זכאות מלוות הסעות וסייעות לחוקת העבודה

אשר לנושא ההעסקה הישירה ולחלופין לנושא השוואת התנאים נטען - כי העיריה לא העסיקה עובדים מקבילים; קרי - מלווים בהסעות וסייעות צמודות ילד או סייעות אחרות במעמד שעתי ומשכך כל טענה הנוגעת לסוגיית השוואת התנאים אין לה על מה שתסמוך; לחילופין נטען כי גם אם חוקת העבודה חלה על התובעות במועדים הרלוואנטיים הרי שהחישוב שנעשה על ידן אינו משקף את הזכויות המגיעות להן.

...

על רקע כל אלה מסקנתנו הינה כי אין להסתמך על חוות דעתו של מר עייש לצורך קביעת הזכויות להן זכאיות התובעות וכי יש מקום לעריכת תחשיב אחר על בסיס ההנחיות הבאות: יש לערוך את התחשיב בהסתמך על התפקידים השונים שביצעו התובעות בפועל.

התביעה כנגד הנתבעות 2-4 נדחית.

בנסיבות העניין נוכח המחלוקת הממשית ביחס לזכויות להן זכאיות התובעות מן הנתבעות 2-4 ולאור דברינו לעיל המתייחסים לנתבעות אלה הרי שאין אנו מחייבים את התובעות בתשלום הוצאות לנתבעות אלה.

התובעת עבדה כסייעת מלווה בהסעות לתלמידים מוגבלים ובעלי בעיות מוטוריות בתחילה החל מחודש ספטמבר 1998 ועד לחודש אוגוסט 2004 במועצה מקומית דלית אל כרמל ולאחר הקמת עיר הכרמל, התובעת המשיכה לעבוד בעיר הכרמל באותו התפקיד החל מחודש ספטמבר 2004 ועד לחודש ספטמבר 2008.

בסעיף 106.4 לחוקת העבודה נקבע כי תפקיד של סייעת מלווה הנו תפקיד זמני: "106.4 יב. בשל מסגרת עבודתם הבלתי קבועה לא יהיו המלווים זכאים לקבלת קביעות בעבודתם". כפועל יוצא, במהלך כל תקופת העבודה, בסמוך לקראת סיום שנת הלימודים התובעת קיבלה מכתב סיום העסקה לפיו עבודתה מסתיימת בתום שנת הלימודים וכי ככל שיהיה צורך בהמשך עבודתה יינתן לה אישור נוסף להמשך העסקתה.

...

בנסיבות אלו, ובפרט כאשר לא ניתן להתחקות באמצעות תלושי השכר אחר ביצוע או אי ביצוע תשלום דמי החגים, התביעה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעות ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצוי ממוני בגין פיטורים במהלך התקופה המוגנת- 10,023 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעות לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

19.3 בהתאם לסעיף 106.41 לחוקת העבודה מליווי הסעות אינם זכאים לקבלת קביעות.

המבקשת לא הוכיחה ברמה הלכאורית שהמועצה קלטה מלוות חדשות בשנה האחרונה וטענותיה בעיניין זה נטענו בעלמא וכדלקמן (עמ' 3 ש' 3-7 לפרוטוקול): "לשאלת בית הדין אין עובדת אחרת שמבצעת הסעות בקוו של כפר מרר. כשהעבירו את הילדים למקום אחר איך שהעבירו אותי מנצרת למרר, למה לא המשיכו אותי והכניסו מישהי חדשה, אני לא יודעת מי העובדת שהכניסו, אני מכירה את כל המלוות שהייתי עובדת איתן, אף אחת מהישנות שאני מכירה אותם לא אמרה שהעבירו אותן לאבו סנאן. אני יודעת שיש מישהי אך מי זו לא יודעת." ובהמשך בחקירתה הנגדית (בעמ' 7 ש' 2-17 לפרוטוקול): "ש. את אומרת בסעיף 18 לתצהירך שהמועצה מינתה 4 סייעות מלוות חדשות, הכוונה שלך סייעות מלוות או מלוות?

...

מסקנת הדברים היא שלא מצאנו כי קיימת זכות לכאורית למבקשת לשיבוץ בקו הסעה אחר וכפועל יוצא זכות לחזור לעבודה במועצה.

עם זאת, למעלה מהצורך, מצאנו לנכון להתייחס גם לסוגיות הבאות: שיהוי – הבקשה הוגשה ביום 4.3.2015 כשלושה חודשים לאחר סיום העסקתה של המבקשת.

סוף דבר הבקשה נדחית.

על פי חוקת העבודה: מהות התפקיד של מלווה/סייעת צמודה, אין הוא מזכה בקביעות ובכך אין לעובדת בתפקיד הנ"ל זכות קנויה, להמשך העסקה מעבר לשנת לימודים אחת.

בדיון שהתקיים ביום 15.9.2019 קיבלו הצדדים את המלצת בית הדין והגיעו להסכמה ולפיה ככל שיתקבלו אצל המועצה תקנים נוספים לתפקיד של סייעות לגני ילדים, סייעות צמודות לתלמידים, מלוות בהסעות וסייעות בחינוך המיוחד – תנתן קדימות לשבוץ של הסייעות שפוטרו בתום שנת הלימודים הקודמת (תשע"ט) ובכלל זה התובעת, על פי סדר הוותק במועצה, בכפוף לעמידה בתנאי השכלה הנדרשים למישרה, וזאת על פני סייעות חדשות לרבות סייעות מתוך המאגר החדש מחודש 8/19.

...

בהתחשב בהתנהלות המשיבים מאז מתן פסק הדין לרבות ניסיונם להסתיר את ההפרות, כך שקיים חשש סביר כי הצו לא יקוים בעתיד אף שניתן לקיימו, אני סבורה כי יש מקום להטיל על המשיבים ביחד ולחוד קנס על אתר בסך 20,000 ₪ וזאת על מנת להמריצם באופן יעיל שלא להמשיך בהפרת פסק הדין ולעשות את כל הנדרש לצורך שיבוץ התובעת לאלתר כסייעת צמודה במקום הגב' אבו פאני או במקום הגב' מסארווה או בתפקיד תקני פנוי אחר כסייעת בגני ילדים, סייעת צמודה, מלווה בהסעות או כסייעת בחינוך המיוחד.

ככל שהמשיבה לא תפעל לשיבוץ המבקשת כאמור לעיל בתוך 30 ימים ישלמו המשיבים ביחד ולחוד קנס בסך של 1,000 ש"ח בגין כל יום הפרה לאחר המועד האחרון לביצוע החלטה זו. המשיבים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות המבקשת בגין הליך זה בסך כולל של 10,000 ₪.

עניינם של הסעדים המבוקשים הוא החלטת עריית קריית גת (להלן – "המשיבה" או "הערייה") על איוש תפקידים של סייעות בגני ילדים, סייעות צמודות לילד ומלווי הסעות על ידי עובדי התאגידים הערוניים, כאשר לטענת המבקשים הצעד הוא בנגוד להחלטות הבוררת בהליך הבוררות, בנגוד להודעה בעינייני עובדים מס' 1036/05 (נספח ב לבקשה, להלן – "הודעה 1036/05" או "ההודעה"), בנגוד לחוקת העבודה ובנגוד לעקרונות משפט העבודה הקבוצי.

לעניין תחולת חוקת העבודה, פרק 106.41 קובע בעיניין מליווי הסעות – "בשל מסגרת עבודתם הבלתי קבועה לא יהיו המלווים זכאים לקבלת קביעות בעבודתם". דהיינו, מדובר בעובדים זמניים.

...

איננו מקבלים את טענת המשיבה לפיה הודעה 1036/05 אינה מחייבת.

" כפי שקבענו לעיל, יש להתייחס להודעה 1036/05 כמסמך מחייב בין הצדדים, ועל כן, גם למנגנון יישוב חילוקי הדעות המעוגן בו. בדיון שהתקיים ביום 7.9.2020 טענה המשיבה שיש להעביר את המחלוקת לפסים של בוררות, בהתאם להודעה 1036/05 – לפי הטענה שהיא מחייבת: "התחיל בית הדין ואמר על הסכם 1036/06 (צ"ל 1036/05) חל, אם הסכם חל אז יש לפנות לסעיף 31,32 להסכם, אם הוא חל, אז עם כל הכבוד, אמורה להיות אמירה – מדוע אתה נמצא כאן, אם ההסכם חל ואכן הוא חל, אתם אמורים להגיע לבוררות נפרדת אולי, אולי בוררות נוספות, קיימת, אבל אם זה חל, תפעיל את הסעיף הזה ואל תגיע לבית הדין. הם גם חושבים שההסכם הזה לא חל. ואם הוא אכן חל אנחנו עוסקים כאן בדיון של חוסר סמכות, וצריך לבוא ולומר תעצור, יש כאן טעות, תלכו אל ההליך הזה כי הטענה שלכם שההסכם חל. לטעמנו, ההסכם לא חל, ואם אנחנו טועים שאנחנו צריכים להגיע לאותה בוררות." (עמ' 5 ש' 33-28).

אמנם, המבקשים לא ביקשו מפורשות פסיקת הוצאות, אך משביקשו "כל סעד לטובת המבקשים כפי שיידרש לפי שיקול דעת בית הדין הנכבד", מצאנו לנכון לפסוק הוצאות לטובתם, בשיעור של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.