זכאות משרד עורכי דין לשכר טרחה בגין ייצוג בתביעה ייצוגית

המשיבה הפניתה לנייר עמדה שפורסם מטעם הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון (להלן: עמדת הממונה) מיום 2.12.2019, המבהיר, כי יש לפרש את מיגבלת ההישתתפות בהוצאות משפטיות כך שהיא חלה על שכר הטירחה שעורך-הדין מקבל בעבור שירותים מקצועיים שהוא מספק במישרין, ואילו תשלום בעד מדידות והכנת תשריט, פעולות שעשויות להתבצע באמצעות צדדים שלישיים, אינו נכלל במיגבלה זו. בעקבות זאת הבהירה ועדת שכר הטירחה של לישכת עורכי-הדין בגיליון "אתיקה מקצועית" מס' 69 (מיום 27.4.2020 ) כי "לאור פירסום נייר העמדה מטעם הממונה על חוק המכר, נערך דיון מחודש והועדה מאמצת את עמדת הממונה". הפועל היוצא הוא שגם תובענות ייצוגיות מקבילות, הסתיימו בהסדרי הסתלקות נוכח כל אלה סברה המשיבה כי אישורו של הסדר הפשרה אינו מוצדק.

] שכר טירחת עורך דין המייצג הן את המוכר והן את הקונה בעיסקה למכירת דירה, ובכלל זה שכר טירחת עורך דין בשל ייצוג המוכר באותה עסקה, בעד פעולות אלה: (1) רישום וניהול רשימה של בעלי הזכויות על פי חוזה המכר, מיום המכירה ועד יום רישום זכויות אלה בלישכת רישום המקרקעין; (2) רישום הזכויות על פי חוזה המכר בלישכת רישום המקרקעין, ובכלל זה רישום בית בפנקס בתים משותפים ושינוי או תיקון לצוו רישום בית משותף; (3) כל הוצאה אחרת הקשורה לרישום הזכויות על פי חוזה המכר.

ביום 2.12.2019, לאחר הגשת בקשת האישור, הוציא הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון "נייר עמדה מטעם ממונה חוק המכר – גבייה בגין תשריט בית משותף ואגרות ממשלתיות". הקובעת כי "על פי עמדת היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון, יש לפרש את מיגבלת ההישתתפות בהוצאות משפטיות הקבועה בחוק, כמתייחסת לשכר הטירחה שמקבל עורך הדין עבור השירותים המקצועיים שהוא עצמו מספק, ישירות. מכאן, שתשלום עבור ביצוע מדידות והכנת התשריט, שהנן פעולות אשר אינן מתבצעות בהכרח על ידי עורך הדין, וכל שכן תשלום בגין אגרות ממשלתיות ששילם היזם לצורך ביצוע הרישום של הדירה – לא נכללות בגדר מיגבלה זו". באפריל 2020 אימצה ועדת שכר טירחה של לישכת עורכי-הדין נייר העמדה אשר מנוגדת להחלטתה הקודמת הנ"ל. בנסיבות דנן סבורתני כי בשלב בו הוגשה בקשת האישור, עת עמדה בתוקף ההחלטה הקודמת של וועדת האתיקה, לא ניתן לומר כי התובענה שאישורה נתבקש הייתה תובענת סרק.

...

לפיכך אני רואה לנכון להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור האמור הבקשה להסתלק מבקשת האישור מתקבלת.

אשר-על-כן בקשת האישור נמחקת והתובענה האישית של המבקשים נדחית.

ייצוג בתביעה ייצוגית כנגד מכון אדם מילא (להלן: "תיק אדם מילא").

נוכח החשש כי יהיה בהסכם שכר הטירחה כדי למנוע מהלקוח להשתחרר מייצוג עורך הדין גם לאחר שאיבד את אמונו בעורך הדין, בתי המשפט מאזנים בין זכותו של הלקוח להשתחרר מייצוג עורך הדין ובילבד שישולם לעורך הדין שכרו עד להפסקת הייצוג כפי שנפסק בפס"ד ביניש עדיאל, לבין מצב דברים בו נעשה שימוש בזכות זו על ידי הלקוח על מנת להמנע מתשלום שכר טירחה.

עולה מגירסתו של התובע כי הטיפול שלו עד לשיחרור מייצוג היתמצה במשלוח מכתבי תלונה ללישכת עורכי הדין ולאחר ששוחרר מייצוג להעביר דרישת לישכת עורכי הדין להגשת תצהיר למשרד ב"כ הנתבעים הנוכחית.

לפיכך ולאור הפסיקה המחמירה עם תובע שהוא עורך דין בנסיבות כאלה, פוסקת לתובע שכר טירחה בגין הייצוג בעיניינה של הנתבעת בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר הנתבעים לא העלו טענת יריבות על אף שהגיש את התביעה נגד שניהם חרף העובדה כי מרבית ההליכים בגינם תבע, היו ענייניו של הנתבע בלבד, ורק בגין שני העניינים ייצג את הנתבעת.

...

לפיכך ולאור הפסיקה המחמירה עם תובע שהוא עורך דין בנסיבות כאלה, פוסקת לתובע שכר טרחה בגין הייצוג בעניינה של הנתבעת בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר הנתבעים לא העלו טענת יריבות על אף שהגיש את התביעה נגד שניהם חרף העובדה כי מרבית ההליכים בגינם תבע, היו ענייניו של הנתבע בלבד, ורק בגין שני העניינים ייצג את הנתבעת.

חרף אי העלאת הטענה אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעים כל אחד בגין העניין בו יוצג.

לפיכך ולאחר שדחיתי מרבית מרכיבי התביעה אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומורה כי הנתבע ישלם לתובע סך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין התשלום השני בתיק בתל אביב והנתבעת תשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין ייצוגה בפרשת פיטוריה ממעריב.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 46447-01-18 מליניאק נ' קאר2גו שתוף רכבים טי.אל.וי., שותפות מוגבלת ואח' לפני כבוד השופט דורון חסדאי המבקשת שני מליניאק ע"י ב"כ עו"ד לירון פרמינגר המשיבות 1. קאר 2 גו שתוף רכבים טי.אל.וי. 2. קאר 2 גו בע"מ ע"י ב"כ הילה נודלר-דונגי פסק דין

זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה. למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות הוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טירחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמריו בעיניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טירחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" (א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)).

כב' השופט נ' סולברג בסיפת פסק הדין קבע, כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מציין שני שיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשת תובע מייצג או בא כוח מייצג אם לאשר קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות (הסתלקות מתוגמלת): א- קיומה של עילת תביעה לכאורה; ב- תועלת לחברי הקבוצה, כאשר שני השיקולים הללו יפים לא רק לצורך החלטת בית המשפט בגדרי סעיף 16 לחוק אם לאשר הסתלקות אלא גם לגבי החלטת בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע המייצג וקביעת שכר הטירחה של בא כוח המייצג (ר' סעיפים 22 ו־23 לחוק תובענות ייצוגיות).

סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי לא תנתן טובת הנאה לתובע מייצג ולבא כוחו של התובע המייצג בגין הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

לעניין זה ר' גם האמור בסעיף 18 לעמדת משרד התחבורה אשר הוגשה במסגרת ההליך: יובהר, כי לעמדת המשרד, הגבלות כאלה ואחרות על ציבור הנהגים שוכרי הרכב, אשר נקבעות על ידי חברות ההשכרה, צריכות לשקף את השוני העובדתי הרלוואנטי ברמת הסיכונים, ככל שישנו, בהתבסס על מידע סטטיסטי ואחר, ובשים לב לאופיו הייחודי של השרות.

...

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבות נדחית.

המשיבות יישאו בתשלום גמול למבקשת בסך של 18,000 ₪ וכן סך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. הגמול ושכה"ט ישולמו באופן הבא: 30 ימים לאחר מועד מתן פסק הדין תשלמנה המשיבות מחצית מגובה הגמול למבקשת וכן 40% משכר הטרחה לבא כוח המבקשת, בצירוף מע"מ. 30 ימים לאחר מילוי התחייבות המשיבות, וקיום האמור בסעיף 43.1 לפסק הדין, תשלמנה המשיבות למבקשת את יתרת הגמול.

במועד זה אף תשלמנה המשיבות 40% משכר הטרחה לבא כוח המבקשת, בצירוף מע"מ. יתרת שכר הטרחה בצירוף מע"מ, תשולם לבא כוח המבקשת לאחר מועד סיום ההטבה, כאמור בסעיף 43.4 לפסק הדין והגשת הדו"ח המסכם כקבוע להלן.

עוד שוכנע בית המשפט כי היתקיימו יתר התנאים לאישור תובענה כייצוגית, והגדיר את הקבוצה המיוצגת כך: "כל מי שהיה לקוח אינטרנט של הוט בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת סיבוני והוט סיפקה לו ציוד קצה ללא עלות עד שהחלה לגבות דמי שכירות בגין ציוד הקצה לאחר ההודעה שנשלחה באפריל 2018". שכר הטירחה לבאי-כוח המשיבים נקבע בהחלטה משלימה מיום 8.8.2022, והועמד על סכום כולל של 150,000 ש"ח. מכאן הגישה הוט בקשה למתן רשות ערעור על החלטת האישור, וכן על ההחלטה המשלימה.

