מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות למענק עבודה מועדפת לחייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת לאחר שחרורו

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

השאלה העומדת לדיון בהליך כאן היא האם התובע זכאי למענק עבודה מועדפת בנסיבות בהן התביעה הוגשה בחלוף כשלוש שנים ושבעה חודשים ממועד שיחרורו משירות סדיר בצה"ל. רקע עובדתי התובע שרת בשירות סדיר בצה"ל בין התאריכים 28.3.12 – 1.5.14.
בעב"ל (ארצי) 314/99 המוסד לביטוח לאומי – מיכל גוטמן היימן (7.11.00) נפסק (הדגשות לא במקור): "3. הצורך למלא את החסר בעובדים בעבודה מועדפת או נידרשת שבעטיו ניתן המענק על מנת לעודד את החייל המשוחרר לעבוד באותן עבודות - אותו צורך מחייב, כי תקופת ששת חודשי העבודה המועדפת או הנדרשת תימנה, פשוטו כמשמעו, החל מאותו יום בחודש בו התחיל החייל המשוחרר לעובד בעבודה המועדפת או הנדרשת ועד לאותו יום בחודש הששי לעבודתו, שתאריכו הוא יום לפני היום בחודש בו הוא התחיל עבודתו." לו היה התובע מגיש את התביעה לתשלום המענק כבר בתום ששת חודשי העבודה הראשונים בחברת החשמל, היינו ביום 16.12.14, היה זכאי לגימלה.
...
לטעמנו, אין בכך בלבד שהתובע עומד ביתר תנאי הזכאות כדי להצדיק את תשלום הגמלה אם זו הוגשה בשיהוי ניכר.
סוף דבר - התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מפסיקת בית הדין הארצי עולה כי חייל משוחרר שהחל בעבודה המזכה במענק עבודה מועדפת בחלוף למעלה משנה מיום שיחרורו לא יהיה זכאי למענק משום שלא השלים תקופת אכשרה.
...
משהוכח, כי התובע לא היה זכאי לקבלת דמי אבטלה ביום בו החל לעבוד בעבודה מועדפת, 1/11/14, זאת הן מפאת העובדה שלא צבר תקופת אכשרה כמתחייב בחוק וכן, לאור העובדה כי חלפה יותר משנה מיום שחרורו משירות סדיר, אין התובע זכאי לקבל מענק עבודה מועדפת ודין תביעתו להידחות .
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" (ההדגשות במקור)[footnoteRef:8] [8: עב"ל 20375/97 זך הילה- המוסד, פד"ע לד (1), 500] בית הדין הארצי חזר על קביעתו בתיק עב"ל 20006/98 קמפינו רחל חיה נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 422, שם קבע כי: "משהמערערת במקרה שלפנינו, החלה לעבוד בעבודה מועדפת רק כשנה וחצי לאחר שיחרורה משירות סדיר-היא לא היתה זכאית לדמי אבטלה כחיילת משוחררת עובר לתחילת עבודתה בעבודה זו, אלא על מנת שתקום לה זכאות לדמי אבטלה כנדרש בסעיף 174(ב)(1), היה עליה להשלים תקופת אכשרה. משהיא לא צברה תקופת אכשרה שלאחריה "היא עבדה בעבודה מועדפת במשך ששה חודשים מתוך שנתיים מיום שיחרורה – אזי, לא קמה לה הזכאות למענק עבודה מועדפת או נידרשת." התובעת השתחררה כאמור משירות לאומי ביום 30.11.2016.
...
" מקובלת עלי טענת הנתבע כי ביתנו אינו עונה על אף אחת מחלופות לוח ח' ככלל והגדרת המוסדות המנויים בפריט (ז) (2) (ד) בפרט.
משהוכח, כי התובעת לא היתה זכאית לקבל דמי אבטלה ביום בו החלה לעבוד בעבודה מועדפת ביום 13.12.2017, מפאת העובדה שלא צברה תקופת אכשרה כמתחייב בחוק וכן, לאור העובדה כי חלפה יותר משנה מיום שחרורה משירות לאומי, אין התובעת זכאית לקבל מענק עבודה מועדפת ודין תביעתה להידחות .
לאור כל האמור התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] ביום 19.10.2016, לאחר שעבד 150 ימים ברפת, הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום "מענק לחייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת/נידרשת"[footnoteRef:13].
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים עדויותיהם והראיות שהוצגו לפנינו שוכנענו כי התובע הועסק בחליבה ברפת במשרה מלאה בהתאם למקובל במקום עבודתו ולכן הוא זכאי למענק עבודה מועדפת, כפי שיפורט להלן.
...
בנסיבות אלה ונוכח טענת הנתבע שלפיה התובע לא זכאי למענק במקרה שלפנינו, אנו סבורים שעל הנתבע לרענן את ההדרכות לעובדיו על מנת שלא ישנו מקרים דומים שבהם עובדים יתבססו על מידע מוטעה לכאורה, יעבדו בענפי עבודה "מועדפים" כדי לזכות במענק עבודה מועדפת ובסופו של יום, תידחה תביעתם למענק.
לסיכום: שוכנענו כי התובע עבד בחליבה ברפת ב"שדות ים" כעובד זמני במתכונת עבודה של ארבעה עד חמישה ימים בשבוע, ארבע שעות ביום, במשמרות אליהן צוות.
סוף דבר התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, מקובלת עלינו עמדת המוסד כי העבודה שביצעה התובעת בחברה אינה בגדר "עבודה מועדפת ועבודה נידרשת" בהתאם להוראות החוק, ולכן התובעת אינה זכאית לתשלום מענק עבודה מועדפת.
. (ב)  מבוטח שמתקיימים בו כל אלה, זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): (1) אילו היתקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161; (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; .
...
כמו כן, משקבענו כי התובעת לא עבדה במפעל תעשייתי ולא עסקה בעבודה שיש בה משום ייצור מוצר, אף אם היה מדובר בעבודה בלתי מקצועית, לא מתקיימים בתובעת שאר תנאי הסעיף האמור בדבר "עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית". לאור כל האמור, העבודה שביצעה התובעת אינה בגדר "עבודה מועדפת ועבודה נדרשת" בהתאם לחוק והתובעת אינה זכאית לתשלום המענק בגין עבודה מועדפת.
התביעה נדחית.
בנסיבות העניין, משלא מצאנו יסוד לתביעה ומשבתום דיון ההוכחות המליץ בית הדין לתובעת להסכים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות אך התובעת עמדה על המשך ניהול ההליך, מצאנו כי יש מקום לחייב את התובעת בהוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו