זכאות לתשלום קצבת זקנה החל ממועד הגעה לגיל פרישה

לפי סעיף 296(ב)(2) לחוק, בגין בו תשלום הקצבה מותנה בהכנסות (גיל פרישה), ניתן לשלם קצבה לתקופה רטרואקטיבית של 12 חודשים בלבד.

אני טוענת כי היה מקום לאשר לי את מלוא גמלת הזקנה החל מהמועד בו הגעתי לגיל 62 ולחילופין להוסיף 5% תוספת לכל שנה שבה לא קבלתי את הגימלה, דהיינו עבור שנים 2015 ו- 2016.

הנתבע טען מנגד כי התובעת הגיעה לגיל המזכה בחודש 4/15 וכי נשלח אליה מכתב בעיניין זה, אלא שהתובעת שלחה מכתב מיום 18/5/15 ובו "בקשה לדחיית תשלום קצבת זקנה". נטען כי הפקידה ששוחחה עם התובעת ערכה אכן תרשים בכתב יד וכן נטען כי נשלחו לתובעת מידי שנה מכתבים לפיהם היא עשויה להיות זכאית לקיצבת אזרח ותיק, אלא שהתובעת הגישה תביעה ביום 12/3/19 ולא קודם לכן.

...

לא הוצג מכתב תשובה כי הבקשה מתקבלת או כל הודעה רשמית אחרת.

סוף דבר, הנתבע פעל כדין כאשר אישר את הזכאות הרטרואקטיבית של התובעת, בהתאם למועדים הנקובים בחוק, ביחס למועד הגשת התביעה.

התביעה נדחית.

לטענת התובעת, אי הגשת התביעה בסמוך להגעתה לגיל המזכה באה בעקבות הטעית הנתבע, הבאה לידי ביטוי פעם אחת במידע שגוי שהגיע מנציג שירות לקוחות בנתבע - אשר, לטענתה נימנע מלספק לתובעת הסבר נכון בנוגע לסכנה הכרוכה בהגשת תביעה באיחור, ופעם שניה בחוסר מידע באתר האנטרנט של הנתבע, שכן, האתר נעדר כל מידע הנוגע לחובה החלה על מבוטח להגיש את תביעתו כתנאי סף לזכאות לקיצבת זקנה והגבלת הזכות לתשלום למפרע לתקופה של שנה אחת בלבד ממועד הגשת התביעה (צלום מתוך העמוד המטעה צורף כנספח 3 לכתב התביעה).

בכל מקרה, הנטל להוכיח הטעייה מוטל על התובעת והיא, כאמור, לא עמדה בנטל זה. לאור האמור, אנו סבורים, לאור המכתב שנשלח לתובעת מיום 5.6.2016 כי התובעת הייתה אמורה לדעת בזמן אמת, כי עליה להגיש תביעה לקיצבת זקנה לנתבע, עם הגיעה לגיל פרישה וכי עם לא תעשה כן זכאותה תוגבל ל- 12 חודשים רטרו בלבד מיום הגשת התביעה, אך יחד עם זאת, הניחה התובעת, הנחה שגויה, כי קצבת הזיקנה תעמוד לרשותה גם בעתיד, כך שתוכל לקבל תשלום רטרואקטיבי החל מיום זכאותה לקיצבת זקנה.

...

נזכיר, כי קצבת זקנה הינה מסוג הקצבאות שנועדו למחייתו השוטפת של המבוטח, ואף טעם זה תומך במסקנה המצדיקה תשלום הקצבה באופן רטרואקטיבי לתקופה מוגבלת בלבד (עב"ל (ארצי) 96/03 דוד פריג' - המוסד, 31.12.03).

לפני סיום, סבורים אנו כי ראוי שהנתבע – בתוקף תפקידו ומעמדו כגוף המופקד על הענקת זכויות סוציאליות לציבור – יפעל להרחבת המידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם.

סוף דבר: התביעה נדחית.

עיקר טענות התובעת התובעת טענה בכתב התביעה כי ביום 1.8.2006 מלאו לה 65 שנים, כך שהיה על הנתבע לחדש למנוח את תשלום הגימלה המיוחדת במועד זה לאור האמור בסעיף 10(א1) להסכם שזו לשונו: "על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תפגע זכותו של זכאי לגימלה מיוחדת שלבת זוגו מלאו 65 שנים ומשתלמת לה קצבת זקנה לפי החוק..". הנתבע לא פעל כמתחייב מסעיף זה. עוד נטען בכתב התביעה, כי המנוח לא קיבל כל מכתב להגשת תביעה חדשה וגם לא היה עליו להגיש תביעה חדשה, מאחר שהוא כבר הגיש תביעה לגימלה מיוחדת עת הגיע לגיל פרישה בשנת 1999 ואף שולמה לו גמלה מיוחדת עד למועד שבו התובעת החלה לקבל קצבת אזרח ותיק (בסיכומים הוסיפה התובעת כי לא היה על המנוח להגיש תביעה חדשה לגימלה מיוחדת מן הטעם הפשוט שתביעתו המקורית לא נדחתה).

