זכאות למענק עבודה מהמוסד לביטוח לאומי

על תכלית הוראת החוק בעיניין "עבודה מועדפת" נקבע כי: "... התכלית העומדת בבסיס ההכרה בעבודה כלשהיא כ"עבודה מועדפת", בשלה מוענקת לעובד זכות לקבל מענק, הנה "עדוד הפניית חיילים משוחררים להשתלבות בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים" (עב"ל (ארצי) 630/05 יפית עיני - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 9.9.07).

...

גובה שכרו מחזק את המסקנה, כי מדובר בעבודה מקצועית שביצע התובע.

משכך, לאחר שהגענו למסקנה, כי עבודתו של התובע אצל מעסיקתו איננה עונה על התכלית לשמה הותקן החוק היות והוא הועסק בעבודה מקצועית שנדרשת הכשרה מיוחדת לשם ביצועה, אין מנוס מלקבוע כי התובע איננו זכאי למענק עבודה מועדפת.

סוף דבר – התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

לפיכך, "מבחינת תכלית החוק לא די בעצם עשיית העבודה המועדפת. יש הכרח כי אותה עבודה תבוצע במקום עבודה שחסרים בו עובדים על פי צרכי המשק ואין זו דרישה פורמליסטית כלל. מלצר במסעדה למשל לא זכאי למענק להבדיל ממלצר בבית מלון, בשל צרכי המשק להפניית אנשים לבתי המלון. לכן דין העירעור להיחרץ על פי סיווג מקום העבודה במקרה שלפנינו. על פני הדברים מקום העבודה נראה בעיני יותר שייך לשירותים מאשר לבתי מלאכה". באופן דומה, גם בעב"ל (ארצי) 55458-09-14 המוסד לביטוח לאומי נ' לוי, מיום 30.12.15, הדגיש בית הדין הארצי כי יש חשיבות לקביעה האם מיתקיים אלמנט יצרני במקום העבודה שבו הועסק המבוטח לצורך קבלת המענק.

...

ראשית, לא שוכנענו כי המאפייה בה עבדה התובעת הינה בבחינת מפעל יצרני.

על יסוד כל האמור, לא מצאנו כי ניתן לסווג את המאפייה כמפעל תעשייתי בענף המזון לצורך לוח ח'.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 4163-02-21 ב"ל 4157-02-21 04 ספטמבר 2022 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר התובעת יפעת ממן ע"י ב"כ: עו"ד מירי אוזן קליימן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אליאור עמר פסק דין

השאלות בהן אנו נדרשים להכריע בהליך זה נוגעות לזכאות התובעת למענק בגין עבודה נידרשת/מועדפת בהתאם לסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 (להלן – החוק).

נטל הראיה להוכיח קיומם של יחסי עובד ומעסיק, מוטל על התובע: "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי" (דב"ע (ארצי) לג/0-159 בטי מרקו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה(1) 134; עב"ל (ארצי) 20105/96 אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603).

...

מכל האמור לעיל אנו סבורים כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי בין התובעת לחברה התקיימו יחסי עובד מעסיק לצורך זכאותה של התובעת לדמי אבטלה ו/או מענק עבודה מועדפת.

] "הראציונאל העומד בבסיס המענק הניתן עבור עבודה מועדפת מתבסס על הרצון לעודד חיילים משוחררים לעבוד בעבודה מעין זו במשך השנה הראשונה שלאחר שחרורם משירות סדיר. במה דברים אמורים? בשנה זו זכאי החייל המשוחרר לקבל דמי אבטלה גם ללא צבירתם של ימי אכשרה בכלל. כך, אם יעבוד בעבודה מועדפת, יקבל תחת דמי אבטלה שכר עבודה ונוסף על כך, מענק מיוחד. המשמעות הנה כי המחוקק ראה לנכון ליצור תמריץ עבור חיילים משוחררים שלא לסמוך את ידיהם על דמי אבטלה אלא לצאת אל שוק העבודה". באשר לדיבר 'עובד בלתי מקצועי' נידרש בית הדין הארצי לעבודה בהקשר של זכאות לדמי אבטלה ושליחה לעבודה, שם[footnoteRef:2] נקבע כי "עובד בלתי מקצועי" "הוא העובד שלעבודתו אינו דרוש כל ידע ואין דרושה כל הכנה קודמת ודי בכושרו הגופני אם בעבודת כפיים מדובר, או בכושרו השכלי אם בעבודה אחרת מדובר". [2: דב"ע (ארצי) נד/18 - 2 עדי טנא - המוסד לביטוח לאומי, (1994) [פורסם בפדאור].

...

מקובלת עלי טענת הנתבע, לפיה מטרת המחוקק נועדה כדי לעודד הפניית חיילים משוחררים להשתלבות בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה.

התובע משיקוליו בחר שלא להציג מקרים קונקרטיים של כאלה שקיבלו את המענק, כך שבעניין זה התובע לא הרים את הנטל הנדרש כדי לבסס טענתו זו. גם מר שמש שלטענתו העסיק חיילים משוחררים ולמיטב ידיעתו קיבלו את המענק לא מסר פרטים אודותיהם כדי לבחון הטענה והאם ביצעו את אותה עבודה? לצד זאת מקובלת עליי טענת הנתבע כי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו ומאחר וכאור לא הונחה כל תשתית ראייתית לתשלום המענק לנהגי טרקטור אחרים, דין הטענה להידחות.

לסיכום עבודתו של התובע אינה כלולה בגדר עבודה נדרשת.

בהתאם לפסיקה, התכלית העומדת בבסיס ההכרה בעבודה כלשהיא כ"עבודה מועדפת", בשלה מוענקת לעובד זכות לקבל מענק, הנה "עדוד הפניית חיילים משוחררים להשתלבות בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים (ר' עב"ל (ארצי) 314/99 המוסד לביטוח לאומי – מיכל גוטמן (היימן), ניתן ביום 7.11.2000). לפיכך, כאשר נבדקת זכאותו של פלוני לקבלת מענק בגין עבודה מועדפת יש לבחון הן את טיב עבודתו והן את טיבו של מקום עבודתו. כך, בעב"ל (ארצי) 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.03.00, נכתב כי –

...

משכך, על פניו היה מקום לקבוע כי בית הספר אינו נמנה עם אחד המוסדות המוזכרים לעיל ומשכך דין התביעה להידחות.

משכך, משנמצא כי בית הספר אינו נמנה עם אחד המוסדות הנזכרים בפרט ז'(2) ללוח ח', ומשחומר הראיות העלה כי התלמידים להם העניקה התובעת טיפול וסיוע התגוררו בביתם ולא באחד המוסדות לעיל – זאת אומרת לא ניתן אף לקבוע כי התובעת עסקה בטיפול במי שהגיע לבית ספר מאחד המוסדות המנויים בסעיף - אין מנוס מלקבוע כי התובעת אינה עומדת בתנאים להכרה בה כזכאית למענק עבודה מועדפת.

סוף דבר תביעתה של התובעת נדחית, כאמור לעיל.