זכאות להסעות לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך רגיל

נטען כי ההחלטה משנה את ההנחיות הקבועות בחוזר מנכ"ל מזה כ-25 שנים, מפלה את התלמידים על הרצף האוטיסטי בהשוואה לתלמידים ממסגרות החינוך הרגילות ששעות הלימוד שלהם לא מקוצצות, ופוגעת באופן בלתי סביר ובלתי מידתי בזכות לחינוך ולשוויון של התלמידים וביכולת ההישתכרות של הוריהם.

אלו"ט טענה בעתירתה, בין היתר, כי לא הוצגה הצדקה סבירה ומספקת לשינוי שעות הלימוד, וישנם פיתרונות שפגיעתם פחותה וכלל לא נשקלו על ידי משרד החינוך, כמו למשל שילוב עובדי הוראה מהמגזר הערבי שבו קיים עודף מוסמכים להוראה שאינם משתלבים במערכת החינוך.

כך, ביום 1.9.2023 יכנס לתוקף הסכם שכר חדש שיגדיל את הגמול לצוותי ההוראה המלמדים ילדים עם אוטיזם ב-17%, כך שאלה יזכו לגמול הגבוה ביותר מבין כלל אנשי ההוראה בחינוך המיוחד.

מרכז השילטון המקומי פרס יריעה רחבה על המשבר אליו נקלע החינוך המיוחד ועל קשיים מעשיים ביישום יום לימודים קצר רק בחלק מהמסגרות, למשל בכל הקשור להסעות ומענה לבקשות פרטניות להעברת תלמידים למסגרות שבהן מיתקיים יום לימודים ארוך, לעיתים גם אצל רשות מקומית סמוכה.

דיון והכרעה לילדים על הרצף האוטיסטי צרכים מיוחדים והטיפול בהם הוא תובעני במיוחד, הרבה מעבר לטפול הרגיל לו נזקק כל ילד.

יפים לענייננו הדברים הבאים: "דומה, כי גם בימינו-אנו פועלות מסגרות החינוך לא רק כדי להעביר תכנים לימודיים, שהם כמובן עיקר, אלא גם לצורך 'שימור' התלמידים, למען יוכלו הוריהם לצאת לפועלם ולעבודתם עדי ערב. דומה, כי תכלית זו מתקיימת ביתר שׂאת בנוגע לתלמידי החינוך המיוחד, אשר הטיפול בהם מצריך תשומת לב רבה, עירניות מוגברת, וסיוע בלתי מבוטל" (בג"ץ 1444/21 אלו"ט אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם נ' משרד החינוך, פסקה 7 (3.9.2021)).

...

לפרשנות לפיה יו"ר ועדת הבחירות הוא הגורם המוסמך למנוע התמודדות של מועמד בגין אי-עמידתו באחד מתנאי הכשירות אין אחיזה בלשון הוראות החוק, ומשכך אין מנוס מן המסקנה כי הגורם המוסמך בהקשר זה הוא מליאת הוועדה" (שם, פסקאות 34 ו-37 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות, הדגשה הוספה – י"ע).

סוף דבר אשר על כן אנו מקבלים את העתירה, עושים את הצו על תנאי למוחלט ומורים על ביטול החלטת המשיבים 3-1 שפורסמה ביום 14.6.2023 בדבר "היערכות לשנת הלימודים תשפ"ד בעקבות חסר בכוח אדם במסגרות תקשורת (גנים וכיתות)", כך שאורך יום הלימודים יישאר על כנו דהיינו עד השעה 16:45.

הייתכן? חברי השופט י' עמית משיב על השאלה בשלילה, ואף אני סבורה כך. לא יכולה להיות מחלוקת באשר לקשיים האובייקטיביים שעמם מתמודד משרד החינוך, ולצדו הרשויות המקומיות, בכל הנוגע לגיוס כוח אדם בעל הכשרה מתאימה להוראה, והדברים אמורים ביתר שאת במסגרות החינוך המיועדות לילדים על הרצף האוטיסטי.

השופט י' אלרון: בליבת העתירה שלפנינו ניצבת סוגיית זכאותם של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים", כהגדרתם בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק חינוך מיוחד), להסעה אל מסגרות החינוך שבהן הם לומדים.

...

משכך, אני סבור כי החלטת משרד החינוך לפצל את קבוצת התלמידים עם המוגבלויות לשתי קבוצות שוויון נפרדות בהתאם לשאלה האם התלמיד לומד במסגרת של חינוך מיוחד או במסגרת של חינוך רגיל, כאשר סיווג זה משפיע על הזכאות להסעות, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון והיא פסולה (וראו: בג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עירית תל-אביב-יפו, פ"ד מב(2) 309, 333 (1988); בג"ץ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאומנויות, פ"ד נא(4) 259 (1997); עע"ם 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים, פסקאות 41-40 (14.9.2010)).

מטעמים אלו, אני סבור כי יש להורות על ביטול ההבחנה הנובעת מהסדר הביניים המוצע במתכונתו הנוכחית, ולהורות על הסעתם של תלמידים משולבים בהתאם לקריטריונים זהים לאלה החלים על תלמידי החינוך המיוחד, עד להחלתו המלאה של ההסדר החדש.

סוף דבר דרך ארוכה עבר ההסדר הנוהג במשרד החינוך באשר להסעות תלמידים עם צרכים מיוחדים מביתם למוסד החינוכי בו הם לומדים, מאז הגשת העתירה ועד עתה.

העתירה התקבלה תוך שנקבע כדלקמן: "המסקנה המתבקשת היא כי שיקול-הדעת שניתן לרשויות בתקצוב החינוך המיוחד הוא מוגבל. אכן, ההוראות האמורות מאזנות בין המגבלות התקציביות של המדינה לבין הזכות לחינוך ולשוויון. אך כאמור, כל הילדים – לרבות ילדים בעלי צרכים מיוחדים הנזקקים לשילוב במסגרות החינוך הרגילות – זכאים לחינוך בסיסי חינם. ו'מקום בו מטיל חוק חובה מהותית עליה, לא תישמע המדינה בטענה של העידר תקציב"..

סעיף 3 לחוק הסעה בטיחותית מטיל על הרשות המקומית, ולא על הנתבעת, החובה לממש את זכותו של ילד עם מוגבלות להסעה ממקום מגוריו למוסד החינוכי בו הוא לומד.

הפרדה זו מתחייבת גם על בסיס הגיוני, שכן בעוד שהחוק מחייב הסעה למוסדות חינוך מיוחד, ובהם כל התלמידים זכאים להסעה כאמור, אין כל הצדקה עניינית לספק הסעה פרטית לילד מיוחד הלומד במסגרת חינוך רגילה-אשר ספק אם יש עוד ילדים מיוחדים כמותו המשולבים בה. 35.

...

משכך דין הטענות שעניינן עילת התביעה המינהלית להידחות.

סוף דבר: 38.

עם זאת, בשים לב לכך שכתב התביעה אינו מגלה עילה אף בשלב זה, אין בידי להעתר לתביעה, ודינה להידחות.

הליך זה היה שגוי והתביעה הועברה על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 לבית משפט זה שהינו בית משפט לעניינים מינהליים.

אחריות זו מטילה חובה להסדיר מערכות חינוך מתאימות הן לילדים בעלי כישורים רגילים והן לילדים בעלי צרכים מיוחדים (ר' סעיפים 3 ו-4 לחוק חינוך מיוחד).

בכך פעלה ועדת ההשמה לפי הוראת סעיף 7(ב) לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח – 1988 הקובע כי "בבואה לקבוע השמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים, תעניק ועדת השמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד". ועדת ההשמה פעלה כראוי גם כאשר התחשבה בעמדת הוריה של העותרת בנושא שהוא גורלי לעתידה.

הואיל ובבית שמש אין מסגרת לימודית כזו, אך מסגרת העונה על דרישות הוועדה קיימת בבית הספר "נווה רוחמה" בירושלים, על הערייה לשאת במימון לימודיה של העותרת במסגרת זו ובכלל זה גם בעלות הסעתה לבית הספר.

...

לפיכך הגישה העותרת עתירה זו. העירייה טוענת כי יש לדחות את העתירה.

זו גם המסקנה המתבקשת מהחלטת ועדת ההשמה.

נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את העתירה ומורה כי המשיבה תישא בעלויות ההסעה של העותרת לבית הספר "נווה רוחמה" בירושלים, וזאת, החל מיום 9.10.07.

בנסיבות העניין ובשים לב לכך שהעותרת בחרה תחילה לנקוט הליך של תביעה קטענה במקום עתירה לבית משפט זה, אני מורה כי כל צד ישא בהוצאותיו.

פרופ' שגיא נישאלה בעיניין יכולת הניידות של הקטין והאם צפוי כי בעתיד יזקק לכסא גלגלים, והשיבה: "אני חושבת שהוא עוד לא הגיע לפלאטו בהישגים שלו, הוא עדיין בשלב של שיפור. אני עדיין לא יכולה לצפות מכיוון שמהפעם הקודמת שראיתי אותו עד עכשיו, יש לנו סקאלה של ניידות, והוא ירד מדרגת 4 ניידות, שזה בעצם רוב התניידותו בכסא גלגלים, הוא ירד לדרגת ניידות 3. זאת אומרת, זה שיפור בדרגת הניידות. לכן, מי שדרגת הניידות שלו 4, בודאי שהוא יצטרך להיות כל חייו בכסא גלגלים. אבל מי שדרגת ניידותו 3, ייתכן שיהיה שיפור נוסף כיוון שהוא ילד עם מוטיבציה מאוד גבוהה והוא הולך מאוד בחופשיות עם ההליכון שלו. הוא הולך, ברוב שעות היום הוא משתמש בהליכון, כך שאני לא יכולה לתת אחוזים של מה הסיכון שהוא יהיה בכסא גלגלים בהמשך חייו, אבל קיימת האפשרות הזו." (עמ' 8-9 לפרוטוקול).

התובעים מסתמכים על חוות דעתו של ד"ר ברזנר לפיה כיום יש צורך בהסעת הקטין בכסא בטיחות.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי הקטין עשוי להיות זכאי להוצאות נסיעה על פי חוק חינוך מיוחד, התשנ"ח-1998, החל גם בעיניינם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים במערכת חינוך רגילה.

...

לא שוכנעתי כי בתנאים השוררים כיום במשק, משקיע פשוט יכול להפיק תשואה קורלטיבית לריבית ההיוון הנוהגת בשיעור של 3% באפיקי השקעה בטוחים-ואפרט: אם נתייחס לאג"ח בעלות סיכון נמוך שאינן אג"ח ממשלתיות דוגמת אג"ח של בנקים או אג"ח של חברת החשמל, הרי שהתשואה בהן גבוהה בשיעור של כחצי אחוז בלבד מהתשואה על אג"ח ממשלתיות (עדות ד"ר שראל בעמ' 111 לפרוטוקול).

מקובלת עלי עמדתו של ד"ר חירותי שהסביר בעדותו כי מתבגר הסובל ממוגבלות ונכות גופנית קשה, נתקל בקשיים מיוחדים בגיל ההתבגרות המינית.

סוף דבר 136.