מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לקצבה מיוחדת לנכה בעל שלוש פגיעות עבודה

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

זכאות נפגע עבודה הנוהג בעצמו לקיצבה מיוחדת טענות הצדדים: המערערים טענו כי פרשנות מותבי בית הדין האיזורי לתקנה 10 עומדת בנגוד גמור לפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ עומרי אשר ביטל את פסק דינו של בית הדין הארצי [דב"ע (ארצי) נו/50 – 0 יוסף עומרי – המוסד לביטוח לאומי (4.7.1996)], ובנגוד לפסקי דין רבים נוספים שניתנו לאחר מכן, לפיהם נכה עבודה שאינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית זכאי לקיצבה מיוחדת.
בית הדין הארצי דחה את העירעור שהגיש מר עומרי על פסק דינו של בית הדין האיזורי, וקבע כי אינו זכאי לקיצבה מיוחדת בחלופת תחבורה ציבורית מהטעם ש- "המערער במקרה שלפנינו אינו זקוק כלל להסעות עקב נכותו, מהיותו בעל רכב פרטי שאחזקתו אינה מחייבת הוצאה מיוחדת, ובו הוא משתמש בקביעות לצרכיו, לצרכי משפחתו ולעבודתו. יתרה מזו, לא רק שהמערער אינו זקוק להסעות, אלא שהוא מבקש להיתפרנס מהסעת אחרים, ולכן הגיש בקשה למשרד התחבורה לקבלת מספר ירוק למונית.
שלישית, גם תקנה 10ג לתקנות קצבה מיוחדת הקובעת כי "נכה שאינו מקבל קיצבת ניידות או קיצבה מיוחדת להחזקת רכב תוגדל לו הקיצבה המיוחדת להחזקה אישית שנקבעה בתקנות 10(א), (ב), ו- (ג), לפי העניין, ב- 10% מהקצבה המיוחדת המאקסימאלית" אינה נותנת מענה לנכים קשים אלה, שכן מדובר בנכי עבודה שאינם זכאים לקצבה מיוחדת על פי מבחני התלות וההשגחה.
...
כפי שקבע בית הדין האזורי בפסק דינו, עדותו של ד"ר פיזרו לא הייתה אחידה וסדורה, וקביעה זו מקובלת עלינו.
אולם, מסקנתנו מעדותו שונה מזו של בית הדין האזורי, ואנו סבורים כי לא ניתן לאשר את החלטת המוסד על סמך עדותו.
סוף דבר: הערעורים מתקבלים כמפורט להלן: 63.1.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעוד סעיף 121 עוסק בקביעת דרגת הנכות המצטברת לנפגע עבודה, סעיף 112 עוסק בזכאות הנפגע בעבודה לקיצבה מיוחדת (מלבד קצבת הנכות) אשר במהותה נועדה לכסות הוצאות שנגרמו לו עקב מגבלתו אשר משולמת לו או בדרך של קצבה לשקום או להענקה אישית; או בצורת מענק לסידורים חד פעמיים הנובעים מהפגיעה.
בית הדין הארצי הבהיר באותו עניין כי הוראת סעיף 112(ג) לחוק אינו רלוואנטי מקום בו לא נקבעה דרגת נכות יציבה לנפגע בעבודה תוך הפנייה ללשון תקנה 1 אשר קובעת תנאים מיוחדים להחלת גמלאות מיוחדות על שלוש אוכלוסיות של נכים להם נקבעה דרגת נכות יציבה כתנאי סף נידרש לתחולת סעיף 112(ג) לחוק שמכוחו הותקנה תקנה 1.
לסיכום נקודה זו: תקנה 1(ג) לתקנות קצבה מיוחדת קובעת חלופה לצורך החלת סעיף 112 לחוק שעוסק בזכאות לקיצבה מיוחדת, על נפגע שאינו בעל נכות צמיתה בשיעור 75% והיא – שאילו הייתה לנפגע מוגדרת "דרגת נכות מורכבת" היא הייתה בשיעור 65% לפחות.
...
] לפיכך, טענות הנתבע לעניין תקנה 15 הינן תיאורטיות בענייננו, אינן רלוונטיות לעניין התיק שלפנינו, ולא נדרשת בהן הכרעה במסגרת פסק דין זה. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי בחינת זכאות לקצבה מיוחדת אינה מותנית קודם לכן בהליך צירוף נכויות.
סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
] הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

האם התובע עומד בסף הנכות הרפואית הנידרש לצורך בחינת זכאותו לקיצבה מיוחדת? – זו השאלה העומדת להכרעתנו בשלב זה. המחלוקת בין הצדדים נסובה על פרשנות המונח "דרגת נכות מורכבת" בתקנה 1(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), התשכ"ה- 1965 (להלן – תקנות קצבה מיוחדת) העוסקת בדרגת הנכות של מבוטח שנכותו נובעת מפגיעות בעבודה שארעו בזמנים שונים ואשר בגין כל אחת מהן נקבעה לו דרגת נכות יציבה.
  החלטת הנתבע בדבר דחיית התביעה לקיצבה מיוחדת התבססה על כך ששיעורי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע בגין שלוש פגיעות עבודה שונות לא שוקללו יחדיו מאחר שהנכויות לא צורפו בהתאם לתקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (להלן – תקנה 12).
קבלת פרשנות התובע עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על הקופה הציבורית שכן משמעותה הכללת נכי עבודה שחלק ניכר מנכותם על פי הסף הרפואי נובע מהפעלת תקנה 15 ולא מנכותם הרפואית.
...
בהקשר זה נציין כי מקובלת עלינו עמדת התובע ולפיה אין לקבוע כלל נוקשה ולפיו נכה שנפגע בתאונה אחת ודרגת הנכות שנקבעה לו עוברת את הסף הרפואי הנדרש בתקנות קצבה מיוחדת סובל ממגבלות חמורות יותר מנכה עבודה שנפגע במספר פגיעות עבודה שונות.
איננו מקבלים את טענת הנתבע ולפיה ניתן ללמוד על ההסדר השלילי מתקנה 16 לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה העוסקת בדרגת נכות מיוחדת בשיעור של 100% לנכה עבודה שנמצא כי הינו חסר כל סיכוי לעבודה, בהינתן כי נכותו המשוקללת עומדת על שיעור של 65% לפחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת, כך שאנו קובעים שהתובע עומד בסף הרפואי הנדרש לצורך בחינת זכאותו לקצבה מיוחדת.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עוד עולה מסעיף 112 לחוק כי הזכאות לגימלאות המיוחדות קמה לפי שלוש חלופות[footnoteRef:6] הנבדלות זו מזו בתנאי הסף שעל הנפגע לעמוד בהם (שילוב שבין סוג הנכות מעבודה ושיעורה): הראשונה, קבועה בסעיף 112(א) לחוק ונוגעת למי שנקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור 75% לפחות; השניה, קבועה בסעיף 112(ב) לחוק ונוגעת למי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור 75% לפחות, אם קבעה ועדה רפואית כי היא סבורה שדרגת הנכות היציבה של הנכה לא תפחת משעור 75%; השלישית והיא הרלוואנטית לענייננו, קבועה מכוח סעיף 112(ג) לחוק ונוגעת למי שדרגת נכותו פחותה מ-75%, אם הוא עומד בתנאים המיוחדים שקבע לעניין זה השר.
] "סעיף זה ממלא פונקציות שונות, במצבים שונים, בהם מפנה חיקוק אחד (החיקוק המאזכר) לחיקוק אחר (החיקוק המאוזכר): כאשר השתנה נוסח החיקוק המאוזכר, מורה סעיף 25 כי יש להזקק לנוסח החדש; כאשר השתנה מיקומו הגאומטרי של החיקוק המאוזכר, מורה סעיף 25 כי יש לעקוב אחריו למיקומו החדש (השוו ...). לעיתים, מורכב יותר יישומה של הוראת סעיף 25. זאת, כאשר הוראת החיקוק המאוזכר לא נשתנו פרטיה או מיקומה בלבד, אלא הוחלפה בהסדר כולל חדש, בעל מבנה שונה." לאור האמור יש לקרוא את הגדרת "דרגת נכות מורכבת" הקבועה בתקנה 1 לתקנות גמלאות מיוחדות כמפנה אל תקנה 11(ב) לתקנות נפגעי עבודה.
...
" אין בידינו לקבל את טענת המשיב ונסביר: עיון בתקנה 10א(א) מעלה כי נקודת המוצא של מחוקק המשנה לצורך תקנה זו היא "אחוזי הנכות שנקבעו לו" – קרי, לנפגע.
] נוכח כל הטעמים שפורטו לעיל ובהינתן שנכותו של המשיב היא תוצאה של שלוש תאונות עבודה שונות, אנו סבורים כי אין להביא בחשבון את תוספת הנכות שנקבעה לו, בחישוב "דרגת הנכות המורכבת". סוף דבר - דין הערעור להתקבל.
לכן, דין תביעתו להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

סוגיה נוספת, אשר נידונה בעיניין ביטון ו-רונן, היא השאלה הבאה: האם נפגע עבודה שאינו יכול להשתמש בתחבורה ציבורית, אך מסוגל לנהוג ברכב בעצמו, זכאי לקבלת קצבה מיוחדת להחזקה אישית על פי תקנה 10 לתקנות קצבה מיוחדת.
נפרט, כי תקנה 6 לתקנות קצבה מיוחדת קובעת כך: "תביעה למענק מיוחד או לקצבה מיוחדת ... לחוק תוגש בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, ויצורפו לה: (1) תכנית שהוכנה על ידי התובע בדבר השמוש במענק המיוחד לכל אחת מהמטרות המפורטות בתקנה 2(א)(2) בנפרד; (2) ראיות הדרושות להוכחת התביעה. המוסד רשאי לידרוש מהתובע פרטים או מסמכים נוספים הנוגעים לתביעה בין לפני אישורה ובין לאחר מכן". בפסיקת בית הדין הארצי בעיניין לוי נקבע כדלקמן[footnoteRef:14]: "... תנאי לקבלת הקצבה המיוחדת הוא הכרה במבוטח כ"נכה עבודה", אך לא כל מי שממלא אחר התנאי של היותו "נכה", בעל נכות יציבה של 75% לפחות (כמותנה בסעיף 69 לחוק הביטוח), זכאי לאותה קצבה.
לשיטת התובע, היות שהוא הוכר בעבר על ידי הנתבע בגין שלוש פגימות קודמות, שנקבעו לו נכויות בגינן, כבר בשלב זה הוא עבר את הסף הרעיוני הרפואי הנידרש לשם הכרתו כמי שזכאי לקיצבה מיוחדת.
...
התובע טוען, כדלקמן: החל מיום 24.4.2013 עמדה הנכות הכוללת הרעיונית שלו על 77%; הוא לא ידע דאז, ולא יכול היה לדעת, כי הוא עומד בתנאי הסף הנדרשים לשם קבלת קצבה מיוחדת; במהלך השנים דבר קיומה של הזכות לקצבה מיוחדת לא מצא זכר בפרסומי הנתבע, ומה שכן פורסם על ידו היה מטעה; גם אם הוא היה פונה באותה עת אל הנתבע, תביעתו לא היתה נבדקת כלל והיתה נדחית, בגלל פרשנות שגויה של הנתבע לגבי צירוף נכויות; הוא זכאי לתשלום רטרואקטיבי של הקצבה מעבר ל-12 החודשים שאושרו בהחלטת הנתבע – הן לפי ההסדר החקיקתי שמאפשר תשלום שכזה, והן לפי ההנחיות הפנימיות של הנתבע אשר מאפשרות תשלומים של קצבה מיוחדת בתקופה שהיא מעל ל-12 חודשים טרם הגשת התביעה, ובמקרה שלו – החל מחודש 4/2013 ועד לחודש 3/2019.
הנתבע טוען, כדלקמן: דין התביעה להידחות על הסף מטעמי התיישנות, היות שלפי הוראות החוק לא ניתן לשלם לתובע מעבר ל-12 חודשים לפני הגשת התביעה לקצבה מיוחדת; אין בתקנות או נהלי הנתבע כדי לגבור על דבר חקיקה ראשי; מוכחשת טענת התובע כי מצבו התפקודי של התובע מתאים לקצבה מיוחדת כבר מחודש 4/2013; גם אם נכונה הטענה כי לא חל שינוי במצבו התפקודי של התובע מאותו המועד, הרי שאין בכך כדי להעלות או להוריד, היות שזכאות לתשלום היא שאלה נפרדת מזכאות עקרונית; לתובע נקבעה נכות מהעבודה בדרגה יציבה, שהיתה יכולה להעניק לו קצבה מיוחדת, רק ביום 18.12.2016 – ולא בשנת 2013 (במהלך ההליך הנתבע חזר מטענה זו); התובע היה יכול להגיש תביעה במהלך השנים לקצבה מיוחדת, ולא היתה כל מניעה מצידו מהגשת התביעה לפני חודש 4/2020, שרק אז היא הוגשה לראשונה; פסק הדין בהליך הצירוף מהווה הלכה חדשה; בהתאם להלכה הפסוקה, הלכה חדשה חלה פרוספקטיבית, ולא רטרואקטיבית.
ולבסוף, ואשר לטענותיו של התובע ובכל הקשור למבוטחים והליכים משפטיים אחרים, הרי שגם כאן, דין טענות התובע להידחות במלואן.
זאת ועוד, דין הטענות להידחות גם לגופו של עניין, ומשעה שטענות התובע נטענו באופן לא ברור ובלתי ממוקד.
אשר על כן, לאור כל האמור והמפורט דלעיל, דין התביעה להידחות, וכך אנו מורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו