זכויות במקרקעין - תביעה להצהרה על בעלות

בכתב התביעה המתוקן עתר התובע, בנוסף לאכיפת ההסכם הנטען, גם לסעדים חלופיים שעניינם הצהרה על זכויות הבעלות שלו במקרקעין מושא התביעה (מכוח הודאת הנתבעים בזכות הבעלות שלו, הזכויות הסטאטוטוריות שהוענקו לו על ידי המנזר, או החזקה רבת שנים בשטח הפקר שהיה בקרקע לא מוסדרת); חיוב הנתבעים לחתום על כל מיסמך הדרוש על מנת שהתובע יוכל להגיש בקשות להיתר בנייה ולשימוש בנכס; ופצוי בגין עוגמת נפש.

...

אעמוד עתה על הטעמים ביסוד מסקנה זו. תחילה אדון במחלוקת בין הצדדים לעניין ההסכם לו טוען התובע.

משנדחתה טענת הבעלות, נדחית גם התביעה לסעד האמור.

התוצאה היא כי התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 30,000 ₪.

אוסיף בהקשר זה כי טענות התובעים בתגובה בדבר זכות רשות בלתי הדירה העומדת להם עצמם במקרקעין, אינן רלוואנטיות לתביעה דנן; אין מדובר בתביעה לסילוק יד, כנגדה טענה מעין זו עשויה להוות טענת הגנה במישור השמוש והחזקה, אלא בתביעה להצהרה על זכויות בעלות במקרקעין מוסדרים ושינוי הרישום במירשם המקרקעין, ולגביה אין בטענה מעין זו להצמיח סעד.

...

בראשית הדברים אציין כי חלק לא מבוטל מטענות הנתבעים בבקשתם לסילוק על הסף, אין בידי לקבל.

לאחר שאמרנו את הדברים שלעיל, סבורני כי טענת הנתבעים בדבר התיישנות התביעה להצהרה על זכויות התובעים במקרקעין, טענה המבוססת על תקיפת הקניית המקרקעין לאנ"נ ולרשות הפיתוח, בדין יסודה, ולפיכך דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל מטעם זה. מעיון בטענות הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהמקרקעין רשומים מזה עשרות בשנים בבעלות רשות הפיתוח.

ככל שהתובעים חפצים ללכת בנתיב זה (העומד בסתירה לטענתם הבסיסית כי הנכס איננו נפקד), עליהם לפנות לאנ"נ להפעלת סמכותו ושיקול-דעתו, כאשר תקיפת החלטתו בבקשה מעין זו איננה בסמכות בית משפט זה כי בסמכות בג"צ. המסקנה מכל המקובץ היא, כי דין התביעה להידחות על הסף בגין התיישנות, וכך אני מורה.

לצד כתב ההגנה הגישו הנתבעים 6-15 תביעה שכנגד להצהיר על הבעלות הנכונה במקרקעין.

כבוד השופטת ברק ארז בהחלטתה דחתה את בקשת רשות העירעור שהוגשה תוך שהיא מדגישה כי "מאחר שתביעה לפירוק שתוף איננה מתיישנת וניתן להגישה בהמשך, אף אין לומר שדחיית הבקשה דנן תוביל לעיוות דין" להדגיש כי בשני פסק הדין הגישה היא כי יש לידון תחילה בזכויות הבעלות בטרם תדון התביעה לפירוק השתוף.

...

במקרה דנן, אני סבורה כי אין כל תועלת בעיכוב ההליכים בתביעה לפירוק שיתוף ויש להורות על מחיקתה.

סיכום: אני מורה על מחיקת התביעה העיקרית שעניינה פירוק שיתוף.

בנסיבות אלה, ולנוכח קביעתי לעיל, אני מורה על החזר אגרה מלא גם בתביעה העיקרית וגם בתביעה שכנגד.

לצורך הדיון אניח שהסעד העקרי הוא הסעד לפירוק שתוף, ועל כן לכאורה, הסמכות נתונה לבית משפט זה. ס' 76 לחוק בתי המשפט קובע כי מקום בו "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". דוגמא נפוצה להכרעת אגב בשאלת הבעלות היא כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה לסילוק יד. במקרה כזה, לעיתים טענת ההגנה של הנתבע היא לקיומה של זכות במקרקעין, ועל כן בירור התביעה מצריך הכרעה בטענת הגנה זו. הכרעת בית המשפט בשאלת הבעלות תחייב רק "לצורך אותו עניין", כלשון המחוקק, דהיינו רק במסגרת ההליך שבפניו, והיא אינה יוצרת השתק ככל שתוגש תביעה נפרדת להצהיר על הבעלות במקרקעין, לבית המשפט המוסמך לכך (ר' ע"א 476/88 שושנה אשתר נ' עליזה נפתלי, מה(2) 749 (1991)).

...

יחד עם זאת, אף אילו מהות הסכסוך הייתה בפירוק השיתוף, אני סבורה שאין מקום להכריע בשאלת הבעלות כשאלת אגב, ויש ליתן עדיפות לבירור הזכויות בפני פקיד ההסדר ו/או בית המשפט המחוזי, על פני ניהול הליכים ומתן הכרעות אגב, הכרעות שממילא נוכח אופיין, לא ייתרו את הליכי ההסדר.

לפיכך, אני סבורה שלא ניתן לברר התביעה שבפני בטרם תוכרע המחלוקת בין הצדדים בדבר זכויות הצדדים במקרקעין.

לסיכום סוף דבר, אני מוחקת את התביעה על הסף.

מה גם, שהתובעים לא תפסו חזקה בקרקע נשוא התביעה ולא ביצעו בה כל שינוי, ומשכך אין לתובעים כל מעמד ו/או זכות להגשת תביעה זו. (ה) העידר סמכות עניינית: נטען כי בית משפט זה אינו מוסמך לידון בתביעה דנן מאחר והסעדים המבוקשים בה הנם סעדים להצהרת בעלות, שהסמכות העניינית לידון בהן מסורה לביהמ"ש המחוזי.

בקשות ביניים במסגרת ניהול התיק הוגשו מטעם הצדדים בקשות שונות, ועיקרן: בקשת התובעים למתן פסק דין חלקי ביחס לנתבעים 8-15 שבמסגרתה נטען, בין היתר, כי אין כל מחלוקת בין התובעים לבין הנתבעים הנ"ל לגבי מיקום חלקיהם בתוכנית המדידה שצורפה לכתב התביעה, ובשל כך נתבקש ביהמ"ש להצהיר על בעלות הנתבעים בחלקים שפורטו בגוף הבקשה.

...

ניתן בזאת פסק דין חלקי ולפיו אני מורה על מחיקת הסעד ההצהרתי לעניין תחולתו של סעיף 29 לחוק המקרקעין.

אני מורה לצדדים לפעול לפי סעיף 70 לעיל, ולמסור את עמדתם עד ליום 24/12/2023.

בנסיבות אלו, אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 01/11/2022 ולפיה ניתן צו כנגד רשויות המס להמצאת מסמכים.