זכאות לפיצויי פיטורין אף לפני השלמת שתי שנות עבודה

גב' גואטין לא זכרה מתי קיבלה שירות אישי מהתובעת שלא במספרה, אלא רק טענה כי מדובר לפני כשלוש שנים, במהלך שנת 2017,[footnoteRef:10] אולם התובעת כבר סיימה את עבודתה אצל הנתבע בחודש מרץ 2017.

פצויי פיטורים בגין התקופה הראשונה, טוענת התובעת לפצויי פיטורים שכן התפטרה בשל גיוסה לצה"ל. סעיף 11(ג)(1) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובע זכאות לפצויי פיטורים לעובד שהתפטר בשל גיוס לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949.

ביחס לתקופה השלישית, התובעת לא השלימה שנת עבודה מלאה, והיא אף אינה טוענת לזכאות לדמי הבראה בגין תקופה זו. הפרשות לפנסיה על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק, התובעת היתה זכאית לביטוח פנסיוני החל מחודש 7/2013 בו מלאו לה 20 שנים, כלומר במהלך תקופת העבודה השנייה.

...

לא מצאנו כי התנהלות הנתבע עולה לכדי המקרים החריגים המצדיקים פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.

סיכום תביעתה של התובעת מתקבלת בחלקה, והנתבע ישלם לה את הסכומים הבאים: הפרשי שכר: סך של 6,134 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.4.12 (אמצע התקופה לצורך הנוחות) ועד מועד התשלום בפועל.

בנסיבות אלו ישלם הנתבע לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.

גם לפי סעיף 1(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים), בעת חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה נשמרת רציפות העסקתו של העובד לעניין הזכאות לפצויי פיטורים: "מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פצויי פיטורים." (ההדגשה אינה במקור) מכל מקום, לצורך החלת אחריות על מעסיק חדש לחובות מעסיק קודם מכוח סעיף 30 לחוק הגנת השכר, ולצורך רציפות העסקה לפי חוק פצויי פיטורים בעת מעבר ממעסיק למעסיק, על התובע מוטלת חובת ההוכחה להראות כי המפעל עבר ממעסיקו הקודם למעסיקו החדש וכי הוא נשאר לעבוד באותו מקום העבודה בעת חילופי המעסיקים.

אולם, משמצאנו כי לא היתקיימו חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה והתובע הועסק על ידי הנתבע במשך כחודשיים וחצי בלבד ולא השלים שנת עבודה אצל הנתבע – התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים.

באשר להפרשות לפצויי פיטורים ולגמל מכוח צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה (2011) - התובע אינו זכאי להפרשות אלה, שכן הוא טרם השלים ששה חודשי עבודה בנתבע ולא הובאה בפנינו ראיה לכך שקודם לתחילת העסקתו היה מבוטח בקרן פנסיה.

...

סוף דבר לאור המפורט לעיל, עיקרה של התביעה ככל שהיא נוגעת לחיוב הנתבע בחובות מעסיקו הקודם של התובע – נדחית.

בכל הנוגע לתקופת העסקתו של התובע בנתבע – התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פגמים בהודעה לעובד בסך 500 ₪.

התביעה לפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין תלושים פגומים – נדחית.

מוסכם ומוצהר על הצדדים כי אין בהארכת משך העסקתה של העובדת כאמור בהסכם זה כדי להקנות לעובדת זכויות נוספות מעבר לזכויותיה, ולא תהיה לעובדת כל תביעה ו/או טענה לגבי מועד סיום העסקתה עפ"י הסכם זה או סיום העסקתה בטרם המועד המקסימלי הקבוע בהסכם זה. מבלי לגרוע מן האמור לעיל ומהוראות כל דין, הרשות רשאית לסיים את עבודתה של הנ"ל בכל עת ומסיבה כלשהיא גם לפני המועד שצוין בסעיף 2 לעיל ובילבד שתנתן על כך הודה בכתב 30 יום מראש.

