על ידי התובע מופרכים 596-600 ט.29 היקף הפיצוי הסטטוטורי המקובל בפסיקה בגין הפרת הזכות המוסרית 601-612 ט.30 אין מקום לפסוק פיצויים כלל ואף לא פיצויים נוספים בגין פגיעה במוניטין 613-615 ט.31 אין בסיס משפטי לסעדים המניעתיים הנדרשים במסגרת סיכומי התובע 616-620 32 כיצד היה הרמב"ן מתייחס לפרשה זו? 621-624 33 הסעדים המבוקשים על ידי הנתבעים 625 טענות התובע בסיכומי תשובתו 626-742 י.1 כללי 627-631 י.2 מקראות גדולות הכתר – הינן יצירות מוגנות המקיימות את דרישת המקוריות 632-647 י.3 התובע הוא בעל הזכויות המוסריות במקראות גדולות הכתר 648- 650 י.4 זכויותיו של התובע הינן בלעדיות ונתונות לו באופן אישי 651-658 י.5 מניעת הקרדיט הראוי מהתובע 659-672 י.6 פגיעת הנתבעים בתובע נעשתה כחלק משיטה 673-677 י.7 הוכח כי הדיון הפרשני של הנתבעים מבוסס על נוסח הכתר 678-681 י.8 התובע הוכיח כי אין מאום ב"טענת המניעות" המופרכת שהעלו הנתבעים 682-685 י.9 טענות הנתבעים לעניין הוכחת פגיעה בשם או בכבוד כחלק מהוכחת הפרת הזכות המוסרית 686-688 י.10 הסוואת העתקת הנתבעים את יצירתו של כהן באמצעות מנגנון מתוחכם 689-697 י.11 טענות הנתבעים בעניין "סייג הסבירות" הינן אבסורד גמור 698-705 י.12 טענת הטרנספורמציה 706 י.13 חוות דעתו של עמנואל כהן 707-711 י.14 השיקול בדבר היקף ההפרה 712 י.15 השיקול בדבר משך ההפרה 713 י.16 השיקול בדבר טיב הקשר בין התובע לנתבעים 714 י.17 השיקול בדבר תום ליבם של הנתבעים, ובענייננו – היעדרו 715 י.18 השיקול בדבר הרווח שצמח לנתבעים 716-718 י.19 מספר ההפרות 719-722 י.20 היקף הפיצוי הסטטוטורי המקובל בגין פגיעה בזכויות מוסריות 723-724 י.21 הפגיעה במוניטין התובע 725-731 י.22 אחריותם של הנתבעים 3 ו-4 732-735 י.23 התייחסות לטענות נוספות של הנתבעים 736-742 דיון המתווה הכללי לניתוח 743-760 יא.1 התשתית 743-748 יא.2 הפרמטרים של תביעה אזרחית 749-754 יא.3 הפרמטרים של תביעה זו – תיאור תמציתי של הפרקים הבאים 755-760 זכות יוצרים ותכליתה 761-790 יב.1 סיווג זכות יוצרים במסגרת דיני הקניין 761-772 יב.2 המקורות החוקיים 773-779 יב.3 זכויות יוצרים במשפט הבינלאומי 780-782 יב.4 המעמד החוקתי 783-790 הזכות המוסרית במסגרת דיני זכויות היוצרים 791-811 יג.1 רקע 791-796 יג.2 הוראות חוק זכות יוצרים בעניין הזכות המוסרית 797-811 המשפט העברי 812-858 יד.1 מבוא 812-814 יד.2 מחקרו של פרופ' רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודיים 815-816 יד.3 אמרות רעיוניות במקרא ובמקורות חז"ל, כמקור לדיני זכויות יוצרים 817-835 יד.4 שו"ת הרי"ף 836-839 יד.5 המרדכי ומדרש משלי – ויישומם בספרות הפסיקה ההלכתית 840-847 יד.6 האם יש "היתר" לגנוב דברי תורה? 848-850 יד.7 האם יש בעלות של יוצר על יצירתו הרוחנית? 851-858 יד.8 המקורות המשפטיים לזכות היוצרים על פי המשפט העברי 859-883 יד.1.8 דינא דמלכותא דינא 861-860 יד.2.8 מנהג האומנים (תקנות הקהל) 868-869 יד.3.8 תקנת חכמים 870-871 יד.4.8 דיני הקניין 872-876 יד.5.8 יורד לאומנותו של חברו – הסגת גבול מסחרית 877-880 יד.6.8 ההסכמות של הספרים 881-883 יד.9 סיכומו של פרופ' רקובר 884-888 יד.10 יישום המשפט העברי במשפט הישראלי, בדיני זכויות יוצרים 889-925 יד.1.10 כללי 889-891 יד.2.10 השימוש במשפט העברי במסגרת ההכנות לחוק (הצעת החוק) 892-895 יד.3.10 חוק יסודות המשפט 896-904 יד.4.10 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 905-912 יד.5.10 עקרונות היסוד של השיטה המשפטית 913-918 יד.6.10 היש לתת משקל לכך שמדובר בספר קודש, וכן כי בעלי הדין שומרי תורה ומצוות? 919-925 היש מקום להתייחסות מיוחדת לזכויות יוצרים בתחום המדעי, בכלל, ולהדרות של כתבי יד, בפרט 926-975 טו.1 מבוא 926-928 טו.2 היצירות שבהן יש זכות יוצרים – כללי 929-932 טו.3 המקוריות והיצירתיות 933-938 טו.4 פרשת קימרון 939-958 טו.5 המשפט העברי 959-975 טו.1.5 שו"ת הרמ"א 959-968 טו.2.5 פסק דינו של הרב אשר וייס 969-973 טו.3.5 סיכום 974-975 הרכיבים של מקראות גדולות הכתר – האם הם יצירה על פי דיני זכות היוצרים? 976-1061 טז.1 כללי 976-981 טז.2 מהות המהדורה וחשיבותה ההיסטורית 982-984 טז.3 הנוסח 985-988 טז.4 "הנצחת פירושי המקרא המובהקים של ימי הביניים" 989-996 טז.5 הייחוד של מהדורת היסוד החדשה של מקראות גדולות הכתר 997-1002 טז.6 הפירושים במהדורת הכתר 1003-1011 טז.7 פירוש הרמב"ן לספר בראשית – הקדמת מהדורת מקראות גדולות הכתר 1012-1016 טז.8 היצירתיות שבפירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר 1017-1053 טז.1.8 בחירת כתב היד ששימש נוסח יסוד 1017-1020 טז.2.8 קביעת הנוסח על פי כתב יד היסוד וכתבי היד האחרים, והכרעה כאשר כתבי היד אינם אחידים 1021-1028 טז.3.8 השימוש בעזרי הטקסט, וביניהם פיסוק 1029-1045 טז.1.3.8 מקרא 1033-1038 טז.2.3.8 משנה 1039-1040 טז.3.3.8 ברייתא 1041 טז.4.3.8 הודאת בעל דין 1042-1044 טז.5.3.8 סיכום 1045-1045 טז.4.8 האם הרמב"ן של מקראות גדולות הכתר, הוא "יצירה", לעומת מהדורת שעוועל 1046-1053 טז.9 סיכום: פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר – הוא יצירה על פי דיני זכויות היוצרים 1054-1061 האם התובע הוא היוצר של פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר? 1062-1098 יז.1 מי היוזם וההוגה של מפעל מקראות גדולות הכתר? 1062-1071 יז.2 מי היוצר כאשר מדובר בעבודת צוות בהשתתפות חוקרים רבים? 1072-1081 יז.3 האם התובע, פרופ' כהן הוא היוצר בעניין פירוש הרמב"ן במסגרת מקראות גדולות הכתר? 1082-1086 יז.4 הזכויות של אוניברסיטת בר אילן ושל פרופ' מנחם כהן במקראות גדולות הכתר 1087-1098 הספר תוספות הרמב"ן – מטרה ודברי הנתבעים בהקדמתם 1099-1125 יח.1 מטרת הספר, כמתואר במבוא 1099-1117 יח.2 המרשתת 1118-1120 יח.3 נוסח הרמב"ן 1121-1125 האם הפרו הנתבעים את זכותו המוסרית של התובע בעניין מתן קרדיט? 1126-1163 יט.1 אמות המידה לעניין הקרדיט – הוראות החוק ופרשנותו 1126-1135 יט.2 תמצית טענות הצדדים 1136-1138 יט.3 דיון – על אי מתן קרדיט לפרופ' מנחם כהן בספר 1139-1150 יט.4 דיון – אי מתן קרדיט בציטוטים של פרשנים אחרים ממהדורת מקראות גדולות הכתר 1151-1155 יט.5 דיון – על הקרדיט של פרופ' כהן באתר 1156-1163 האם פגעו הנתבעים בזכות המוסרית של התובע בהעתקה ובסילוף של מקראות גדולות הכתר? 1164-1219 כ.1 הסעיף ופרשנותו 1164-1172 כ.2 עמדות הצדדים 1173-1177 כ.3 דיון 1178-1215 כ.1.3 כללי 1178-1187 כ.2.3 דוגמאות 1188-1215 כ.1.2.3 "ריוח והצלחה" או "ריוח והצלה" 1189-1201 כ.2.2.3 "עד היום הזה" או "על היום הזה" 1202-1215 כ.4 סיכום 1216-1219 האם מעשיהם של הנתבעים היו בתום לב או שמא היו מכוונים ונעשו בזדון? 1220-1232 ההפרות של הנתבעים – היקף, משך ועוצמה 1233-1247 כב.1 כללי 1233-1235 כב.2 היקף 1236-1240 כב.3 משך 1241-1243 כב.4 העוצמה 1244-1247 הנזק שנגרם לתובע והרווח שצמח לנתבעים 1248-1254 עילות התביעה של פגיעה במוניטין וגזל 1255-1271 כד.1 כללי 1255-1261 כד.2 ניתוח המאמר של יהודה טרופר 1262-1270 כד.3 המסקנה 1271 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1272-1286 כה.1 תמצית טענות הצדדים 1272-1273 כה.2 המעמד המשפטי של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1274-1280 כה.3 תחולתה ופרשנותה של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 6.7000 1281-1285 כה.4 סיכום 1286 אחריותם של הנתבעים 3 ו-4 1287-1306 כו.1 טענות משותפות לשני הנתבעים 3 ו-4 1287-1293 כו.2 ההבדל בין הנתבעים 3 ו-4 1294-1297 כו.3 האם יש משמעות לכך שהמכללה האקדמית הרצוג (הנתבעת 3) פועלת בגוש עציון? 1298-13-6 הסעדים המבוקשים וההכרעה ביחס לכל אחד מהם 1307-1324 כז.1 צו מניעה קבוע 1308-1312 כז.2 צו עשה קבוע 1313-1314 כז.3 צו למתן חשבונות ונתונים 1315-1316 כז.4 פיצויים 1317-1324 טענת חוסר הסמכות 1325-1329 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין 1330-1331 סיכום ומסקנות משפטיות ועובדתיות 1332-1335 הרהורים לפני נעילה 1336-1340 הפסיקתא 1341-1344 לאחר החיתום 1345-1346 מבוא (הצגת הנושא ותוכן הפרקים) עניינה של תביעה זו היא מחלוקת בין מלומדים בתחום פרשנות המקרא, כאשר התביעה מסווגת, כמוגדר ב"מהות התביעה": תביעה בענייני קנין רוחני שהיא תביעה לצו מניעה קבוע, צו עשה ותביעה כספית.

