במסגרת תביעתו, עותר התובע לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ללא עריכת שימוע, פיצוי בגין הפליה מחמת גיל וכן זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו, לטענתו, בהן: הפרישי פצויי פיטורים, הפרשות לקרן פנסיה, תוספת ותק, קרן הישתלמות, דמי ביגוד, הפרישי שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.
הנתבעת טוענת כי לתובע קוים הליך שימוע כדין, במהלכו ניתנו לו היזדמנות מלאה לשטוח את טענותיו, כי הליך סיום העסקתו נערך כדין ומשיקולים עינייניים בלבד, לאחר שהחברה צימצמה את כל השומרים בכניסות למרכולים שלה, וכי הטענה כי התובע פוטר מחמת גילו הנה אבסורדית בהנתן כי הועסק בנתבעת שלוש שנים לאחר הגעתו לגיל פרישה (ר' תצהירו של מר יוסוב).
...
על כן, התיישנה התביעה ברכיב זה ודינה להידחות.
סוף דבר
על יסוד כל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות במלואה.
על אף שדחינו את התביעה במלואה, כפי שפורט לעיל, מצאנו לפנים משורת הדין, שלא לחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבעת, בשל העובדה כי מדובר בגמלאי ולאור וותקו הרב במקום העבודה.
