מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכויות אלמן המתגורר עם בת זוגו ידועה בציבור

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

[1: אציין, כי בית הדין האיזורי היתייחס בפסק דינו ל"ידועה בציבור כאישתו", אולם העקרונות שפירט חלים גם עת מדובר בהכרה באלמן כ"ידוע בציבור" ועת מדובר בבני או בנות זוג מאותו מין, בכפוף להוראות החוק, כגון – היות זכאות אלמן לקיצבת שאירים כפופה למבחן הכנסה.
בית הדין האיזורי דחה גם טענה זו וקבע כי קבלת עמדת המערערות תביא לתוצאה שאינה מתיישבת עם כוונת המחוקק ותכלית הוראת החוק – להכיר כידועים בציבור בזוגות שהתכוונו לקשר של תמיד שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, אך מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין (עניין מנו).
מגורים בצוותא ותלות כלכלית כשלעצמם אינם הופכים את הצדדים לידועים בציבור כבני זוג לעניין קצבת שאירים או כל זכות וחובה אחרת הכרוכות במעמד זה, ודאי כשמדובר במי שכבר מקיים קשר משפחתי חלופי; הפרשנות המוצעת על ידי המערערות הנגזרת ממובנה המספרי של המילה זוג, היא שכל שניים שיש ביניהם תלות כלכלית וקורת גג משותפת יהיו מוכרים כ"ידועים בציבור כבני זוג".
...
פסק דינו של בית הדין האזורי: בקשת הדחיה על הסף: המוסד טען כי דין התביעה להידחות על הסף בהעדר עילה, שכן לא יכולה לקום למערערות זכאות לקצבת שאירים בעודן בחיים.
סוף דבר לאור האמור, אילו דעתי הייתה נשמעת, היו תביעת המערערות וערעורן נדחים, מהטעם היחיד של היות תביעתן תביעה מוקדמת וחסרת עילת תביעה.
ערעור המערערות ראוי איפוא להידחות כאמור, ללא צו להוצאות, ומבלי שלפסיקת חברותי יהא תוקף של הלכה פסוקה, מעשה בית דין, או פלוגתא פסוקה.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב, מטעמים שונים, הערעור נדחה.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבע סקר מקרים בהם הוכרו ידועים בציבור חרף העידר מגורים משותפים והצביע על כך שהיה זה כאשר היו לבני הזוג ילדים משותפים; אילוץ הנובע מחמת מצב בריאותי או קושי כלכלי; אלימות בין בני הזוג; מנגד – במקרה בו נטען כי בנותיו של המנוח גרמו להפרדה ולא הוכח קיומו של משק בית משותף – לא הוכרה התובעת כידועה בציבור (עבל 731/07 לובוב קירשנר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.9.09, להלן – עניין קירשנר).
הוראות הזכאות הרלוואנטיות סע' 238 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר אלמנה, כדלקמן: ""אלמנה" - מי שהיתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - (1) מי שהיתה אישתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב.
(1) מי שהיתה אישתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאישתו וגרה עמו אותה שעה (להלן – אלמנה); .
בעובדה שהמנוח טס פעמיים לחו"ל ללא התובעת, או יצא לעיתים לחופשות בלעדיה, כמו גם בעובדה שלא בילו יחד בכל חג וחג, אין כדי להפחית מהאמור לעיל, שכן כאשר עסקינן בזוגיות הנמשכת על פני כ-30 שנה אין זה בלתי סביר בעינינו שבני הזוג לא יבלו כל רגע מחייהם ביחד, זאת במיוחד כאשר הם נדרשים לעיתים לבצע הפרדה כאמור, נוכח היחסים הרעועים של התובעת עם בנותיו של המנוח.
...
" אנו סבורים כי מקום בו מדובר בזוגיות שניה, לאחר ילדים מזוגיות קודמת, כאשר בני הזוג בוחרים לחיות בנפרד, אך מוכיחים בפנינו כי מדובר בזוגיות יציבה וממושכת, תוך תמיכה כלכלית ורגשית שנמשכה לאורך כל השנים ולינה משותפת האחד אצל השני, אין בעובדה שהשניים בחרו להתגורר בנפרד בכדי למנוע הכרה בהם כידועים בציבור, גם כאשר קיימת הדרישה למגורים משותפים.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה, כי הוכח בפנינו שהתובעת והמנוח היו בני זוג לכל דבר ועניין, הידועים בציבור כנשואים ואף התגוררו יחדיו, בדירתה ובדירתו לחלופין, במהלך תקופת הזוגיות שלהם, החל משנת 1987 ועד לפטירתו ביום 19/5/13.
משזוהי מסקנתנו, אנו מורים לכל אחד מהנתבעים לפעול על מנת לשלם לתובעת את זכויותיה כידועתו בציבור של המנוח ו/או כשאירתו, ממועד פטירתו ובהתאם לכל דין.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

קרן הפנסיה, כפי שנפרט להלן, הותירה שאלה זו לשיקול דעת בית הדין ואילו הנתבעים 2-3 הנם יורשי המנוחה (להלן – היורשים), אשר טוענים כי התובע אינו עומד בדרישות הקבועות בתקנון קרן הפנסיה להכרה בו כידוע בציבור של המנוחה ולפיכך קמה להם הזכאות למשיכת כספים מקרן הפנסיה, בהתאם לתקנונה.
גדר המחלוקת בין הצדדים תקנון קרן הפנסיה קובע כך: "אלמן מבוטחת – בן זוגה של מבוטחת ביום בו נפטרה, ובילבד שגר עמה במשך לפחות שנה אחת רצופה עד לאותו מועד או שגר עמה באותו מועד ויש להם ילד משותף. לעניין תקופת המגורים תובא בחשבון גם תקופה שבשלה חוייב המבוטח בתשלום מזונותיה של בת הזוג לפי פסק דין של ערכאה מוסמכת." בן זוג מוגדר בתקנון כאחד משני אלו: "א. בעלה של מבוטחת או פנסיונרית.
טענות הצדדים לטענת התובע, דרישת המגורים המשותפים צריכה להתברר כחלק מבירור שאלת קיומו של משק בית משותף והיותם של בני הזוג בגדר "ידועים בציבור". מגורים משותפים של בני זוג יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, ודאי בעידן המודרני, והבחינה הנדרשת אינה איפוא של מקום המגורים הפיזי כי אם של מהות הקשר בין בני הזוג.
קצבה זו אינה תלויה בהכנסתו של האלמן וכפי שהוברר על ידי ב"כ קרן הפנסיה בדיון האחרון שהתקיים בפנינו, היא ממשיכה להשתלם לו לשארית חייו, אף אם קושר הוא את חייו עם בת זוג.
...
אף שמקבלים אנו את טענת התכלית שהעלו היורשים (כפי שאף עולה מהסיפא להגדרת "אלמן מבוטח", ראה סע' 6 לעיל), אין בידינו לקבל את הפרשנות הקונקרטית שהם מבקשים להחיל על עניינו של התובע.
לפיכך, דין התביעה להתקבל.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי התובע עמד בתנאי של מגורים משותפים במשך שנה ברציפות לפני פטירת המנוחה, ולפיכך זכאי התובע לקצבת אלמן מבוטח, על פי תקנון קרן הפנסיה, הנתבעת 1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנה זו נפטרה אישתו והוא נותר אלמן.
בתחילת שנות ה – 90 החל המנוח במערכת יחסים עם התובעת ובשלב מסוים היא עברה להתגורר עמו בדירתו ביחד עם בתה.
כך במכתבו אל הנתבעים מיום 28.10.08 מציע שמחיר המכר יהיה 1,200,000 ₪ , בלא כל סיוג מי יקבל את התמורה; במכתב שסומן כנספח ב' לתצהיר הנתבעים, ביקש כי חלק התמורה יעבור אליו, ואילו בתביעה הנוכחית דרש כי כל התמורה תעבור אליו, ואילו בסעיף 12 לתביעתו טען ,בסוף שנת 2008 נזקק התובע לסכום כסף ולפיכך ביקש לממש ולמכור את זכויותיו בדירת הרב קוק לידועה בציבור כבת זוגו, גב' אידה רויטמן.
...
אין בידי לקבל בהקשר זה את טענת ב"כ התובע בסיכומיו כי הנתבעים כשלו בכך שלא הביאו לעדות את מנסח כתבי ההתחייבות: מי שניסח את ההסכם היה בא כוחו של התובע, ודווקא התובע הוא שלא הביאו לעדות.
התובעת לא הצליחה להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות הנתבע לנזק שדרך עיניה נגרם לה. לאור מכלול הראיות שהובאו בפניי, העדויות שנשמעו וקביעות בית המשפט לענייני משפחה וערכאת הערעור, דין התביעה דחייה.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לדבריהם, משנת 1995 העותרת עברה להתגורר עם העותר בביתו שבירושלים ולנהל עימו משק בית משותף כבת זוגו לכל דבר ועניין.
העותר נימק בקשתו בכך שהעותרת היא בת זוגו הידועה בציבור.
מכיוון שמצבה נגע לליבו, ולאור היותו אלמן המתגורר לבדו בדירה גדולה, הוא הציע לעותרת לעבור להתגורר עימו.
הטעם לקיומו של נוהל זה הוא ברור, ונעוץ בהכרה בזכות לחיי מישפחה ובסבל שיגרם לבני זוג אם יאלצו לבחור בין פרידה לבין העתקת מקום מגוריהם לארץ זרה.
...
ממכלול הראיות בתיק עולה כי העותרים אכן מקיימים קשר זוגי אמיתי ומשק בית משותף.
ראשית, כאמור, ממכלול הראיות שהוצגו בפני המשיב עולה כי מדובר בבני זוג המתגוררים יחדיו שנים רבות ומקיימים קשר זוגי אמיתי, וזאת למרות פער הגילאים ביניהם.
נוכח האמור לעיל, העתירה מתקבלת במובן זה שהמשיב יסדיר את מעמדה של העותרת בהתאם לנוהל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו