זכאות לעבודה מועדפת בתעשייה הצבאית

העירעור שלפנינו סב על השאלה המשפטית, האם הזכאות למענק עבודה מועדפת הקבוע בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, (להלן: "החוק"), מוגבלת לעבודה בפועל בתחומי ישראל, או שמא די בכך שהמעסיק נמצא בישראל, גם אם העבודה מבוצעת מחוץ לגבולות הארץ, כדי לזכות את העובד במענק עבודה מועדפת.

(2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת.

בין השאר מובאים בדברי הכנסת נתונים חיוביים המתייחסים לגידול בתעסוקת חיילים משוחררים בעבודות חיוניות כמו קטיף, ביניין ותעשיה בעקבות תיקון קודם לחוק בנושא זה אשר תגמל חיילים משוחררים.

...

ברור כשמש בצהריים שמדובר בעבודות חיוניות למשק הישראלי בישראל ולא מחוצה לה. המעיין ברשימה זו של העבודות הכלולות בלוח ח' חייב להגיע למסקנה שמדובר בעבודות בישראל בלבד.

] נראה לנו שתכלית החוק לא יכולה בשום פנים ואופן להתפרש כמחילה אותו דרך משל על חייל משוחרר ישראלי הנשלח לניו יורק או ורשה כדי לעבוד בעבודות בניה בבניינים שבונה מעסיקו הישראלי במקומות אלה.

סוף דבר, לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל, ודין פסק דינו של בית הדין האזורי להתבטל.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך השנתיים שבין 20/9/16 ל- 20/9/18 עבד התובע סה"כ 134 ימי עבודה בשני מקומות עבודה (עמ' 2, ש' 11-15): המקום הראשון: שוהם שירותי השמה ומיון, השייך לענף התעשיה והשירותים בו עבד התובע במשך 57 ימים בחודשים יולי עד ספטמבר 2017.

  (2)   הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;"

עוד קובע סעיף קטן ז': " (ז)   על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נידרשת כאמור בחלק (ד) בלוח ח', והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובילבד שלא פחתה מארבעה חודשים." השאלה הדרושה להכרעת ביה"ד היא- האם התובע זכאי למענק עבודה מועדפת.

...

ביה"ד דוחה, אפוא, את התביעה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

טענות הנתבע תביעתה של התובעת לתשלום מענק עבודה נידרשת/מועדפת נדחתה על ידי הנתבע בטענה כי בין התובעת למעסיק לא היתקיימו יחסי עובד – מעסיק ועל כן אין לראות בתקופה בה עבדה התובעת לטענתה כשכירה במפעל של אביה כתקופת אכשרה לעניין הזכאות למענק עבודה מועדפת.

; (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

" לוח ח', מונה את רשימת העבודות המועדפות/הנדרשות שחייל משוחרר העוסק בהם יכול לזכות במענק עבודה מועדפת, בכפוף לכללים שנקבעו בחוק, ובכלל זה: "(ו)       במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:

...

מכל האמור לעיל אנו סבורים כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי בין התובעת לחברה התקיימו יחסי עובד מעסיק לצורך זכאותה של התובעת לדמי אבטלה ו/או מענק עבודה מועדפת.

מר ראובן תדמור, מנהל הפרוייקט בתעשייה הצבאית, בו עבד התובע, שלח לנתבע ביום 25/6/2008 מכתב הבהרות לגבי העסקתו של התובע, וכך ציין במכתבו: "יונתן זמרי מועסק מחודש ספטמבר 2007 בתעשייה הצבאית באמצעות חברת דנאל. יונתן מועסק כעובד ייצור בפרויקט שידרוג הטנקים שמבצעת התע"ש עבור צבא טורקיה. במסגרת הפרויקט משודרגים הטנקים של צבא טורקיה במכלולים ובמכשירים המיוצרים ע"י תע"ש וחברות ישראליות אחרות. זהו פרויקט חשוב ביתר מבחינה לאומית. הוא תורם לכלכלה הישראלית ולהכרה הבין לאומית ביכולות הטכנולוגיות של מדינת ישראל. מאחר ואין אפשרות לנייד את הטנקים הטורקיים לארץ אנו נאלצים לבצע את העבודה על אדמת טורקיה בתנאים מורכבים ולא קלים.

בנסיבות אלה, ומשאין חולק כי התובע עבד במפעל תעשייה על פי לוח ח' אנו קובעים כי היתקיימו בתובע תנאי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי ומשכך הוא זכאי לתשלום מלוא המענק בגין עבודה נידרשת/מועדפת.

...

על מטרותיו ותכליתו של המענק ניתן ללמוד גם מדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון מס' 48), התשמ"ב - 1982, הצ"ח 1592, מיום 19/7/1982, עמ' 240-241, שם צוין כך: "החוק המוצע נועד לעודד חיילים משוחררים במשך שנתיים מיום שחרורם מהשירות הסדיר, להשתלב במקומות ובסוגי עבודה שייקבעו כעבודה מועדפת, מתוך התחשבות בצרכי המשק… תשלום מענק זה יהווה תמריץ לחייל משוחרר לצאת לעבודה שאינה ה'עבודה מתאימה' כמשמעותה בחוק אך מאידך היא מועדפת לצרכי משק, וזאת במקום לקבל דמי אבטלה להם הוא זכאי".ב לאחר שעיינו בחומר שהונח בפנינו ובטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי אין לקבל את טענת הנתבע, לפיה יש לדחות את תביעת התובע לתשלום מענק בגין "עבודה נדרשת" רק משום שעבודתו התבצעה מחוץ לשטח מדינת ישראל.

עדותו זו אמינה ומהימנה עלינו ובנסיבות אלה, אנו קובעים כי יש לראות בעבודת התובע בטורקיה בתקופה הרלבנטית לתביעה כעבודה בעלת חשיבות רבה למשק הישראלי.

בנסיבות אלה, ומשאין חולק כי התובע עבד במפעל תעשייה על פי לוח ח' אנו קובעים כי התקיימו בתובע תנאי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי ומשכך הוא זכאי לתשלום מלוא המענק בגין עבודה נדרשת/מועדפת.

. (ב)  מבוטח שמתקיימים בו כל אלה, זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): (1) אילו היתקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161; (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; .

כמו כן, משקבענו כי התובעת לא עבדה במפעל תעשייתי ולא עסקה בעבודה שיש בה משום ייצור מוצר, אף אם היה מדובר בעבודה בלתי מקצועית, לא מתקיימים בתובעת שאר תנאי הסעיף האמור בדבר "עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית". לאור כל האמור, העבודה שביצעה התובעת אינה בגדר "עבודה מועדפת ועבודה נידרשת" בהתאם לחוק והתובעת אינה זכאית לתשלום המענק בגין עבודה מועדפת.

...

כמו כן, משקבענו כי התובעת לא עבדה במפעל תעשייתי ולא עסקה בעבודה שיש בה משום ייצור מוצר, אף אם היה מדובר בעבודה בלתי מקצועית, לא מתקיימים בתובעת שאר תנאי הסעיף האמור בדבר "עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית". לאור כל האמור, העבודה שביצעה התובעת אינה בגדר "עבודה מועדפת ועבודה נדרשת" בהתאם לחוק והתובעת אינה זכאית לתשלום המענק בגין עבודה מועדפת.

התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, משלא מצאנו יסוד לתביעה ומשבתום דיון ההוכחות המליץ בית הדין לתובעת להסכים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות אך התובעת עמדה על המשך ניהול ההליך, מצאנו כי יש מקום לחייב את התובעת בהוצאות.