מאחר שהתובע לא פוטר אין הוא זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה רק במקרים קצוניים יש לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש מה גם שהמכון הוא שסבל מעגמת נפש כאשר התובע נטש את עבודתו לאחר מיצוי ימי המחלה וההיעדרות, וזאת בלא שנתן הודעה מוקדמת כדין (לשיטת הנתבעת חלף הודעה מוקדמת ממילא לא כוללת ש"נ גלובאליות).
על רקע האמור אמנם היתקיימה שיחה בין הנתבעת לבין מר יקי אנוך שבה התבטא יקי באופן המבהיר כי בנסיבות שנוצרו הוא מעוניין בסיום העסקתו של התובע, אלא שכפי שהעיד בפני אנוך, הדברים באו כתגובה להעדרותו הממושכת של התובע, אשר חיבלה בתיפקוד המחלקה וגרמה נזקים למכון באופן שחייב מציאת מחליף לאלתר.
עם זאת, בשים לב למאפיינים הייחודים למישרה, אשר איננה מחייבת נוכחות מלאה במכון, כאשר במשך שנים רבות התובע ביצע חלק ניכר מעבודתו בביתו (וגם אם אניח כי היתה מחלוקת לעניין הקף עבודתו בפועל), הדרישה שיתייצב במכון חמישה ימים בשבוע בין השעות 08:00 עד 16:00 על מנת לקבל את אותו שכר, עולה כדי "הרעת תנאים" אשר מקנה לתובע את הזכות לפצויי פיטורים.
עם זאת מאחר שאני סבורה שאחריותו של התובע לתקלה הממושכת במתכונת ההיתקשרות עמו, אשר התבססה על דיווחים כוזבים של שעות עבודה, נופלת מאחריותם של הגורמים השונים במכון, אשר במשך שנים ארוכות העלימו עין ולא השכילו להסדיר את העסקתו כדין, ואף לא פעלו באופן סביר על מנת להסדיר את הדבר לאחר שהגיע לשולחנו של הממונה על השכר, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש.
הנתבעת מצביעה על כך שלאחר שפוטרה מעבודתה במכון אף ניתנה לה הגנה ונפסק לה פיצוי בסך מאות אלפי ₪, לאחר שמבקר המדינה קבע כי פיטוריה מהמכון היו על רקע סרובה לשתף פעולה עם היתנהלות בלתי תקינה במכון.
...
פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין
טענות התובע
התובע טוען כי לאחר שנים של עבודה השקעה ובניה של מעמד מקצועי מוביל בתחומו, הוא מצא עצמו מותקף על ידי הנתבעת במילים כגון גנב ורמאי, כאשר בסופו של דבר הוא פוטר מעבודתו במכון.
ומכאן להכרעתי
במחלוקת שבין הצדדים האם התובע פוטר או התפטר מעבודתו, והאם הוא זכאי לפיצויי פיטורים אני סבורה כי יש לראות את התובע כמתפטר בדין מפוטר, בנסיבות המקימות זכאות לפיצויי פיטורים.
אין ספק כי בסופו של יום התנהלותה של הנתבעת גרמה נזק הן לתובע והן למכון ואולם ובגין נזק זה התובע זכה לפיצוי המפורט בפרק הקודם ולא שוכנעתי מהראיות שבפני כי הונחה תשתית המצדיקה פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע.
כללו של דבר
בתוך 30 יום ישלם הנתבע 1 לתובע את הסכומים הבאים:
בגין פיצויי פיטורים סך של 61,650 ₪.
התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.