מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות להשגחה קבועה עקב אלרגיה למזון

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" בהתאם לפסק הדין המחזיר היתכנסה ועדת הערר והאזינה לתלונות המערער, באמצעות הוריו שתועדו בפרוטוקול כדלקמן: "הילד סובל מאלרגיה לקלמנטינה, תפוח עץ, תירס, בוטנים, שקדים, אגוזים, שומשום, גזר (מיני מזון) מקבל טפול תרופתי קבוע ומחזיק מזרק אפיפן. מקבל פניסטיל איירוס, מקבל אינהלציות לפי הצורך – בודיקורט. למרות שלא חטף התקף משמעותי מצוין בתעוד שיש מרכיב נשימתי ולאחרונה אובחן כחולה אסטמה. הרופאים מציינים שיש להמנע מהמאכלים. הילד נתון תחת השגחה קבועה בביה"ס כיתה א' וכך גם בבית. מבקש להתייחס לפס"ד ולוועדות קודמות." בפרק הדיון ציינה ועדת הערר בפרוטוקול כדלקמן: "ילד בן 6 שנים. בהמשך לפסק הדין מיום 9.7.2017 הועדה שמעה שוב את דברי ההורים וערך הדין וכן עיינה במסמכים שהוגשו לה, כולל מיסמך עדכני מרופא אלרגיה. מדובר בילד תלמיד כיתה א' רגילה עם התפתחות תקינה, המאובחן עם איזופגיטיס ומטופל בלוסק. כמו כן עם אסתמה עם התקפים ללא טפול קבוע וכן עם אלרגיה למזונות שונים. הועדה דנה בהתאמתה לכללי המוסד לביטוח לאומי לגבי תקנת השגחה בגין אלרגיה למזון. לגבי ילד עם אסתמה הדרישה היא לטפול קבוע באסתמה, ולא לטפול לפי הצורך ולכן עומדים לפני הועדה כללים הדורשים ארוע אנפילקטי או נשימתי משמעותי כביטוי לתגובה אלרגית חמורה. בילד זה לא מתקיימים תנאים אלה ולכן הועדה שבה ונאלצת לדחות את הערר". החלטה זו של ועדת הערר היא מושא העירעור.
לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי הועדה היתעלמה פעם נוספת מהמלצות רפואיות ברורות ונראה כי היא נעולה בדעתה לפיה בהעדר התקף אלרגיה מסכן חיים לא יהיה זכאי המערער להשגחה קבועה וזאת למרות שאין כל דרישה לכך בתקנות המשיב.
...
בהקשר זה נפסק לאחרונה מפי כב' השופטת נטע רות, אשר דנה בעניינה של ילדה אשר סבלה מאלרגיה לחלב, כדלקמן: "חזקה כי הוריה של המערערת ממלאים אחר הוראות הרופאים המטפלים ומונעים חשיפה למוצרים בהתאם. לפיכך, עובדת היעדר אירועים, כפי שפירטה הוועדה אין בה משום נימוק מספק למסקנה שהמערערת אינה זקוקה להשגחה קבועה. לפיכך, היה על הוועדה לשקול את העובדה כי על פי בדיקות העזר (בין היתר, תבחינים עוריים ובדיקות דם) מדובר – לדעת הרופאים המטפלים – באלרגיה מסכנת חיים. הוועדה כלל לא התמודדה עם קביעות אלה והתייחסה רק לנושא האירועים בפועל. בכך נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה" (ב"ל 44034-08-15 ע.ב. (קטינה) נ' המוסד לביטוח לאומי (2016); ור' גם פסק דין שניתן על ידי בב"ל (ת"א) 49577-07-16 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (2017).
לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי הוועדה התעלמה פעם נוספת מהמלצות רפואיות ברורות ונראה כי היא נעולה בדעתה לפיה בהיעדר התקף אלרגיה מסכן חיים לא יהיה זכאי המערער להשגחה קבועה וזאת למרות שאין כל דרישה לכך בתקנות המשיב.
סוף דבר – הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פסיקה זו מקבלת משנה תוקף בעיניינה של המערערת, אשר במועד מאוחר להתכנסות הועדה אכן הוכרה כזכאית לקיצבה בשל אלרגיה מסכנת חיים, וזאת בעקבות ארוע תגובתי חריף שהצריך שימוש במזרק אפיפן.
בגין כל אלו אינה עומדת בקריטריוני המוסד לזכאות בעילת "אלרגיה מסכנת חיים: או "אלרגיה קשה" ולכן אינה זכאית להשגחה קבועה כמשמעה בתקנות המל"ל. לאור כל האמור לעיל הועדה דוחה את הערר" מן הפרוטוקול שצוטט לעיל עולה, כי הועדה הפניתה לדברי אמה של המערערת כי "הפניסטיל נותן מענה לתגובה האלרגית", וקבעה כי "האירועים חלפו גם ללא שימוש במזרק האפיפן", תוך היתעלמות מהמשך דבריה של האם, כי "היו פעמים שהיינו צריכים את המזרק אפיפן והגענו לבית חולים". אכן, אמה של המערערת לא הפניתה לאירועים ספציפיים שבהם נידרש השמוש במזרק בפועל, אך מן הראוי היה כי הועדה תתייחס לטענה זו של האם ותבחן אותה על יסוד התעוד הרפואי בתיקה של המערערת, ובפרט לנוכח מיסמך ד"ר מרכוס שבו צוין כי: "לגבי ביצים וסויה תבחיני עור חיוביים וגם בדיקות הדם. עליה להמנע באופן מוחלט מביצים וסויה. בחשיפה למזונות אלה עלולה להופיע תגובה קשה מסכנת חיים ולכן עליה להמנע לחלוטין מאכילתם או מאכילת מוצרי מזון שעלולים להכיל אלרגנים אלה. אם חשיפה בטעות והופעת נפיחות בלוע או קוצר נשימה יש להשתמש במזרק אפיפן ג'וניור. קיבלו הנחיות לשימוש במזרק ותוכנית פעולה לשעת חרום. זקוקה להשגחה של מבוגר מתמדת בחברת ילדים למנוע חשיפה בטעות למזונות אלו שעלולים לגרום לתגובה מסכנת חיים. על אנשי הצוות להיות מצוידים וערוכים לשימוש במזרק אפיפן בעת הצורך" לכך יש להוסיף, כי מלבד הצורך האפשרי במזרק אפיפן שתואר בהרחבה במסמך הרפואי כאמור, הרי שנכללה בו גם היתייחסות מפורשת לפוטנציאל קיומם אירועים מסכני חיים כתוצאה מחשיפה לאלרגן, ולכן היה על הועדה לידון בפוטנציאל האמור ולבחון את התכנותו.
...
טענות המשיב: דין הערעור להידחות משלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, וזו מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר במלואן; הוועדה נדרשה להתייחס לאבחנה הרפואית אודות "אלרגיה מסכנת חיים" והסבירה, כי מדובר במונח שגרתי בסיכומי ילדים הסובלים מאלגיה למזונות, וכל זמן שאין בתיקה של המערערת תיעוד אודות תגובה אנפילקטית או כשל נשימתי, הרי שהיא אינה עומדת בתנאי עילת ההשגחה על פי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע – 2010 (להלן: התקנות).
בגין כל אלו אינה עומדת בקריטריוני המוסד לזכאות בעילת "אלרגיה מסכנת חיים: או "אלרגיה קשה" ולכן אינה זכאית להשגחה קבועה כמשמעה בתקנות המל"ל. לאור כל האמור לעיל הוועדה דוחה את הערר" מן הפרוטוקול שצוטט לעיל עולה, כי הוועדה הפנתה לדברי אמה של המערערת כי "הפניסטיל נותן מענה לתגובה האלרגית", וקבעה כי "האירועים חלפו גם ללא שימוש במזרק האפיפן", תוך התעלמות מהמשך דבריה של האם, כי "היו פעמים שהיינו צריכים את המזרק אפיפן והגענו לבית חולים". אכן, אמה של המערערת לא הפנתה לאירועים ספציפיים שבהם נדרש השימוש במזרק בפועל, אך מן הראוי היה כי הוועדה תתייחס לטענה זו של האם ותבחן אותה על יסוד התיעוד הרפואי בתיקה של המערערת, ובפרט לנוכח מסמך ד"ר מרכוס שבו צוין כי: "לגבי ביצים וסויה תבחיני עור חיוביים וגם בדיקות הדם. עליה להימנע באופן מוחלט מביצים וסויה. בחשיפה למזונות אלה עלולה להופיע תגובה קשה מסכנת חיים ולכן עליה להימנע לחלוטין מאכילתם או מאכילת מוצרי מזון שעלולים להכיל אלרגנים אלה. אם חשיפה בטעות והופעת נפיחות בלוע או קוצר נשימה יש להשתמש במזרק אפיפן ג'וניור. קיבלו הנחיות לשימוש במזרק ותוכנית פעולה לשעת חירום. זקוקה להשגחה של מבוגר מתמדת בחברת ילדים למנוע חשיפה בטעות למזונות אלו שעלולים לגרום לתגובה מסכנת חיים. על אנשי הצוות להיות מצוידים וערוכים לשימוש במזרק אפיפן בעת הצורך" לכך יש להוסיף, כי מלבד הצורך האפשרי במזרק אפיפן שתואר בהרחבה במסמך הרפואי כאמור, הרי שנכללה בו גם התייחסות מפורשת לפוטנציאל קיומם אירועים מסכני חיים כתוצאה מחשיפה לאלרגן, ולכן היה על הוועדה לדון בפוטנציאל האמור ולבחון את היתכנותו.
לאור האמור, דין הערעור להתקבל.
סוף דבר – הערעור מתקבל, ועניינה של המערערת יוחזר טל וועדת ערר (ילד) בהרכב חדש, אשר ידון בערר מבראשית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הליקויים החל מ – 12 חודשים לפני הגשת התביעה: אלרגיה למזון השגחה קבועה: לא זקוק להשגחה קבועה.
מבלי לגרוע מכך מצבה של המערערת אינו תואם את התנאים הקבועים בהוראות החוזר בנושא זכאות עפ"י עילת ההשגחה הקבועה בשל אלרגיה שכן אין בתיקה של המערערת איבחנה בדבר אסטמה פעילה.
...
הוועדההבהירה כי בהיעדר התגבשותם של מצבי סיכון עקב היחשפות לארגן הרי שאין עמידה בתנאי הסף של עילת ההשגחה הקבועה ולפיכך יש לדחות את הערעור.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
סוף דבר - עניינה של המערערת יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול מחדש קביעתה בשאלת הצורך בהשגחה קבועה בשים לב להגדרתה בתקנות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) 30.8.2020, אשר קבעה, כי המערער אינו זכאי לגימלת ילד נכה בגין אלרגיה לבוטנים (להלן: הועדה).
הדיון נערך להתאמתו לכללי המוסד בעיניין קבלת גמלה על רקע תקנת השגחה בגין אלרגיה למזון.
במקרה דנן, פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לועדה על מנת שתיבחן בשנית את קביעתה בנוגע להזדקקותו של המערער להשגחה קבועה לנוכח קיומה של אלרגיה, וזאת תוך היתייחסות לארוע מיום 17.7.19, לטיעוניהם של הורי המערער על השגחה בפועל ולכך שהמערער מצויד במזרק אפיפן.
...
בנסיבות אלה שוכנעתי שהוועדה עיינה בכלל המסמכים הרפואיים בתיקו של המערער ומסקנתה שאין סימנים אובייקטיביים קליניים משמעותיים למצוקה נשימתית, מהווה קביעה רפואית מבוססת, מנומקת וברורה.
על יסוד האמור שוכנעתי שהערעור אינו מצביע על סתירה בולטת או אי התאמה ניכרת בין התיעוד הרפואי בעניינו של המערער ובין מסקנת הוועדה שאין במצבו של המערער סכנת חיים.
סוף דבר לאור האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ענייינו של המערער נדון בעבר בביה"ד, בטרם פסה"ד המחזיר נשוא פס"ד זה. הועדה דלעיל ישבה מכוח פסה"ד המחזיר אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים כלדקמן: "עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים לילד נכה על מנת שתתייעץ עם יועץ רפואי- מומחה לאלרגיה ילדים בשאלה האם בחשיפתו של המערער לאלרגן יש כדי להעמידו במצב סיכון לעצמו... הועדה תזמין את המערער ובאת כוחו לאחר ההתייעצות עם היועץ הרפואי ותתן למערער זכות להתייחס לחוות דעת היועץ הרפואי. הועדה תבהיר האם היא מוצאת לנכון לשנות מהחלטתה. החלט תהוועדה תהיה מנומקת". בפני הועדה עמד מיסמך מיום 23/2/21 מאת פרופ' בן ציון גרטי מומחה לאלרגיה.
וכך כתבה הועדה: "המקרה הגיע ליועץ בעינייני אלרגיה – פרופ' בן ציון גרטי ב-23.2.21. לאחר דיון מעמיק ומפורט מגיע פרופ' גרטי למסקנה שאירוע האלרגי שקרה לפני 5 שנים היה מדרגת חומרה קלה לדעת היועץ בפרק 9 של חו"ד במקרה אינו עונה על הקריטריונים לקיצבה בגין השגחה בשל אלרגיה למזון. הועדה מאמצת את דעתו של היועץ ודוחה שוב את הערר". המערער צירף לועדה סיכום ביקור אצל ד"ר נטלי, אלרגולוגית, מיום 1.3.2017 ממנו עולים הדברים הבאים: "הנ"ל עדיין אלרגי לחלב וביצה ונימצא בסיכון גבוה לתגובות אלרגיות אף מסכנות חיים בעתיד.
בעב"ל 19161-02-21 א.ר. – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 14.3.21) אמר בית הדין הארצי כדלקמן: "מעיון בהחלטת הועדה עולה כי הועדה נימקה באופן ברור ומקיף מדוע לטעמה המבקשת אינה עונה לעילת ההשגחה הקבועה בתקנות. הועדה הסבירה כי היא מאמצת את המבחנים הקבועים בחוזר המוסד מהטעם שהמבחנים המפורטים בחוזר לבחינת צורך בהשגחה בענין אלרגיה נכונים לדעת הועדה מבחינה רפואית . בנסיבות אלה ברי כי הועדה מודעת לכך שחוזרי המוסד אינם מחייבים אותה אלא לשון החוק והתקנות, וכי הסיבות לאימוץ המבחנים בחוזר הם רפואיים ונתונים לשיקול דעתה הרפואי של הועדה... הועדה רשאית ובודאי יכולה להסתמך על התופעות האלרגיות שהופיעו במבקשת לאחר חשיפה לאלרגן. קביעת הועדה כי רק תופעות של אנפילקסיס או סימנים נשימתיים נחשבים כמנבאי סיכון הנה קביעה רפואית. ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטה זו"/ דברים אלו נכונים גם בעניינינו.
...
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה לעררים (ילד נכה) מיום 26.6.21, ובטענות הצדדים, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה.
מכל האמור לעיל – לא מצאתי בקביעת הוועדה פגם משפטי המצדיק התערבות בית הדין, ובוודאי שאין בית הדין רשאי להתייחס לעניינים שברפואה, המסור לשיקול דעת הוועדה.
סוף דבר הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו