זכאות לרישום בפנקס הקבלנים בענף המשנה "שיפוצים

שאלות אלה ניצבות על מדוכת הדיון של ערר זה. הנסיבות העורר נרשם בשנת 2003 בפנקס הקבלנים כקבלן שיפוצים בענפי משנה 130, 131, 132 ו- 135.

בית המשפט של פשיטת הרגל אישר לעורר להמשיך את ניהול עסקיו בתחום הבנייה והשיפוצים בשלב הזה העורר פטור מהגשת דוחות חודשיים והפיקוח על הכנסותיו והוצאותיו נפסק כל עוד הוא עומד בתכנית הפרעון האפשרות להקנות הפטר נוצרת רק לאחר הכרזת פשיטת רגל ולפיך העורר הוכרז כפושט רגל הנאמן אינו מביע דיעה בעיניין הנתון להכרעה בערר זה. דיון והחלטה כך מורה הדין: (א) אלה אינם זכאים לרישום בפנקס, ואם נרשמו יבוטל רשומם בכפוף לאמור בסעיף 8א: (1) פושט רגל, כל עוד לא שוחרר, ותאגיד הנמצא בפרוק, למעט פירוק מרצון (סעיף 8 של חוק רישום קבלנים).

...

בית המשפט של פשיטת הרגל (בית משפט מחוזי) דק ובחן את עניינו של העורר והגיע למסקנה שבתנאים מסוימים אפשר יהיה להביא את העורר לכדי הפטר מלא ובלתי מסויג.

אם סברת שמעין סתירה זו משקפת חסר (לקונה) בחוק, עשוי עיון מדוקדק להוליך למסקנה שהוראות החוק הן בגדר "הסדר שלילי". מסקנה זו ניתן להסיק מן העובדה הברורה שהמחוקק הניח בידי הרשם אפשרות לנקיטת צעדים פחותים ממחיקת רישום רק בנסיבות מסוימות שמצב של פשיטת רגל אינו בא בגדרן (סעיף 8א של חוק רישום קבלנים).

אכן ניתנת לו האפשרות להחזיר חובות בהיקף מסוים בתוך , כ – 5 שנים ולקבל בסופו של דבר הפטר, אלא שהתהליך הזה מתקיים בתוך מציאות של הכרזה על פשיטת רגל, שבה כאמור לרשם אין שיקול דעת.

בנסיבות אלה אין מנוס אלא לדחות את הערר וכך אנו מחליטים.

]השופט ס' ג'ובראן: עתירה למתן צו על תנאי, שעניינה בתנאי הזכאות לרישום בפנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (להלן: פנקס הקבלנים), תחת ענף המשנה "שיפוצים". הרקע לעתירה תנאי הזכאות לרישום תחת ענפי המשנה שבפנקס הקבלנים, כמו גם גדרי הסמכות ושיקול הדעת של רשם הקבלנים, קבועים בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הרישום או החוק) ובתקנותיו.

...

כאמור, העותרת גם לא הציגה בפנינו תשתית עובדתית וראייתית היכולה ללמד על כך. משכך, אין מנוס מלקבוע כי בעניין זה, העותרת איננה המייצג הראוי של האינטרסים הקיימים לחבריה (כולם או חלקם), וכי עליהם ללכת במסלול הסעד החלופי הקבוע להם בחוק.

על הליברליזציה של דיני המעמד ראו א' ברק, שופט בחברה דמוקרטית (2004) 288-244 והאסמכתאות שבהערות שם; פרופ' ברק רואה (עמ' 286) את נקודת המפנה בהרחבת המעמד בדברי הנשיא שמגר בבג"ץ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1, 22, 23, 25, שם (תוך ציטוט מבג"ץ 1/81 שירן נ' רשות השידור פ"ד (3)365, 374) הוצבע על הדלת הפתוחה לנושאים שבהם אינטרס המשותף לרבים, וכן "אם מתברר כי העניין המועלה בעתירה נושא אופי ציבורי ממשי ונוגע נגיעה ישירה לקידומו של שלטון החוק ולהתויית קוים המבטיחים קיומו הלכה למעשה", אכן, כדברי א' ברק (השופט בחברה דמוקרטית, עמ' 287) "נעילת דלתותיו של בית המשפט בפני עותר שלא נפגע למעשה, המתריע על פעולה שלא כדין של הרשות הציבורית, משמעותה הנה מתן יד חופשית לרשות הציבורית לפעול ללא חשש של ביקורת שיפוטית... משמעותה הנה יצירת 'תחומים מתים' שאמנם יש בהם נורמה משפטית, אך הרשות הציבורית חופשית להפר נורמה זו בלא שיהא ניתן להביא הפרה זו להכרעה שיפוטית". דברים אלה מקובלים עלי מאוד, וסבורני כי בית המשפט ממלא בכך תפקיד חיוני, לא פחות.

נאמר שם (פסקה ו): "תפקיד בית המשפט במקרה זה, כמו במקרים דומים לא מעטים בגדרי המשפט המינהלי, לא היה בכתיבת פסק דין משפטי מלומד, אלא בליווי הרשויות תוך עידוד וזירוז פעולתן, מעשה אומנת או שמרטף; זאת - כדי לקדם את מימוש חובתן על פי הדין במבוכי המינהל הציבורי, שלא לומר בירוקרטיה. תפקיד זה משמעו שהתיק אינו נסגר ונגנז אלא נותר חי, עד להסדר סביר של הבעיה שהועלתה בעתירה. אף במקרה דנא לא היה בית המשפט נכון לסגור את התיק עד שעיקר הנושא ייפתר. חריגותו של מקרה זה היתה, מזה, בנסיבות הספציפיות הקשורות בזכויות שלאחר מלחמה, ומזה, בהימשכות היתרה, מזה. נזכור כי המדובר בזכויות אזרח בטהרתן ובפשטותן, קרי, זכותו של אדם בדין לערור בעניינו". אכן, לא אחת ולא שתיים באות לפנינו עתירות סרק והן נדחות על הסף; אך עתירות רבות, גם כאלה שאינן מגיעות לכלל פסק דין, כיון שהן נפתרות בשיג ושיח בין בית המשפט לרשות הציבורית, נוגעות בבשר החי של זכויות אדם ואזרח ותקינות הממשל, וזכות העמידה הליברלית משמעה גם זכויות הפרט והציבור לממשל תקין, הוגן ופועל כחוק.

בתיק וע' 42165-12-15 מ.א.ד הנדסת חשמל ותקשורת בע"מ נגד רשם הקבלנים, כותבת ועדת הערר בראשות כב' השופט משה רביד: "5. גם לגופו של עניין אין ממש בערר. הסווג בענף 160 ניתן בזמנו לעוררת בזכות תיפקודו של בעליה, מר חכם יעקב, שהוא בעל רישיון של חשמלאי מוסמך. בין לבין, שונו ההוראות לרישום בהיתחשב בחוק החשמל, תשי"ד – 1954 (להלן: חוק החשמל). ההוראות החדשות לא חלו למפרע אלא מיום פירסומן ולכן איפשר לעוררת להמשיך ולהחזיק ברישיון למרות שסיווגו של מר יעקב חכם הוא של חשמלאי מוסמך.

בעמ"נ (ת"א) 14272-01-18 אשד אור בע"מ נ' מדינת ישראל נדון: "ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969, מיום 7.12.2017, שדחתה את הערר שהגישה המערערת (להלן: אשד אור או המערערת) והותירה על כנה את החלטת רשם הקבלנים, שלא לאשר את רישום המערערת בפנקס הקבלנות בענף משנה מספר 160 (חשמלאות) ובענף משנה 270 (תאורת כבישים ורחובות).

בהקשר זה יודגש כי גם בהמלצת הועדה המייעצת מיום 15.6.21, נקבע כי ניסיונו של העורר אינו מספיק לצורך הרישום בענף משנה זה, מאחר שעסק רק בחלק קטן ממכלול ענף השיפוצים.

...

לאחר ששמענו את טיעוניי הצדדים הגענו למסקנה כי יש לדחות את הערר ככל שהוא קשור לבקשה לקבלת רישיון על פי ענף משנה 131.

למותר לחזור ולציין, את שכבר נאמר, "שבשלב זה, לא ניתן תוקף של החלטה/צו להודעת רשם הקבלנים מיום 5.8.2021". ביום 25/8/2021 הגיב ב"כ העורר לתגובת רשם הקבלנים, בין השאר בנאמר: "1. הח"מ מבקש לציין כי עוד בטרם הגיש תגובתו מיום 11/08/2021, פנה לבא כח המשיב בשיחה טלפונית וזאת במטרה לבוא בדין ודברים ולהגיע להסכמה לעניין הודעה משותפת מטעם הצדדים ואף הציע שתוגש הודעה משותפת מטעם הצדדים שתאמר כי, "הצדדים משאירים את עניין ההוצאות לשיקול דעת כבוד וועדת הערר הנכבדת". למרבה הצער ב"כ המשיב סירב בתוקף להצעת הח"מ. הודעת המשיב מיום 05/08/2021 הינה הלכה למעשה החלטה מנהלית חדשה שהתקבלה ללא תלות בהליך הערר זאת ניתן ללמוד מנוסח ההודעה: "המשיב מתכבד לעדכן את ועדת הערר הנכבדה כי החליט לאשר את רישומו של העורר בפנקס הקבלנים בענף משנה 160, בכפוף לכך שהעורר לא יחרוג מתנאי הרישיון שקיבל בהתאם לחוק החשמל, התשי"ד-1954". עוד נאמר באותה הודעה: "נוכח האמור ונוכח כך שבמסגרת ההחלטה מיום 01/07/2021 נדחה הערר ככל שהוא קשור לקבלת רישיון על פי ענף משנה 131, המשיב סבור כי התייתר המשך הדיון בערר". מצ"ב העתק הודעת עדכון מטעם המשיב מיום 05/08/2021 ומסומן כנספח א'.

אם היה נעתר העורר להצעת יו"ר ועדת הערר, היו נחסכים ההליכים הנוספים המיותרים, מאז הודעת רשם הקבלנים מיום 5/8/2021.

לפנים משורת הדין, היות וביום 20/8/2021 ניתנה הסכמת רשם הקבלנים לסיים את הליך/ הערר ללא צו להוצאות, לא נעשה כן. סוף דבר.

נראה, אפוא, כי מטרתו הבסיסית של החוק הייתה להוביל אל מצב בו יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות רק על-ידי מי שראוי וכשיר לכך (ראו, בג"ץ 5188/09 היתאחדות קבלני השיפוצים לשקום, שימור ושדרוג המבנים בישראל נ' מדינת ישראל, פיסקה 2 (השופט ס' ג'ובראן) (טרם פורסם, 14.3.2011); ע"א 4522/07 וורצלמן נ' בי-עזר, פיסקה 16 (טרם פורסם, 23.8.2012)).

בשלב הראשון, משויך הקבלן לאחד או יותר מענפי הבנייה הראשיים והמשניים שנקבעו בפנקס (סעיף 7(א)(2) לחוק; הענפים השונים מפורטים בתוספת הראשונה של תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה), התשנ"ג-1993)).

בסעיף זה נכללה רשימה של עילות אשר בהתקיימן לא תהא זכות להרשם בפנקס, ואם כבר קיים רישום הוא יבוטל.

...

מנגד, קיימת שורה של שיקולים המטים את הכף למסקנה אליה הגיע חברי הנשיא גרוניס.

אף תיתכן פניה להליכי חדלות פרעון לאחר שבקשתה של החברה כבר נענתה בשלילה על ידי הרגולטור הרלוונטי, ובכך נמצא בית המשפט של חדלות פרעון נדרש לנושא פעם שניה, במעין בקשה "לעיון מחדש" בהחלטתו של הרגולטור (יעד רותם, "הסמכות למתן הקלות שלטוניות בהליכי חדלות פירעון" משפטים מ 113, 169 (התש"ע)).

בדרך זו, נמצאנו שומרים, מחד גיסא, על חלוקת הסמכויות המקובלת והנוהגת בין הרשויות השונות, ומאידך גיסא, מכניסים למשוואה שיקולים של חדלות פרעון.

בבג"צ 7510/05 לוטן נ' שר התמ"ת (פורסם בנבו, 23.5.06) נאמר כך: "הלכה היא, כי שאלת הכשירות לעסוק במקצועות עיוניים הנה שאלה מובהקת לשיקול דעתה המקצועי ולמומחיותה המקצועית של הרשות המקצועית המוסמכת לכך וכי בית המשפט זה לא יטה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות שהוסמכה לכך על פי דין לקבל החלטות בנושא מסוים ובמיוחד כשמדובר בתחום מקצועי ". הדין הנוהג סעיף 4(ב) לחוק רישום קבלנים דן בזכאות להרשם לענפי משנה: "ואלה הזכאים להיות רשומים לענפי משנה:

"שאלת הזכאות לרישום בפנקס הקבלנים, הינה אם כן שאלה בעלת חשיבות ומשקל הן לקבלנים המבקשים להרשם והן למשיבים האמונים על הבטחתו של האנטרס הצבורי. עיקרה, באיזון בו בחר המחוקק בין חופש העיסוק של קבלני עבודות ההנדסה הבנאיות מחד גיסא, ובטיחותו ושלומו של הציבור מאידך גיסא". (בג"צ 5188/09 היתאחדות קבלני השיפוצים לשקום, שימור ושדרוג המבנים בישראל נ' מדינת ישראל, פיסקה 2 (השופט ס' גובראן) (פורסם בנבו, 14.3.2011) על מנת להרשם בפנקס הקבלנים, יש צורך לבחון שני פרמטרים שהנם לימודים וניסיון.

...

סוף דבר החלטת ועדת הערר לא חרגה ממתחם הסבירות ולא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתה.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.