עיון בדפי החתימות מעלה כי ישנם חודשים בהם בוצע תשלום שכר ללא תשלום זכויות סוציאליות (1/18); חודשים בהם שולם שכר ותשלום חלקי בעד זכויותיו הסוציאליות של התובע (2/18, 6/18, 7/18, 8/18); וחודשים שהתובע קיבל תשלום ביתר ביחס לתלושים ודו"ח התשלומים למת"ש (3/18, 5/18).
משכך, זכאות התובע תיבחן אל מול התעוד המצוי בתלושי שכרו והדיווח למת"ש.
עוד יודגש, כי על אף שהתובע טען כי לא קיבל זכויות סוציאליות מעבר לשכרו הרגיל, במסגרת תביעתו הודה כי שולמו דמי חופשה, אם כי בחסר, כאשר התובע ציין כי: "הואיל והנתבעת כבר הפרישה למת"ש עבור התובע סך של 4,498 ₪ על חשבון חופשה שנתית.." (ר' סעיף 12 ד' לכתב התביעה המתוקן).
בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן - חוק חופשה שנתית) וכן בהתאם להלכה הפסוקה זכאי התובע לפדיון דמי חופשה עבור שלוש השנים האחרונות לעבודתו, בתוספת השנה השוטפת האחרונה לעבודתו.
התובע צירף לכתב תביעתו טבלה ובה פירוט של ימי החג המוסלמיים וימי החג להם הוא זכאי, תוך ניכוי הימים אשר חלו ביום שבת (ר' סעיף 14 ד' לכתב התביעה).
...
השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים
האם תלושי השכר של התובע הינם פיקטיביים?
האם יחסי העבודה הסתיימו בנסיבות המזכות את התובע בפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת והשלמת פיצויי פיטורים?
האם זכאי התובע להפרשי שכר, ומשכך להשלמת הפרשות פנסיוניות וחלף השתלמות?
האם זכאי התובע להחזר הוצאות נסיעה?
האם זכאי התובע להחזר דמי הבראה?
האם זכאי התובע לדמי חופשה?
האם זכאי התובע לדמי חגים?
האם זכאי התובע לאש"ל?
האם זכאי התובע לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד?
דיון והכרעה
לאחר עיון במסמכים שצורפו, שמיעת העדויות ובחינת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט בהרחבה להלן.
משכך, דין תביעת התובע בגין רכיב זה- להידחות.
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין:
הפרשי שכר בסך של 21,982.8 ₪.