...

האם לתובעת עילת תביעה בהתאם לסעיף 308 לחוק? לאור כל האמור, משהתובע הגיש תביעה נוספת לגמלה מיוחדת רק בחודש 6/2019, הרי שדי בכך כדי לדחות לגופה את התביעה לתשלום רטרואקטיבי כפי שנתבקש בכתב התביעה, ומכאן שמתייתר הצורך לדון בשאלה האם קיימת לתובעת עילת תביעה בהתאם לסעיף 308 לחוק.

מכאן, שדין התביעה להידחות הן על הסף והן, כאמור, לגופה.

סיכום לאור האמור לעיל, החלטנו לדחות את התביעה.

במסגרת תיכתובות אלו, ציינה הנתבעת במכתבה מיום 23.7.2017 כי: "המנוח....היה זכאי לקיצבת זקנה בתקופה מ-01/07/2012 ועד למועד פטירתו ב- 31/03/2013. הפרישי קצבה בסך 11,465.20 ₪ (הכספים שלא זכה לקבל המנוח) ישולמו בהתאם לצוו ירושה/צו קיום צוואה של המנוח...". כמו כן, במכתבה מיום 19.2.2018 ציינה הנתבעת כי: החל ממועד קבלת בקשת המנוח לקבלת קצבת פרישה מוקדמת בהתאם לתקנון הקרן רואה הקרן את המנוח כמי שהביע את רצונו לבחור במסלול של קבלת גמלה מקרן הפנסיה ומשכך הנו גימלאי של הקרן.

א. לתקנון שכותרתו "הקדמת יציאה לקיצבת זקנה" קובע כי: "על אף האמור בפסקת משנה (1) שבסעיף 9 לתקנון, מבוטח רשאי להקדים יציאתו לקיצבת זקנה החל מהמועד בו הגיע לגיל פרישה מוקדמת, ובילבד שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בפסקות משנה (2) ו-(3) שבסעיף 9 לתקנון, בשינויים המחויבים, ומעבידו הנוכחי שמשלם בגינו דמי גמולים לקרן – ככל שקיים- נתן הסכמתו בכתב להקדמת יציאתו לקיצבת זקנה." "גיל פרישה מוקדמת" מוגדר בתקנון כ: (1) לגבי אשה שנולדה עד חודש אפריל 1955 - .

...

נוכח האמור, אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה בעת פטירתו היה המנוח במעמד של 'פנסיונר' וזכאות התובע, כיורש המנוח, היא לקבלת סכומי הקצבאות שהגיעו למנוח החל ממועד הזכאות לקצבה בחודש יולי 2012 ועד למועד פטירתו.

סוף דבר על הנתבעת להעביר לתובע את סכומי קצבאות הזקנה שהגיעו למנוח בחייו בהתאם להוראות התקנון.

התביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המנוח לא היה במעמד 'פנסיונר' נדחית.

התובע מבקש כי בית הדין יתן בידו את הסעד הבא: "סעד הצהרתי קבוע אשר יורה לנתבעת 1 להחזיר לתובע את הכספים המוחזקים על ידיה בקרן הגימלאות המרכזית אשר נצברו לטובתו ואשר לא ישמשו לתשלום זכויותיו הפנסיוניות בפרישה, מבלי שיהא בכך להביא לביטול מלוא זכויותיו הפנסיוניות בקרן הפנסיה של מבטחים הוותיקה, בגינה הוא צפוי לקבל כספים המשקפים חלק מזכויותיו הפנסיוניות המלאות בפרישה מעבודתו במדינת ישראל;

מוסכם כי ביטולו של הסכם הרציפות שנחתם בין התובע קג"מ והמדינה ואשר המדינה הסכימה לבטלו במכתב מיום 3.4.2019 יוכר בנסיבות הענין גם על ידי קג"מ. בהתאם, החל ממועד הגיעו של התובע לגיל פרישת זקנה לפי תקנון קרן הפנסיה (חודש אוקטובר 2019) זכאי התובע לקיצבת זקנה מקג"מ. שכר קובע 6,871.57 ₪ שיעור קצבה: 7.83% (47*0.1667%) סה"כ קצבה: 538.38 ₪ ; 528.96 ₪ לאחר הפחתה של 1.75% (נכון למועד הפרישה לזקנה).

...

לנוכח המפורט לעיל, אנו דוחים את תביעת התובע שכן לא הוכח כי נפל פגם כלשהו בהחלטת נציבות המדינה המצדיק התערבותנו בהחלטתו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

על אף התוצאה אליה הגענו, וכמקובל בהליכים מעין זה, החלטנו שלא למצות את הדין עם התובע ולא לחייבו בהוצאות כלשהן.