ביחס לטענות הנוגעות לשכר הטירחה שנפסק לחובת הוט, המשיבים טוענים כי לא מדובר ב"הוצאות כפולות", כי אם בהוצאות שנפסקו בכל אחת מבקשות האישור, שנידונו כשני הליכים נפרדים והתנהלו על ידי שני משרדי עורכי דין שונים.

בעניינינו קבע בית המשפט המחוזי כי עומדות לקבוצה שלוש עילות תביעה לכאורה: הפרת חובת תום הלב בשימוש בזכות הנובעת מחוזה עקב שינוי תנאי העסקה ללא מתן הודעה מתאימה; קפוח לקוחות בשל בחירה במסלול בררת מחדל בלתי משתלם בנגוד לחוק החוזים האחידים; והפרת הוראות הרישיון שניתן להוט על ידי משרד התיקשורת.

...

משהגעתי למסקנה זו, אינני נדרשת לקביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי שלפיה סעיף 3 לחוק החוזים האחידים עשוי לשמש בסיס לתביעה בטענה כי עוסק מסוים בחר בכלל ברירת מחדל שמנוגד לטובתו של הלקוח.

עילת התביעה מכוח סעיף 3 לחוק החוזים האחידים – נדחית אפוא.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה למתן רשות ערעור נדחית בעיקרה; למעט ביחס לעילה הנוגעת להפרת סעיף 3 לחוק החוזים האחידים שלא נתאשר לנהל הליך ייצוגי בגינה.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון כי על דרך הכלל יש לראות כתקרה מרבית את המדריגות שנקבעו בהילכת רייכרט שלפיהן שיעור הגמול ושכר הטירחה בגין סעד לקבוצה בתובענה כספית בסכום של עד 5 מיליון ש"ח יעמוד על 25%, כאשר התיקרה הולכת ופוחתת ככל שהסכומים שנפסקים לחברי הקבוצה גבוהים יותר, בהתאם למדרגות שנידונו (רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (17.3.2024)).

הכלל שהשתרש בהלכה הפסוקה קודם לרפורמה בסדר הדין האזרחי, ואשר קיבל ביטוי מפורש גם בתקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות, הוא חיוב בהוצאות משפט ריאליות בכפוף לאמות מידה של סבירות, מידתיות ונחיצות ההוצאות לניהול ההליך (ראו, עניין אייזלר; רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (28.6.2009); ולהרחבה ראו החלטתו המקיפה של כב' הרשם (כתוארו אז) י' מרזל בבג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר (30.6.2005) (להלן – "עניין תנובה"); סעיף 13(ב) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון "קביעת שכר טירחת עורך דין" (1.11.2010)).

מכאן, שאם נבקש לחדד את השאלה שיש להדרש אליה הרי שהשאלה הדרושה ליבון היא אם קיימים טעמים המצדיקים קביעת כלל – הסוטה מדיני הוצאות המשפט הרגילים בהליך האזרחי – שלפיו בתובענות ייצוגיות חברי הקבוצה יישאו במלוא עלות שכר טירחת עורכי הדין שייצגו את עניינם וכן אם יש לאפשר לחברי הקבוצה לעתור לחיוב הנתבע בגין עלות הגמול לתובע הייצוגי, כחלק מהוצאות המשפט.

יישום שקולי סימטריה והגינות בהליכים ייצוגיים – בהנחה שיש הצדקה ליישם שיקולים אלה – עשוי, לכל היותר, להוביל למסקנה שכאשר בית המשפט מחייב נתבעים בהוצאות בגין שכר טירחת עורך דין בהליכים ייצוגיים עליו לתת את הדעת לכך שאם הנתבע היה זכאי להוצאות משפט, הרי שלפי הפסיקה היה על בית המשפט לנהוג ב"מתינות" בפסיקתן.

...

אשר לחיובו של המשיב בגמול ובשכר הטרחה כחלק מהוצאות המשפט בתיק, אני סבור שיש לחייב את המשיב לשאת במלוא הגמול ושכר הטרחה נוסף על נשיאתו במלוא הפיצוי לחברי הקבוצה.

בנסיבות אלה, ובהיעדר שיקולים להפחתה, יש מקום לחייב את המשיב לשפות את חברי הקבוצה במלוא הגמול ושכר הטרחה, וכך אני מורה.

בנוסף ישלם המשיב את הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לעיל למבקשים ולבאי כוחם וכן ישפה את המבקשים בגין החלק הראשון של האגרה.