שם דובר על משמרות שרובן היו משמרות ערב והתשלום שקבלה עבור עבודתה במשמרות השתנה מחודש לחודש ונקבע על פי מספר המשמרות וסוג המשמרות בהן עבדה בפועל , שם נקבע:" כאשר נעדרה המערערת מעבודה, מחמת מחלה או חופשה , לא שולמה לה תוספת המשמרות כלל... שיעור התשלום השתנה על פי הקף עבודתה באותם ימים ושאך הוא לא היה קבוע. מכאן כי תשלום התוספות לא היה בגדר פיקציה או תשלום קבוע ובלתי משתנה אלא היוה פצויי על עבודה בפועל ואי הנוחות הכרוכה בעבודה במשמרות. הלכה מושרשת היא שתשלום בעד עבודה אפקטיבית נוספת הנו "תוספת" פשוטו כמשמעו- תשלום מותנה בתנאי או בגורם מיוחד המתקיימים במי שמדובר בו. עוד הוסיף בית הדין והבהיר:"סוגיית ההכנסות הלא פנסיוניות וההבחנה בין " משכורת" ל"תוספת" אינה חדשה במקומותינו והיא מצאה את ביטוייה, כמו גם מענה, בהסדרי הפנסיה שנעשו במשק המאורגן, הן הפנסיה התקציבית והן הפנסיה הצוברת".
בתחום הפנסיה התקציבית – זכאי העובד לפנסיה על בסיס רכיבי השכר לגביהם מוסכם בין המדינה כמעסיקה לבין ההסתדרות כארגון היציג של העובדים שהן פנסיוניות.
בדומה, ביום 3.3.1999 נחתם הסכם קבוצי במיגזר הצבורי, שלפיו החלו העובדים והמדינה כמעסיקה להפריש לקרן פנסיה צוברת סכומים בגין כ-20% מהכנסתם של העובדים המבוטחים פנסיה תקציבית, כך שבבוא היום תחושב גימלתם גם על בסיס הרכיבים שאינם פנסיונים לפי חוק שירות המדינה גימלאות (נוסח משולב).
. צא ולמד, העקרון שאומץ על-ידי הצדדים שלפיו המעסיקים והעובדים יפרישו אחוז מסוים מהשכר המוגדר של העובד לטובת קרן פנסיה צוברת, שבבוא היום תפצה את הגמלאי בגין אותם 20% מהכנסתו ששולמו לו כתוספות, הובילה להרחבת הבסיס לתשלום הפנסיה, הן לעובדי המיגזר הצבורי הנהנים מפנסיה תקציבית והן לעובדים בעלי פנסיה צוברת.
...
ערים אנו לטענות המערער בתצהירו המשלים, אולם אין אנו סבורים כי יש בכך לעלות או להוריד הואיל וגם הוא מודה בכך שהיו הפרשות לכל הפחות חלקיות בכל הנוגע לתוספות נשוא תיק זה. ר' נספח מ/3 לתצהירו המשלים.
אשר על כן דין התביעה להידחות.
בנסיבות העניין ומשמדובר בפנסיונר החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.
