מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות דיירים בחדרי קומת קרקע בבניינים משותפים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע הנתבע הוא בעל הזכויות בדירה (להלן: הדירה) בת חמישה חדרים המצויה בקומת הקרקע בבניין משותף ברחוב רמב"ן בירושלים (להלן: הבניין).
דייר המתגורר בבניין משותף זכאי לכך שהפרעות אלו לא יהיו מנת חלקו.
...
אני מקבל את עדויות גב' מלכוב (עמ' 14-16 לפרוטוקול) ומר מנסור (עמ' 29 לפרוטוקול וסע' 6 לתצהירו) אשר צילמו את התמונות והעידו על הקשר שבין השוכרים למופיע בתמונות.
נוכח כל האמור יש לקבוע כי ההפרעות (אשר לגביהן יינתן סעד להלן) מהוות מטרד בהתאם לסעיף 44.
עם זאת, אין זה מן הנמנע כי הוכחת תדירות ועוצמה משמעותיים של ההפרעות שנסקרו, כמו גם הפרעות אחרות, תביא בעתיד למסקנה שמטרד כזה הוא תוצאה בלתי נמנעת של צורת השכרה זו ועל כן לא יהיה מנוס ממתן סעד שיגביל את מספר השוכרים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התביעה היא לפירוק השתוף במקרקעין כך שהבניין יירשם כבית משותף, והזכויות בו יירשמו על שם יחזקאל וחממי.
ליחזקאל זכות דיירות מוגנת בדירה בשטח 124.7 מ"ר ומחסן בשטח 18.8 מ"ר בקומה השניה של הבניין.
ביום 29.12.87 רכשו חממי מדיירים אלה את זכות הדיירות המוגנת בחדר אחד (או מחסן אחד) בשטח 31.2 מ"ר וביום 19.4.88 רכשו חממי את זכות הדיירות המוגנת בשלושה מחסנים (או דירת שני חדרים) בשטח של 54.4 מ"ר. בהתאם, נחתמו הסכמי שכירות מוגנת בין חממי לבין עמידר.
...
ראיה נוספת לכך שעל אף הסיווג כמחסנים, למעשה היחידה שימשה למגורים ניתן למצוא בכך שבשנת 2005 נערך תיקון שומת מס הרכישה ליחידה שברשות חממי (נספח יא לסיכומי חממי), בה נכתב: "לאחר ביקור בנכס נוכחנו לדעת שאכן מדובר בדירת מגורים. לאור כל האמור תוקנה שומת מס רכישה בהתאם." הנה כי כן, מהמסמכים שהוצגו עולה, שהיחידה של חממי הושכרה להם כמחסנים, אבל שימשה משך שנים ארוכות למגורים.
לצורך רישום היחידה בפנקס הבתים המשותפים, ולצורך זה בלבד, אני קובעת שהיחידה תסווג כדירה.
לסיכום בהסכמת הצדדים, אני מורה לעמידר לרשום הבניין כבית משותף, על שם יחזקאל וחממי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נתבע שכנגד 4 הוסיף כי זכויות הנתבעים נרשמו במירשם המקרקעין (במושאע), וכי לא הייתה כל התחייבות בהסכם לרשום את הבניין בתור בית משותף או לרשום את בעלות הנתבעים בדירה נפרדת בבית משותף.
בסעיף 8 להסכם השתוף נקבע כך: "הגג העליון + זכויות בניה במידה וקימות ו/או יהיו בעתיד הנם של [התובע] בלבד. [התובע] יהא רשאי לפעול כדי להגדיל את קומת המרתף וכן לשנות את יעודה ולצדדים אחד, שני ושלישי לא תיהיה [כך במקור] כל תביעה או טענה כנגד [התובע], במידה וניתן יהיה לרשום את היחידה בקומת המרתף כיחידה נפרדת היא תירשם ע"ש [התובע]". סעיף 10 להסכם השתוף היתייחס למצב שבו תתאפשר תוספת בנייה על הגג כך שתווצר יחידת דיור נוספת.
טענה זו מבוססת על העובדה שבהסכם המכר עליו חתמו הנתבעים מול גוטליב, נכתב כי המוכר (גוטליב) מצהיר כי הוא בעל הזכויות "בדירה בת 3 חדרים בקומה קרקע של הבית ברחוב רייכמן 25 ירושלים + מרפסת סגורה ושרותים נוספים לרבות הזכויות ברכוש המשותף הצמודות לממכר" (הסכם המכר צורף כנספח א' לתצהיר הנתבעים).