לאחר קריאה כללית בהם, נחה דעתי כי לא היה בהם כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי, בטרם קריאתם.

אני מחייב את הנתבעים 1-4, כולם יחד וכל אחד לחוד לשלם לתובע סך של 10,000 ₪, בגין הפגיעה במתן קרדיט הולם, במסגרת זכותו המוסרית בספר מקראות גדולות הכתר, כפי שהופרה בספר שחובר על ידי הנתבעים 1-2 ויצא לאור על ידי הנתבעים 3-4.

בנוסף לכך, אני מחייב את הנתבעים 1-3, כולם יחד וכל אחד לחוד לשלם לתובע סך של 2,500 ₪, בגין הפגיעה במתן קרדיט הולם, במסגרת זכותו המוסרית בספר מקראות גדולות הכתר, כפי שהופרה באתר שחובר על ידי הנתבעים 1-2 והמופעל על ידי נתבעת 3.

מכאן לגוף העניין ולשאלה המהותית האם קמה למשיבה זכות יוצרים על שיטת הלימוד.

כדי לקצר בהליכים ותחת להחזיר התיק לבימ"ש קמא שיתן הנימוקים המיוחדים או יורה על הפקדת הערובה מצאתי לידון בנושא ומשלא מצאתי הנימוקים המיוחדים אני מורה כי על המשיבה להפקיד ערובה בסך של 15,000 ₪ לפצוי המבקשים בשל הנזק שעשוי להגרם להם כתוצאה ממתן הצוו.

...

לכאורה, עפ"י חומר הראיות שעמד בפניו ועיקרו שהמבקשים עושים שימוש במערכי לימוד שפותחו על ידי המשיבה, תוך תחרות עימה על אותו פלח שוק, סבר בית המשפט שעד קבלת חוות דעת מומחה בתחום התכנות, יש להיעתר לבקשה, כדי למנוע נזק בלתי הפיך למשיבה.

כדי לקצר בהליכים ותחת להחזיר התיק לבימ"ש קמא שיתן הנימוקים המיוחדים או יורה על הפקדת הערובה מצאתי לדון בנושא ומשלא מצאתי הנימוקים המיוחדים אני מורה כי על המשיבה להפקיד ערובה בסך של 15,000 ₪ לפיצוי המבקשים בשל הנזק שעשוי להיגרם להם כתוצאה ממתן הצו.

בכפוף לתיקון הצו, והפקדת הערובה, כאמור בס' 8 ו-9 לעיל, הבקשה נדחית.

בעיניין אקו"ם לעיל, היתייחס בית המשפט לסוגיית נהולה של יצירה משותפת, תוך שסייג דבריו והבהיר, כי: "חשוב להדגיש כי איננו נדרשים לשאלת המשטר המשפטי החל על יחסיהם של בעלים במשותף ביצירה כשאלה העומדת בפני עצמה. שאלת הבעלות המשותפת צריכה להבחן, בעניינינו, אך ורק בהקשר המסוים של ניהול יצירה משותפת על-ידי תאגיד לניהול משותף כדוגמת אקו"ם – ניהול אשר מעצם טיבו חורג מכללי בררת המחדל החלים על בעלות משותפת ביצירה. בנסיבות אלה, ממילא הפנייה להסדרים הקיימים בדין לגבי ניהולן של זכויות משותפות אמורה לשמש כמסגרת היתייחסות וכנקודת מוצא לדיון בלבד". מכל מקום, בית המשפט שם הפנה לשיטות משפט זרות – הן השיטה האנגלית, המעניקה לכל אחד מבעליה של היצירה המשותפת זכות למנוע משותפיו לעשות שימוש ביצירה; והן השיטה האמריקאית, המעניקה לכל אחד מבעלי היצירה המשותפת זכות לעשות בה שימוש, בכפוף למיגבלות מסוימות: "על כך יש להוסיף, כי גם הפניה לניסיונן של שיטות משפט זרות אינה מניבה תשובה חד-משמעית, בהיתחשב בריבוי הגישות האפשריות לסוגיה. כך למשל, הדין בארצות הברית מקנה לכל אחד מבעלי הזכויות ביצירה, בכפוף למיגבלות מסוימות, את הזכות העצמאית להתיר את השמוש ביצירה אף ללא הסכמתם של יתר בעלי הזכויות, ובילבד שחלקם היחסי ברווח המופק מהיצירה ישתלם לידיהם (ראו: § 6.10 Nimmer; Russ VerSteeg, Intent, Originality, Creativity and Joint Authorship 68 Brooklyn L. Rev. 123, 149-150 (2002)). לעומת זאת, בהתאם לגישה הנהוגה בדין האנגלי, נידרשת הסכמתם של כלל בעלי הזכויות ביצירה מסוימת על מנת להתיר את השמוש בה (ראו: Copyright, Design and Patents Act 1988, section 173(2) . כן ראו: Copinger, בעמ' 334). לצורך ההכרעה שבפנינו, עלינו להיות ערים לכך שהשוני והגיוון הקיימים בגישות העקרוניות ביחס לסוגיה של ניהול זכויות יוצרים בבעלות משותפת מעידים על מורכבותו הרבה של הנושא, כמו גם על כך שההכרה בזכויותיהם הקנייניות של היוצרים אינה מכתיבה כשלעצמה תוצאה מסוימת". בהמשך פסק הדין נקבע שניתן להעזר בהסדרים חקוקים שעניינם שתוף בזכויות, ובפרט בהסדרים החלים על הסדרת השתוף בחוק המקרקעין, אולם זאת יש לעשות בזהירות: "משלא קיימת הסדרה ספציפית של סוגית הבעלות המשותפת בזכויות יוצרים בחוק זכויות יוצרים עצמו, ניתן להעזר בהסדרים חקוקים שעניינם שתוף בזכויות קניין בהקשרים אחרים. הסדר מפורט מסוג זה קיים בכל הנוגע לשיתוף במקרקעין, בסעיפים 36-27 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין). לפי סעיף 9(ה) לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971 (להלן: חוק המיטלטלין) חלים ההסדרים הנוגעים לשיתוף במקרקעין, בעקרם, גם על שתוף במיטלטלין, "באין הוראות אחרות בהסכם שתוף", ומכוח סעיף 13(א) לחוק המיטלטלין חלים הסדרים אלה גם על בעלות משותפת ב"זכויות".

בטרם אדרש לטענות הצדדים בדבר הסעדים ולעניין הכרעתי בבקשת התובעת למתן סעד של צו מניעה קבוע, צוי עשה ופצוי כספי, אדרש לשאלת הפרת ההסכם והפרת זכות היוצרים על ידי הנתבע וכן לעניין תום ליבו.

...

התובעת לא הביאה כל ראיה לתמיכה בטענות אלו וממילא דינן להידחות.

סוף דבר: משמצאתי כי הנתבע הפר את ההסכם ואת זכות הקניין הרוחני של התובעת ביצירה המשותפת, ואף פעל בחוסר תום לב במשא ומתן לקראת חתימת ההסכם השלישי, תוך שהפיץ את הספר מבלי ליידע את התובעת על כך, מצאתי ליתן צווי עשה ולא תעשה כמפורט בסעיפים 129-122 לעיל.

כן מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי, בגין הפרת זכות היוצרים, הכלכלית והמוסרית, הפרת ההסכם והתנהלותו בחוסר תום לב במו"מ בסך כולל של 30,000 ש"ח. כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 7,754 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

התובעת טענה כי התפקיד שמילאו הנתבעים הוא במשרת אמון, הטומנת בחובה ציות להוראות התובעת ונאמנות כלפיה והנתבעים אף חתמו על כתב התחייבות לשמירת סודיות של חומר שהכינו בקשר לתובעת או ללקוחותיה, לרבות תוכנת ידע, מסמכים, מערכי שיעור ועוד, שהם חלק מקניינה הרוחני והבלעדי של התובעת ולטענת התובעת, הנתבעים לא היו רשאים להשתמש בו ללא אישור מהתובעת, מראש ובכתב.

טענות הנתבעים הנתבעים טענו כי כתב התביעה המתוקן אינו מגלה עילת תביעה כיוון שלתובעת אין זכויות יוצרים על שיטת הלימוד וגם חוק זכויות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה לא תחול על תהליך ושיטת ביצוע או שיטת לימוד.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

באשר להפרה שבוצעה ע"י הנתבעים בנוגע למערך שיעור 13 הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סך של 20,000 ₪ בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד – נדחית.