זכאות עובדי הבנק הבינלאומי למענק חד פעמי מכוח הסכם ההצמדה

השופט אילן סופר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב יפו (השופטת רוית צדיק ונציגי הציבור גב' שרה חורש וגב' נילי מאיר; ס"ק 47424-05-16), בו התקבלה בקשת ההסתדרות להצהיר כי הסכם המרת ימי מחלה בימי חופשה, כפי שקיים אצל עובדי בנק לאומי מכוח הסכם קבוצי מיוחד מחודש ינואר 2015, חל על עובדי הבנק הבנלאומי הראשון בהתאם להסכם הצמדה.

גם אם טבלאות השכר שונות בין הבנקים, הרי שמכוח הסכם ההצמדה, העובדים בבנק זכאים לתוספות השכר הניתנות בלאומי.

כיצד פעלו הצדדים כאמור בסעיף 2.2 לתגובת הבנק לבקשת הצד נמצא כיצד סבר הבנק שיש להתייחס לנושאים המופיעים בהסכם לאומי 2015; (1) תיקרת תוספת הותק ושל יובלות - שאב הבנק את התוכן זה מכבר והתנהג בפועל לפיו; (2) תקציב קידום אישי - ישנה בבנק הסכמה חוזרת ונשנית, בהסכמים קבוציים מיוחדים, בדבר הצמדת תקציב הקידום האישי בבנק לזה בלאומי; (3) שכר מינימום ומענק חד פעמי - אין בבנק הסדר ספציפי ועצמאי כלשהוא; (4) הפרשות לביטוח פנסיה וימי מחלה מוסדרים בבנק באופן ספציפי לו; (5) ריבית ההוון לעובדים ותיקים הפורשים מלאומי לפנסיה תקציבית אינו רלבאנטי לבנק, בו אין נוהגת פנסיה כזו; בהיתחשב במצב האמור הבנק העלה את שכר המינימום הנוהג אצלו ואת תיקרת תוספת הותק הקיימת אצלו, הוא החיל את תקציב קידום השכר, הוא החיל את השינוי בהסדר היובלות והוא שילם את המענק החד-פעמי – הכל לפי הסכם לאומי 2015 והכל נוכח הזיקה בין תנאי השכר והעבודה של העובדים בבנק לתנאי השכר והעבודה של העובדים בלאומי; בכל הנוגע לריבית ההוון שהוסדרה בהסכם לאומי 2015 לא היה על הבנק לעשות דבר מלכתחילה, בהיתחשב בכך שאין אצלו הסדר של פנסיה תקציבית; בכל הנוגע להגדלת ההפרשות לפנסיה ולשינוי בנושא מחלה שנקבעו בהסכם לאומי סבר הבנק כי הם אינם באים בגדר הסכם ההצמדה.

...

על כן, המסקנה אליה הגענו מתיישבת עם ההלכה הפסוקה לפיה פרשנותן של הוראות הצמדה בהסכמים קיבוציים תעשה בצמצום (ראו עניין מרכז השלטון המקומי).

סוף דבר נושא המחלה בבנק הבינלאומי מוסדר בהסכם ספציפי במסגרת חוקת העבודה מ-1974 ועל כן כל שינוי או תוספת לו צריכים להיעשות במסגרת הסכמת הצדדים ולא על פי הסכם ההצמדה.

לנוכח האמור, הערעור מתקבל.

שכן, התובעות לא הוכיחו כי בעת קליטתן הן קיבלו את כל הזכויות המוענקות למורים במערכת החינוך המפוקחים על ידי משרד החינוך, ועת התובעות לא הציגו בפנינו הוראת הצמדה, בין כאלו שנכללו בהוראות חוק, בין בהוראת הסכם או הסדר קבוצי ובין בהסכם אישי.

ראה: עס"ק 38016-04-17 הבנק הבנלאומי לישראל בע"מ – הסתדרות העובדים החדשה – הסתדרות המעוף חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח (מיום 25.4.2018), וההפניות שם. ויודגש, כי בעניינינו הדברים מקבלים משנה תוקף, עת לא נתבע סעד או הפרש בגין רכיב המופיע בתלוש השכר ושלא עודכן במהלך השנים, אלא בגין רכיבים כדוגמת קרן הישתלמות שלא ניתן להן לכתחילה או לגבי זכויות שניתנו למורים לאחר תחילת העסקתן.

חרף קביעתנו בדבר העידר תחולתם של ההסכמים הקבוציים והחוזרים כאמור בסעיף 76 לעיל, התלבטנו, האם ליתן להדר ומילה "מענק חד –פעמי לעובדי הוראה" מכוח מכתב מיום 13.2.2017 של גב' אילנה גוטמן – מרכזת בכירה תיכנון וארגון במשרד העבודה אל מינהלי ורכזי הכשרות מקצועיות לנוער ולמבוגרים במחוזות השונים, הנסמך על חוזר משרד החינוך מיום 18.1.2018 (נספח 17ה' לתצהיר).

הטעם השני – כי חוזר משרד החינוך שצורף, קובע במפורש, כי הוא מפורסם בהמשך להסכם הקבוצי עם ארגון המורים מיום 20.3.2016 ולהסכם הקבוצי שנחתם עם הסתדרות מורים מיום 30.9.2016, במסגרתו נקבעו תנאי הזכאות של עובדי ההוראה לחלק השני של המענק החד פעמי ואופן ביצוע התשלום, וכאמור הסכמים אלה אינם חלים על הנתבעת.

...

מאחר שטענת הנתבעת לאשם תורם מצד פאני הועלתה על ידי הנתבעת אך בתצהירה של גב' אדם, המהווה הרחבת חזית אסורה, ובעיקר לנוכח העובדה כי הנתבעת הפרה את מחויבותה ההסכמית הנובעת מחלותו של ההסכם בענף המלונאות, אנו מורים כדלקמן: ככל שיחול מס על הפיצוי שניתן לתובעת, בדיעבד, בחודש יוני 2018 בגין העדר הפרשות לקרן ההשתלמות (חלק מעסיק), הנתבעת תגלם את המס שיחול, תוך 30 יום מיום דרישת פאני, כך שלתובעת ישולם סכום הפיצוי "נטו". למען הסר ספק יובהר, כי הדרישה תבוא לאחר שפאני תצהיר בפני רואה חשבון על הכנסותיה לשנת 2018, וככל שיידרש גם בכל הנוגע לשנים הקודמות שבהן לא הועברו ההפקדות לקרן ההשתלמות; ורואה חשבון יאשר את מדרגת המס שבה היא נמצאת על מנת שיחושב גובה המס בה היא חייבת, וזאת לאורם של המסמכים שיומצאו לרואה חשבון על ידי התובעת.

בכל הנוגע לסעד בדבר "הפסדי תשואה", מקובלת עלינו טענות הנתבעת, כי נוכח העובדה כי הכספים מושקעים בשוק ההון, הרי שבאותה מידה שקרן ההשתלמות יכלה להרוויח במרוצת השנים היא יכלה גם להפסיד.

סיכום אשר על כן, התביעה נדחית בעיקרה, בכפוף לאמור בסעיפים 86 סיפא ו- 99 שלעיל.

בין הצדדים הייתה מחלוקת בנוגע לחלותו של ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה בענף המוסכים על יחסי העבודה ביניהם, הם חלקו על גובה שכרו הקובע, תקינות תלושי השכר שנמסרו לו ועל זכאותו לגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

באשר לשכר הקובע, בית הדין קבע כי בנוסף לשכר היסוד בסך 4,300 ₪ שולמו למשיב באופן קבוע מיד חודש בחודשו וללא כל תנאי "מענק חד פעמי" בסך 500 ₪ ו"תוספת מכונאות" בסך 180 ₪ שהנם חלק בלתי נפרד מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו.

כמו כן, טענה המבקשת כי לא היה מקום להחלת צו ההרחבה בענף המוסכים על יחסי העבודה בין הצדדים שכן היא מפעילה עסק להסעות, וממלא המשיב לא היה זכאי לפצוי חלף הפרשה לפנסיה מכוח צו ההרחבה.

[4: דב"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבנלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557.

קביעת בית הדין האיזורי לפיה הגם שמדובר בחברה המפעילה עסק של הסעות היא מפעילה גם מוסך "המעסיק עובדים שכירים בתיקונים ושירותים לכלי רכב" ולפיכך חל עליה צו ההרחבה, נראית מעוגנת היטב בחומר הראיות שהונח בפני בית הדין האיזורי ונובעת מסעיף ההגדרות של צו ההרחבה, ולפיכך נראה כי סכוייהן של טענות המבקשת אף בעיניין זה נמוכים.

אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקשת החלטה זו, יישא הסכום הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור, נדחית.

בנסיבות העניין – המבקשת תשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪.

האם עובדי המשיב – הבנק הבנלאומי בע"מ, זכאים למענק חד פעמי בגובה משכורת אחת, כפי ששולם לעובדי בנק לאומי לישראל, מכוח הוראותיו של הסכם ההצמדה החל עליהם? זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת פסק הדין.

...

אי לכך, משהוכח כי המענק החד פעמי שולם לעובדי בנק לאומי שלא במסגרת הסכם שכר וכי מטרתו הייתה לרתום את העובדים לתכנית ההתייעלות הננקטת בבנק לאומי, שוכנענו כי הסכם הצמדה אינו חל על מענק זה. נציין כי אין בקביעתנו זו כדי למנוע מהצדדים לנהל משא ומתן בנוגע לתגמול עובדי הבנק בגין הליכי ההתייעלות הננקטים בבנק.

סוף דבר המענק החד פעמי בגובה משכורת שולם לעובדי בנק לאומי בשנת 2016 בשל רצון ההנהלה לרתום את העובדים לתכנית ההתייעלות והוא אינו קשור לזכות כלשהי שהוענקה לעובדי הבנק מכוח הסכם ההצמדה.

אי לכך, התביעה נדחית.

בפנינו בקשת צד בסכסוך קבוצי העוסקת בשאלה האם הוראות הסדר המרת ימי מחלה בימי חופשה, כפי שעוגנו בהסכם קבוצי מיוחד אשר נחתם בחודש 1/15 בנק לאומי לישראל בע"מ, חלות גם על הפקידים העובדים במשיב, מכוח הסכם הצמדה? העובדות בתמצית - המבקשת 1 הנה ארגון העובדים היציג של עובדי הבנק הבנלאומי (להלן: המבקשת או ההסתדרות).

הסכם 1/15 כלל, מעבר להעלאת הפרשות התגמולים ולהסדר ימי המחלה, שורה של סעיפים נוספים הנוגעים ל – העלאת שכר המינימום בפעימה אחת; העלאת תיקרת תוספת הותק; קביעת שיעוריו השנתיים של תקציב קידום השכר (המחושב משכר בסיס +ש.נ גלובאליות +תוספת ותק של משכורת חודש ינואר בה מתבצע הקידום); קביעת גובה ריבית הוון לעובדי הבנק הותיקים הפורשים לפנסיה חלקית; קבלת מענק שנתי ביום 1.2.15; קביעת משכורות ויובלות וחופשות - כמה משכורות ברוטו וכמות ימי חופשה אשר ישולמו בגין "יובל 20", י"ובל "30 ו"יובל 40". הבנק הודה כי יישם חלק ניכר מהוראות הסכם 1/15, כך בכל הקשור להוראות הנוגעות לתקרת תוספת הותק והיובלות, נושא התקציב הקידום אישי, העלאת שכר המינימום ומתן מענק חד פעמי.

בהקשר זה, מקובלת עלינו טענת המבקשים, כי יש חשיבות לכך שמדובר בסעיפים אשר כולם חלק מהסכם קבוצי אחד בהתאם לכך, אימוץ רק חלק מסעיפי ההסכם, יוצר חוסר איזון, לפיו הבנק מאמץ רק את ההוראות הגורעות מזכויות העובדים ולא את ההוראות המיטיבות עמם.

...

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחות את טענת הבנק כי אין להחיל את הסדר המרת ימי המחלה מאחר וקיים הסדר ספציפי בתחום חופשת מחלה בבנק.

הסעד- לאור כל הטעמים אותם מנינו לעיל, מצאנו כי דין בקשת הצד להתקבל ואנו קובעות כי יש להחיל את הסכם ההצמדה על הסדר המרת ימי המחלה בחופשה.

סוף דבר- דין בקשת הצד להתקבל.