...
התוצאה התוצאה היא כי דין התביעה העיקרית להתקבל במובן זה שעל הנתבעים (בני הזוג הלל) לסלק ידם מן המרתף.
התביעה לתשלום דמי שימוש נדחית.
בנוסף ישלמו נתבעים שכנגד 2 ו-3 לנתבעים סך של 15,000 ש"ח עבור הוצאות ושכר טרחת עו"ד. התביעה שכנגד נגד נתבע שכנגד 4 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הרצל מאיר ומאיר מאיר הצהירו כי הנתבעים "מחזיקים במחצית החלקה ומתגוררים בדירה בת מספר חדרים כולל מטבח, מטבחון, חדרי רחצה ושירותים המשתרעת על מלוא קומת הקרקע בבניין שעל החלקה." עוד הצהירו כי הנתבעים עושים שימוש משותף בחצר ביחד עם דיירי ומחזיקי קומה א'.
" סיכומה של נקודה זו, הוכח כי להורי נתבעים 1 ו- 3 הושכרה דירה בת שני חדרים בשטח של 50 מ"ר. בפועל, הנתבעים הישתלטו על שטח גדול פי ארבע, כאשר בכל הנוגע לשטח בן 150 מ"ר המוחזק על ידם, לכתחילה לא לנתבעים ולא להוריהם המנוחים של נתבעים 1 ו- 3, לא הייתה זכות להחזיק בו. ב(3) התנאים להעברת זכות הדיירות המוגנת לקרובי הדייר שנפטר יוסף מאיר ז"ל נפטר ביום 22.2.1992 (נספח 2 לתצהיר הרצל מאיר).
...
נוכח זאת סבורני, כי מדיניות משפטית ראויה מחייבת את בתי המשפט לבחון בשימת לב מיוחדת טענות הנוגעות להימצאותה (או אי-הימצאותה) של דירת מגורים אחרת (השוו רע"א 4015/08 כהן נ' מזרחי [פורסם בנבו] (2008)).
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 30,000 ש"ח. הוצאות המשפט הן בשים לב למהות התביעה, שווייה, תוצאת המשפט, והיקף המשאבים שנדרשו לניהול ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

במסגרת החזקתו בקומת הקרקע, פעל הנתבע להגדיל את שטח הדירה על ידי העמקת חפירה לתוך השטח המשותף, שלא כדין וללא הסכמת ייתר בעלי הזכויות, הרחבת והעמקת השטח מתחת לדירה, ועל ידי כך הגדלת שטח הדירה ובניית גלריה ללא היתר.
לטענת הנתבע, הוא לא פיצל את דירותיו ליחידות דיור נפרדות וכל שעשה הנו, עבודות שפוץ ו''שינויים פנימיים'' שאינם טעונים היתר, לטענת הנתבע הוא לא שינה את חזיתות הבניין ובאשר לחפירה הנטענת, טוען הנתבע כי החפירה בוצעה רק לצורך החלפת הקרקע המזוהמת מתחת לקומת הקרקע באדמה נקיה, ללא שינוי מפלסים או הישתלטות על שטח משותף דבר שלא הצריך היתר בניה.
הנתבע מכחיש את הטענה כי העמיק את המרתף ולטענתו מסקנת המומחה פלדמן בעיניין זה הנה שגויה, כמו כן מכחיש הנתבע כי הפך את המרתף לדירת מגורים ולטענתו חדר המרתף מהוה חלק מדירת השותפים של דירת הקרקע ואינה מהוה יחידה עצמאית שכן המתגוררים במרתף משתמשים בחלק המשותף בדירה הממוקם במפלס קומת הקרקע כמו דיירי החדרים בקומת הקרקע, לדבריו לא מדובר בדירת מגורים עצמאית ולא מדובר בדירת מגורים.
...
אני מחייב את הנתבע להרוס כל בניה בלתי חוקית בקומת המרתף ולסתום כל חפירה שבוצעה בקומת המרתף ללא היתר.
אני מחייב את הנתבע לאטום את הפתח שבין הדירה שבקומת הקרקע והמרתף ואני אוסר על הנתבע לעשות שימוש מכל סוג שהוא בשטח המרתף ו/או בשטח דירת המרתף.
טענת הקיזוז של הנתבע נדחית, הן לאור תוצאות התביעה והן מאחר ולא הוכחו ע"י הנתבע כל נזקים שנגרמו לו. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את סכום האגרה כפי ששולמה ואת החלק בשכר מומחה בית המשפט ששולם על ידם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום, בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו