בהקשר זה ציין הנאמן כי, הסכמי ההלוואה ובפרט הסדר החוב שנערך בין מקובקי לבין **** והחייבת – אינם עומדים לכאורה בתנאי חוק זה.
סוגיה נוספת שזכתה להתייחסות בהכרעת החוב היא שאלת מעמדה של הערת האזהרה שנרשמה לטובת מקובקי על הנכס, כאשר נטען על ידי מקובקי כי הערה זו מקנה לו מעמד של נושה מובטח, בכפוף לזכות המשכנתא העדיפה הרשומה לטובת הבנק הבנלאומי.
עוד אני מוצאת, כי לפי לשון הכרעת החוב, מרבית הסוגיות הנוספות שהועלו: שאלת התוקף של המחאת הזכויות בחוב מהחברות למקובקי; טענת החייבת עושק וכפייה וכיוצ"ב; טענת החייבת כי הסכם המכר הוא למעשה הסכם מישכון; הטענה כי ההסכמים אינם עומדים בתנאי חוק אשראי הוגן; שאלת מעמדה של הערת האזהרה הרשומה ע"ש מקובקי על זכויות החייבת בנכס – זכו אמנם לחיווי דיעה של הנאמן, אך לא הוכרעו בסופו של דבר.
ראו בעיניין זה את דברי כב' השופטת פרוקצ'יה (פסק הדין ניתן בהסכמת כב' המשנה לנשיאה השופט ריבלין וכב' השופט ג'ובראן) בע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני (נבו 27.12.10):
"בדונו בתביעות חוב ממלא הנאמן תפקיד שפוטי (לוין וגרוניס פשיטת רגל 286 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: לוין, גרוניס)). במסגרת תפקיד זה, מכריע הנאמן באופן קולקטיבי בתביעות כלל נושי החייב, המנועים בדרך כלל מלפעול באופן עצמאי למימוש זכויותיהם בבית המשפט...
הנאמן בתשובתו, סמך על נימוקי הכרעת החוב ואף הוסיף כי המערער הודה בעירעור כי קרן החוב נושא ההלוואה נמוכה בכ- 300,000 ₪ מקרן החוב המפורטת בהסדר החוב, וזאת לאור תוספת ריבית הסכמית ושכ"ט.
סמכותו של הנאמן בבדיקת תביעת החוב, אכן כוללת גם היתערבות בהסכמות חוזיות במידת הצורך תוך הפעלת שיקול דעת.
...
אני קובעת כדלקמן:
אני מבטלת את קביעת הנאמן בהכרעת החוב, אשר דחתה את תביעת החוב של מקובקי בנימוק להענקה פסולה שבוצעה על ידי החייבת למקובקי בדמות חתימתה על הסכם המכר והעמדת בית המגורים ברח' יחיאל דרזנר 49 בתל אביב (הידוע כגוש 6628, חלקה 730, תת-חלקה 2) לטובתו.
טענת החייבת לקיומו של הסכם משכון חלף הסכם המכר והנובע מכך;
שאלת גובה החוב – שאלה זו תוכרע אם תביעת החוב לא תידחה;
קביעות הנאמן אשר דחו את תביעת מקובקי לדמי שימוש ראויים ולדמי שכירות בדין קדימה – נותרות בעינן ואני מאשרת אותן.
טענות החייבת לכפיה ועושק של הנושה כלפיה, נדחות בזה.
