מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לפנסיית שאירים לאחר נישואים שניים

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הוסיפה שהיא הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כאלמנת המנוח לצורך קבלת קצבת שאירים, והוסיפה והפנתה אל פסיקה של בית דין זה, לפיה במקרים שבהם הפרוד בין בני הזוג נעשה עקב כורח, לרבות בשל אלימות מצד אחד מבני הזוג, אין בעצם הפירוד כדי לשלול מהאלמנה את זכותה לפנסיית שאירים.
יתירה מזאת, בין השניים התנהלו הליכי גירושין ארוכים וקשים, שלא צלחו בסופו של יום, אך יש בהם לדעתנו כדי להוכיח באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שלבני הזוג לא הייתה כוונה או רצון לחיים משותפים, ונישואיהם נותרו "על הנייר" בלבד (כתבי טענות ופרוטוקולים מהדיונים שהתנהלו בין הצדדים הן בבית המשפט לעינייני מישפחה והן בבית הדין הרבני הוגשו לנו על ידי הנתבעת במסגרת אסופת המסמכים שהגישה ביום 29.7.13).
נוסיף, שהתובעת אמנם הצהירה בפני המוסד לביטוח לאומי שקבלה מהתובע מזונות ממאי 2009 ועד מותו של המנוח, ועל בסיס זה אף הוכרה זכותה לקיצבת שאירים מהביטוח הלאומי, אך על פני הדברים דומה שהחלטת המוסד יסודה בטעות, מאחר שעולה בבירור מהראיות שהוצגו בפנינו שהתובעת קיבלה אך ורק דמי שימוש ראויים בגין חלקה בדירה – בסך 750 ₪ לחודש – הא ותו לאו (וגם זאת רק החל ממאי 2009, שלוש שנים לאחר הפירוד בין בני הזוג).
...
אשר להליכי הגירושין, שבהם אכן התעמתו הצדדים תוך חילופי האשמות קשות, ובין היתר האשמות מצד התובעת על אלימות מכיוונו של בעלה, שהוכחשו על ידו בתוקף – לא מצאנו בהם כל ראיה שאכן מוכיחה את דבר אלימותו הנטענת של המנוח (שכאמור, הוכחשה על ידו בתוקף רב).
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תובענה ארגונית (בין עובד לארגון עובדים) (תע"א) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

בהליך שעניינו זכותן של התובעות 2, 3 ו-4 לפצוי בגין הנזק שניגרם להן בשל אי הסדרת זכויות הפנסיה של המנוח בקרן פנסיה מקיפה, מתעוררות שתי שאלות: השאלה האחת, עצם קיומו של נזק.
לסוגיה זו, שאלת מעמדם של המנוח והתובעת כנשואים נכון למועד פטירת המנוח, חשיבות בעניינינו, משאין מחלוקת כי לא היתקיים קשר פיזי בין הצדדים החל ממאי 2000[footnoteRef:11] ובשעה שעל פי עדות הנתבע בשיחה שקיים עם התובעת 2 בסמוך לפטירת המנוח, טענה היא בפניו כי התגרשו[footnoteRef:12].
על פי תקנון קרן הפנסיה "הייתה הפטירה תוצאה של מחלה/תאונה או מום שלקה הם הנפטר לפני הצטרפותו לקרן – תהיה זכאות לפנסיה לשאירי חבר רק אם מועד הזכאות לפנסיית שארים חל לאחר שהיה המנוח חבר בקרן תקופה של 60 חודשים לפחות..."[footnoteRef:14].
...
בנסיבות הללו מקובלת עלינו עמדת הנתבע האומרת כי בנסיבות הללו שבהן סיבת המוות לא הובהרה התובעות לא הוכיחו את טענתן לפיה אילו אכן השכיל לבטח את המנוח לאורך תקופת הקשר[footnoteRef:15], היו הן זכאיות בעקבות פטירתו לקצבת שארים.
מהמקובץ עולה כי התובעות נכשלו בכימות הזנק שנגרם להן לטענתן כתוצאה מאי הסדרת זכויות הפנסיה של המנוח.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, תביעת התובעות למעט התביעה לדמי פדיון חופשה כאמור בסעיף 17 – על כל חלקיה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

טענתו הנוספת של המערער לפיה אין הצדקה לפגיעה בזכויות אלמן שנישא בשנית, שובה על פני הדברים את הלב ועולה בקנה אחד עם נורמה מקובלת בתחום הפנסיוני לפיה אין לפגוע בזכות אלמנים לקיצבה אף אם נישאו בשנית (השוו: חוק מישפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושקום) (תיקון מס' 30), התש"ע-2009, בו ההוראה המפקיעה את זכותה של אלמנה שנישאה לקבלת גמלה הוחלפה בקביעה מפורשת כי האלמנה זכאית לקיצבה "אף אם נישאה לאחר"; הוראות התקנונים האחידים של קרנות הפנסיה הותיקות והחדשות שאינן מתנות את תשלום הפנסיה באי נישואין בשנית).
יחד עם זאת, קיימת במקביל נורמה שונה המעוגנת בחוק הגימלאות ובחוק הביטוח הלאומי (ראו: סעיפים 135 [קצבת תלויים], 255(ב), 255(ד) ו – 262 [קצבת שאירים] לחוק הנזכר; בג"ץ 5492/07 בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד סד (2) 166 ((2010)המפקיעה את זכויות האלמנים שנישאו, אשר תוקפה לא הועמד בסימן שאלה ביובל השנים שמעם חקיקת חוק הגימלאות.
...
לאחר שבחנו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ויש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.
סוף דבר – הערעור נדחה.
בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת שילמה לתובע מענק בשיעור 36 קיצבאות בשני תשלומים (בחודשים 3/14 ו-3/16), בהתאם להוראות סעיף 31 להסכם הפנסיה.
זכות זו ממשיכה להתקיים גם לאחר נישואים מחדש של האלמן, אף אם לפי ההסדר הקבוצי בנתבעת, פנסיית השאירים נפסקת עם נישואיו מחדש.
...
אשר על כל אלה, אנו מחליטים לדחות את התביעה.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

השניים נישאו ביום 31.10.2011 ובסמוך לאחר מכן ניגשו, כנטען, ללישכת המשיבה בחיפה לשם הגשת מסמכים "לתחילת תהליך היתאזרחות". נימסר לשניים כי עליהם לפנות ללישכת המשיבה הסמוכה למקום עבודתה של המבקשת אך כאשר ניגשו ללשכה זו, נימסר להם כי אין בידיהם את כלל המסמכים הנדרשים.
לדבריה, אם תעזוב את הארץ היא עלולה לאבד חלק מתקבולי הפנסיה ומגמלת השארים להם היא זכאית.
...
בכך, נקבע, יש כדי לתמוך במסקנה שאין די בקשר הזוגי שפקע כדי להקים במקרה דנן טעם הומניטרי המצדיק מתן מעמד.
בנסיבות אלו לא מצא בית המשפט פגם בכך שהבקשה נדחתה על ידי ראש הדסק (בהתאם לאמת המדינה שנקבעה בעניין אסברוק).
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו