מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות מובטלת לדמי אבטלה במהלך הכשרה מקצועית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לחילופין נטען שיש לחשב את דמי הפגיעה לפי שכר המינימום, כדרך התשלום למי שנימצא בתקופת הכשרה מקצועית או שקום.
בהתאם להוראות סעיפי אלה דמי הפגיעה יחושבו על יסוד "שכר העבודה הרגיל", שהוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח ברבע השנה האחרונה שקדמה למועד הזכאות לדמי פגיעה, בחלוקה ל- 90.
בעיניינו התובע לא עבד כלל במהלך שנת 2015 ועד לחודש 9/15, חודש הפגיעה, ולא הראה שפעל להגדיל את הקף הישתכרותו, ואף אין מחלוקת שלא פנה לקבל דמי אבטלה או גמלה אחרת מהנתבע.
...
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

(1)       עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; (2)      אישה שמלאו לה 18 שנים והיא נימצאת בהכשרה מקצועית; בסעיף 48 לחוק שכותרתו "הגדרות" נקבע כי – בסימן זה – 'היום הקובע' – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה, ולעניין מבוטחת שזכאית לדמי היסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור- היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי היסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון.
הנתבע לא שילם לה דמי אבטלה בגין חודשים נוספים, אך מן הטעם שהתובעת מיצתה את מלוא זכויותיה בעיניין זה. אין כל הוראה בחוק המורה לנתבע לשלם דמי אבטלה מעבר לכך, והעובדה שהתובעת הייתה בהיריון בתקופת האבטלה לא יוצרת לה זכות להמשיך ולקבל דמי אבטלה מעבר לקבוע בחוק.
...
סוף דבר: בנסיבות אלו אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך שנת 2003 נקבעה זכאותו של התובע לגימלת נכות כללית לאחר שהתובע אובחן כמי שסובל מסכיזופרניה ולאחר ניסיון אובדני.
על –פי עדותו, במסגרת ההכשרה המקצועית שעבר בישראל ובעקבותיה, ביקש להתמחות בתחום התיירות בטורקיה, למד את שפת המקום ובמשך מספר שנים ניסה למצוא תעסוקה באמצעות מעסיק ישראלי, וזאת משום "שידע שזו התשובה אם אני רוצה להמשיך לחיות בטורקיה." התובע נפרד מאישתו בשנת 2012.
בסיכומים מטעמו נטען שהנתבע שילם לידיו דמי אבטלה במהלך שנת 2020 על יסוד תקופת עבודתו אצל המעסיק.
...
כל אלה מלמדים על ניתוק זיקת התושבות לישראל בתקופה זו. לא מצאנו שיש בטענות בדבר העסקה על-ידי מעסיק ישראלי במהלך התקופה שמחודש 5/15 ועד לחודש 5/17 כדי לבסס זיקה לישראל המלמדת על תושבות.
לא מצאנו שנפגעה זכות הטיעון של התובע.
גם אם בחלק מההחלטות לא צוין החוב הכספי הנובע מההחלטה בדבר שלילת התושבות, הרי שככל שמדובר בפגם במתן זכות טיעון, הרי שזה נרפא במסגרת בירור תביעה זו. על יסוד האמור והמפורט עד כה, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות לאחר שלא הוכח שנפל פגם בהחלטות הנתבע מהחודשים 6/17 ו- 12/17 המורות על שלילת מעמד התושבות של התובע החל מחודש 4/09 עד לחודש 5/17.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

נכונה טענת הנתבע כי בהתאם להוראת סעיף 50(ב)(ד) לחוק, לא ניתן לראות בתקופת ההכשרה המקצועית של התובעת – החל מ-1.9.2020 – כתקופה שבעדה שולמו בעד התובעת דמי ביטוח, לעניין קביעת קיומה של תקופת אכשרה לפי סעיף 50 לחוק, וזאת מאחר שהתובעת לא עבדה כעובדת ולא שילמה דמי ביטוח כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים בתכוף לפני "היום הקובע". מקובלת על בית הדין עמדת הנתבע לפיה דמי לידה שולמו לתובעת כדין, על פי שכרה הרגיל עובר ללידה הראשונה, וזאת בהתאם להוראת השעה שנחקקה בסעיף 49א לחוק, אשר קבעה: "(א) על אף הוראות סימן זה, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים האמורים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו בסעיף 48:
התובעת לא קיבלה דמי אבטלה בגין הכשרה מקצועית לפני מועד קובע מיוחד זה. לפיכך, קביעת בסיס התשלום לפי "השכר הרגיל" של התובעת עובר לסיום עבודתו ב-30.4.2020, נעשה כדין, שכן הגדרת "שכר העבודה הרגיל" מוגדר, בהתאם לסעיף 54 לחוק, הוא סכום שמתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.
...
סוף דבר התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש לקבל את התביעה משעה שהתובע עבד ב- 18 החודשים האחרונים טרם הגשת התביעה ואף עבר הכשרות מקצועיות בחודשים יוני עד ספטמבר 2019 וכן בחודשים נובמבר 2019 ועד ינואר 2020 על כן , זכאי הוא לקבלת דמי אבטלה בתקופה הרלוואנטית לתביעה.
משעה שמדובר בתביעה בתקופת הקורונה בה היו הקלות ביחס לדמי אבטלה במהלכה קוצרה תקופת האכשרה לשישה חודשי עבודה מתוך 18 חודשי העבודה האחרונים , יש לקבל את התביעה.
עוד יש לבחון האם יש להביא בחשבון התקופה את ההכשרה המקצועית בה הישתתף התובע וכן האם זכאי הוא לקיצור התקופה לששה או עשרה חודשים לאור תקנות שעת חרום(נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות בעיניין ביטוח אבטלה), תש"ף- 2020 (להלן: תקנות הקורונה).
...
יש לקבל את התביעה משעה שהתובע עבד ב- 18 החודשים האחרונים טרם הגשת התביעה ואף עבר הכשרות מקצועיות בחודשים יוני עד ספטמבר 2019 וכן בחודשים נובמבר 2019 ועד ינואר 2020 על כן , זכאי הוא לקבלת דמי אבטלה בתקופה הרלוונטית לתביעה.
משעה שמדובר בתביעה בתקופת הקורונה בה היו הקלות ביחס לדמי אבטלה במהלכה קוצרה תקופת האכשרה לשישה חודשי עבודה מתוך 18 חודשי העבודה האחרונים , יש לקבל את התביעה.
משעה שגם אם ניתן היה להאריך את התקופה הנבחנת ל- 21 חודשים לא היה בכך לסייע לתובע אשר לא עבד תקופה ממושכת מתוך התקופה הנבחנית, התוצאה היא כי דין טענות הנתבע ביחס להוראת סעיף 162 לחוק להתקבל.
סוף דבר לאור כל המקובץ אין בידי לסייע לתובע ובהתאם לכך, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו