זכאות נהג אוטובוס לרישיון נשק

משרד זה יצר ב-1996 תבחינים הקרויים "מתן רישיון חדש לכלי יריה לאדם פרטי", ובין התנאים במסמך זה מופיע (מס' 3) "המבקש אינו זכאי לקבל נשק אם הוא משתייך לאירגון מוכר או שהמפעל יכול להיות מוכר כמפעל ראוי (במקרה זה יוכל לקבל נשק בהרשאה על פי צורך מטעם הארגון)". (3) ועם זאת, בתבחינים עצמם מופיע בין תבחיני בעלי עיסוק (שלגביהם יישקל מתן הרישיון) גם "נהג מסיע ציבור" (אוטובוס לסוגיו, טיולית, מונית), "נהג בעל רישיון להסעת נוסעים, שזו פרנסתו, העוסק בכך באופן קבוע ואינטנסיבי (מסיע חמישה נוסעים לפחות)". לתבחין זה, על פני הדברים ובכפוף לשאר הוראות דין, ניכנס המערער.

...

(7) נוכח כל האמור, אציע לחברי לקבל את הערעור, במובן זה שהמערער יגיש בקשת רישיון והיא תטופל בלא התנאי הבסיסי שבתבחינים הקשור במפעל ה"יכול להיות מוכר כמפעל ראוי".

עניינה של החלטה זו הוא בבקשה לביטול הודעת איסור שימוש שהוטלה על רכב מסוג אוטובוס, אשר בבעלות המבקש, בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים שבוצעה על ידי נהג שמועסק בחברה שבבעלותו.

בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות לכך שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב כפי שהתווה המחוקק, זאת במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו בה אזרחים רבים מקפחים את חייהם, בקבעו כי: "ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק....האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במילחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים....המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להלחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים" (רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י (פורסם בנבו, 16.10.12)).

כידוע השארת מפתחות הרכב ללא השגחה הנה כמו הותרת כלי נשק ללא השגחה.

...

בנסיבות אלה, אני סבור כי המבקש לא עשת כל שביכולתו כדי למנוע את גישת הנהג לאוטובוס ובכדי למנוע את ביצוע העבירה.

לאור האמור, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב או קיצור תקופתה, ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על איסור השימוש ברכב.

לסיכום אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול הודעת איסור השימוש.

הנאשם 2 - הישתתף בהתפרעות בלתי חוקית; הפריע לפעילות השוטרים במילוי תפקידם; תקף שוטרים בעת מילוי תפקידם, בחבורה ובאמצעות נשק קר, במטרה למנוע מהם מלבצע את תפקידם, בכך שזרק לעברם אבנים; פגע בניידות מישטרה וגרם להן לנזקים בכך זרק לעברן אבנים; וכן אחראי, מכוח דיני השותפות, לזריקת אבנים ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים ופגיעה בהם, בניידות המישטרה, ברכוש המישטרה ובסוסי המישטרה.

בדברו האחרון, הגדיר הנאשם 5 את הסתבכותו בפרשה כ"טפשות" והביע צערו על כך. ציין, כי בכוונתו להוציא רשיון שיאפשר לו לשמש כנהג אוטובוס.

בית המשפט המחוזי קבע, כאמור, בנוגע לאותו ארוע ממש: מדובר בארוע חמור שתחילתו בהפגנה ברישיון תוך מימוש זכות המחאה השמורה לכל אזרח במדינה דמוקרטית וסופו בחריגה קשה מזכות המחאה הלגיטימית עד כדי היתפרעות אלימה והפרת הסדר צבורי למשך זמן ממושך.

...

בגין המעשים הספציפיים מצא בית המשפט להרשיעו בעבירות של השתתפות בהתפרעות בלתי חוקית, בניגוד לסעיפים 151 – 152 לחוק העונשין, תשל"ז 1977; הפרעה לשוטרים, בניגוד לסעיף 275 לאותו חוק; נסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(1),(2),(3), ביחד עם סעיף 25 לאותו חוק; מכח דיני השותפות הורשע נאשם זה גם בעבירות נוספות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(1),(2),(3) לאותו חוק; היזק לכלי רכב, בניגוד לסעיף 413ה', היזק לבעל חיים, בניגוד לסעיף 451 לאותו חוק.

לאור כל האמור, אין בית המשפט מוצא, כי חלוף הזמן מצדיק הקלה כזו כלפי הנאשם, שתתבטא  בחריגה לקולא ממתחם הענישה, אך בית המשפט יתן משקל לזמן שחלף, בקביעת הענישה במסגרת המתחם.

נסיבות אלה, ביחד עם השיקול של חלוף הזמן, וכן השוואת ענינו לעונש שנגזר על הנאשם 4, אשר נדון לעיל –מטות הכף, בסופו של דבר, לכיוון ענישה ברף התחתון של המתחם.

לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים; עיין בראיות לעונש; שמע העדים לענין העונש; עיין בתסקירים ובחוות הדעת; עיין בפסיקה הענפה שהוגשה על ידי הצדדים; שמע דברם האחרון של הנאשמים – דן את הנאשמים לענשים כדלקמן: חודשיים מאסר בפועל; בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס, ירצה הנאשם 5 את המאסר בדרך של עבודות שירות, ב"מע"ש" באר שבע, רח' מקס בינטי 3, באר-שבע, 5 ימים בשבוע, 08:30 שעות ביום.

הוריו סובלים מבעיות בריאות, מוכרים כבעלי נכות חלקית ע"י המל"ל. אמו עובדת כמטפלת סיעודית, ואביו נהג אוטובוס השוהה בחל"ת. לדברי הנאשם לו קשר קרוב לאביו, והוא תומך בו ומלווה אותו לטיפולים רפואיים להם זקוק.

       דברי הנאשם את דברי הנאשם אביא כלשונם: "האדם שביצע את העבירה הוא אדם שהיה בנקודה מסוימת בחיים שלו, זה אדם שתפיסת העולם שלו הייתה שונה לחלוטין ממה שהיא היום. ריציתי מאסר של שנה וחצי ועוד חצי שנה של קבוצות טיפולית, וטפול אחרי שיחרור בפקוח רש"א. כל הטיפולים האלו עזרו לי להבין מה הייתה הבעיה בי, שלא הייתי מודע אליה. כל המסע הזה עזר לי להבין שיש פה בעיה ועזר לי גם ליפתור אותה. אני נמצא במקום אחר לחלוטין בחיים שלי. אני רואה את העבירה כעבירה חמורה והיום אני במקום אחר לגמרי, בזכות המאסר הזה, שזה לא נשמע סביר, אבל זה היה דבר טוב שקרה לי שגרם לי להבין איפה טעיתי בדרך ולהחזיר אותי לדרך הישר. אבקש להיתחשב במצב בו הייתי לפני כן והמצב בו אני נמצא היום ולבטא את זה בגזר-הדין." דיון והכרעה                          מיתחם העונש ההולם             הערכים החברתיים הנפגעים 11.

        המקרה שכאן מערב עבירת תחבולה, שבה אלמנטים של מחשבה פלילית מסוג מודעות, ושעניינה תחבולה מכוונת כדי להשיג רשיון נשק בדרך בלתי כשרה, עם עבירה של רשלנות, המבטאת את הסיכון שניגרם לציבור עקב שימוש בנשק בלתי מורשה.

...

  החלטתי כי שיקולי שיקום מצדיקים סטייה ממתחם העונש.

סוף דבר 21.

                   נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: א.       צו של"צ בהיקף של 300 שעות, למשך שנה, במסגרתו יעמוד הנאשם בפיקוח שירות המבחן, ויבצע את כל אשר יוטל עליו.

הנאשם הוא זה שבחר לנהל הוכחות, נתון שהוא לא לחובתו אך אומר בזהירות זה לא לזכותו.

בנסיבות הללו, אנחנו נבקש מבית המשפט הנכבד לאמץ את המיתחם המוצע, של בתי המשפט המחוזי והעליון להשית על הנאשם מאסר בפועל ברף התחתון של המיתחם המוצע, מאסר צופה פני עתיד, מרתיע, קנס ופצוי משמעותי למתלונן, שלילת רישיון נשק ואנו סבורים שאין חריגה לקולא מהמתחם של בתי המשפט.

הנאשם שירת 10 שנים כחבלן במשטרת ישראל אחרי זה עבד בעסק פרטי ובשנים האחרונות כנהג מונית במסגרת הרפורמה, כפי שציינו בשרותי המוניות הציבוריות, יש כוונה לכך שהרבה נהגים יידרשו לקבל רשיון נהיגה על אוטובוס.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנות כדלקמן: נסיבות המקרה חמורות, איום באמצעות אקדח אינו יכול להחשב כעבירה קלת ערך, אך אף שקבעתי שלא עומדת לנאשם טענת הגנה עצמית, איני יכולה להתעלם מחלקו של המתלונן להתפתחות האירוע ואתן משקל להתנהגותו זו. מדובר בנאשם כבן 60, נעדר הרשעות קודמות אשר ניהל ומנהל אורח חיים נורמטיבי, מקיים חיי משפחה תקינים ועובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו באופן קבוע לאורך שנים.

כל אלה הובילו אותי למסקנה שיש לראות את מעשיו של הנאשם בפריזמה מעט שונה, באופן שמאפשר הקלה בעונשו של הנאשם מבלי לפגוע בערכים המוגנים שנקבעו.

לאור כל האמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות במשך שלוש שנים מהיום.