תקופת ההעסקה הוארכה בפעם האחרונה במסגרת הסכם קבוצי מיוחד מיום 26.8.18, בו צוין שעל אך שהתובעת השלימה את תקופת ההעסקה המאקסימאלית בת תשע שנים לתפקידה (כולל שתי שנות עבודה בשלג לבן) מוסכם שתקופת ההעסקה תוארך בשנה נוספת, וזאת עד ליום עד ליום 31.8.19.

מכל מקום, כמפורט לעיל מצאנו שיש לחייב את הרשות בפצוי בגין פגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה בדבר קיצור תקופת ההעסקה לפי הסכם ההארכה האחרון, ואין מקום לפסוק כפל פיצוי בהקשר זה. השלמת פיצוי פיטורים התובעת טענה שיש לחשב את פצויי הפיטורים להם היא זכאית בהיתחשב בותק במקום העבודה החל משנת 2005.

...

] לא מצאנו שנסיבות המקרה מצדיקות פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש בנוסף על הפיצוי שנפסק בגין פיטורים שלא כדין.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

 הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪.

החובה למסור לעובד פירוט על תנאי עבודתו הייתה קיימת אף טרם כניסתו לתוקף של החוק הנ"ל, וזאת מכוח החובה לנהוג בתום לב ובדרך המקובלת ביחסי עבודה (ראה: עע 376/03 רות כרמי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, ניתן ב-10/1/06) .

אף אנו סבורים שנפל פגם בהליך פיטוריו של התובע החל מהזימון לשימוע, אשר נשלח אליו בהתראה קצרה, ובעיקר כיוון שההזמנה הייתה כללית ולא פורטו בה כנדרש הסיבה לשימוע, מה שהוביל להשערה של התובע שמדובר בשימוע לפני פיטורים, ובמסגרת חקירה נגדית, ב"כ הנתבעת הטיח בתובע איך העז כאחראי משמרת לשלוח בקבוצה של המאבטחים הודעה לפיה מפטרים אותם (עמ' 48 שורה 20 לפרוטוקול) ובהמשך נישאל התובע: "באיזה זכות אחראי משמרת כותב לקבוצת מאבטחים בקבוצה פתוחה של כל המאבטחים את המילה "פיטורין" גם אם זה מה שהוא חושב .

גירסתו השנייה והמאוחרת יותר של התובע מס' 5, איננה מתיישבת כלל וכלל עם גירסתו הראשונה לפיה, עבד שנים רבות בנתבעת ולא הייתה סיבה מוצדקת לפיטוריו ולכן לטענתו, ציינה הנתבעת סיבה פיקטיבית "שתעלה בקנה אחד" עם הוראות סעיף 24 לצוו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014, לפיו ניתן לפטר עובד שהשלים 24 חודשי עבודה לפחות מסיבה מספקת כגון: צימצום בעבודה.

לפיכך, ערכנו חישוב בגין כל תקופת עבודתו ונימצא כי התובע זכאי לפצויי פיטורים בסך של 30,662 ₪ על פי חישוב: 30,662 ₪ = 6.66 שנים X 152.5 שעות (82% משרה) X 30.19 ₪ שכר שעתי, בנכוי כספים שקבל התובע מהנתבעת בגין פצויי פיטורים בסך 24,544 ₪ (ראו: טופס 161 צורף לכתב הגנה), הנתבעת נותרה חייבת לתובע סך של 6,118 ₪ .

...

התובע לא הביא ראיה לכך שהיה זכאי לתעריף שטוען לו. נזכיר נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובע, לא די בכך שיטען שנעשתה הפחתה בתשלום החזר הוצאות נסיעה כדי לחייב את הנתבעת לשלם לו מעבר הסכומים ששולמו לו. היה על התובע להציג את התעריף החודשי/היומי הזול ביותר בתחבורה הציבורית במסלול הנסיעה מביתו לעבודה, על מנת שנוכל לערוך בדיקה לטענת החסר בהחזר הוצאות נסיעה אשר שולמו לו. לפיכך, התביעה לחסר בהחזר הוצאות נסיעה- נדחית.

לסיכום: תביעת התובעים מתקבלת בחלקה - המעסיקה תשלם לידי כל אחד מהתובעים, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים פסק-דין זה, את הסכומים הבאים: לתובע מס' 1 – אסף זהר פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד על סך 6,000 ₪ פיצוי בגין אי הפרשת כספים לקופת גמל –פנסיה בסך 4,090.79 ₪.

בהתחשב בכך, שתביעותיהם של 7 מתוך 9 תובעים התקבלו בחלקן, ובכך שסך כל תביעות התובעים הגיעו לכדי סכום כולל של 1,808,839 ₪ ולאחר דיון והכרעה בכל מרכיבי התביעה, נפסק לזכות התובעים כולם, סכום כולל של כ - 100,000 ₪, אנו קובעים כי המעסיקה תישא בתשלום הוצאות ושכ"ט התובעים מס' 1,2,4,5,7,8, ו-9 בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהם.

שנית- התובע עצמו בעדותו לא ידע להעריך כמה ימי שישי עבד באותן שנים אלא שגם נסוג מעמדתו שברישת סעיף 5 לתצהירו לפיה במשך כל אותן שנתיים עבד גם בימי שישי וכלשונו בעדותו (עמ' 21 ש' 31) " עבדנו ימי שישי אבל להגיד לך תאריכים במדויק אני לא זוכר... בהתחלה בשנה הראשונה או השניה עבדנו ימי שישי יותר. בשנים מאוחרות יותר עבדנו פחות כי החברה הוסיפה עוד משאיות.. בשנים הראשונות הוא השתמש בנו יותר" ור' בהמשך (עמ' 22 ש' 6) .

ערך שעה לפיכך יועמד על 70.6 ש"ח וערך יום עבודה (על בסיס תחשיבו של התובע בתיקון האמור- על 565 ₪ ליום) פצויי פיטורין התובע טוען כי נסיבות סיום העבודה מזכות אותו בפצוי פיטורין עבור תקופת העסקתו בסך של 56,645 ₪ בקיזוז קופת הפיצויים ששוחררה לטובת, בצרוף הפרישי הלנה.

לענין זה יפים דברי התובע עצמו בעדותו (עמ' 21) מהם עולה כי נעשה שימוע מהותי שבסופו השלים התובע עם פיטוריו- וכך ציין ביחס להתיצבותו למחרת ארוע ההירדמות במשרדי הנתבעת "היה באותו יום נסיון והוא אמר ,אברכים שהם ניסו לעשות סולחה ויוסי היתעקש, בכל שיטה ניסינו, הוא לא רוצה שתמשיך לעבוד, אמרתי לאיברהים אתה מעסיק שלי ולא מעניין אותי מה הוא אומר מעניין אותי מה אתה אומר, אתה רוצה שאמשיך לעבוד אצלך? הוא מר כן אני רוצה אבל אני קשור אליהם ואני נאלץ לפטר אותך אם יוסי לא יקבל אותך. אמרתי לו תן לי מכתב פיטורים ואני אלך הביתה". מטרת השימוע היא לאפשר למעסיק לשמוע את העובד בטרם יפוטר כדי שיבחן האם יש בדברים שיש בפיו כדי לשנות מכוונת הפיטורין.

...

בהתחשב בכלל האמור מצאנו מקום לפסוק לטובת התובע פיצוי בסך 4000 ₪.

עם זאת השתכנענו כי התנהלותה זו היתה בתום לב. נוכח כלל הנסיבות מצאנו להעמיד את שיעור פיצויי ההלנה בגין כלל הרכיבים בסך של 3500 ₪ וזאת מעבר לשיעורי ההצמדה והרבית כדין.

אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורין בסך של 31,578 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 13,000 ₪.