זכאות להלנת פיצויי פיטורים בגין איחור בתשלום

דיון והכרעה לשאלת זכאותה של התובעת לפצויי הלנת פצויי פיטורים ברכיב זה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום פצויי הלנת פצויי פיטורים בגין האיחור בשחרור כספי פצויי הפיטורים, כאשר לטענתה רק בכתב ההגנה, חמישה חודשים לאחר המועד בו הייתה אמורה הנתבעת להעביר טופס זה לידיה, קיבלה התובעת מכתב שיחרור כספים.

...

משלא הוכח כי התובעת זכאית להפרשים עבור ימים אלו, תביעתה ברכיב זה נדחית.

אין בידי לקבל טענה זו. כאמור, ביום 7.12.17 הודיעה התובעת בכתב על התפטרותה וציינה כי היא תסיים את עבודתה לאחר 14 ימי הודעה מוקדמת, ביום 21.12.17.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד ועל הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים וכן דמי מחלה.

בכתב תביעתו טען התובע כי במהלך עבודתו קפחה אותו הנתבעת בתשלום זכויותיו, וכי פנה לנתבע בעיניין אך היא סירבה לתקן זאת, אך הסכימה לכך שהוא יתפטר תוך קבלת פצויי פיטורים, ועל כן הוא זכאי לפצויי פיטורים ולפצוי הלנת פצויי פיטורים.

עוד טען כי על הנתבעת לשלם לתובע לו פצויי הלנה בגין איחור שיטתי בתשלום משכורתו החודשים, וכן "פיצוי בגין אי קיום שימוע". בכתב הגנתה טענה הנתבעת, בין היתר, כי מדובר בתביעה נטולת כל יסוד, בה מנסה התובע להענות מכך שבחודש דצמבר 2016 נפטר הבעלים ומנכ"ל הנתבעת מר יעקב כמיסה, ורק לאחר פטירתו טוען התובע באופן מופרך כי המנוח הבטיח לו שישלם לו פצויי פיטורים אמת, אף שבזמן אמת הוא דחה דרישה זו. לכתב ההגנה צרפה הנתבעת את מכתב התפטרות של התובע (נספח ב' לכתב ההגנה), שבשל חשיבותו להמשך ההיתדיינות נצטט כאן במלואו: "הסכם פרישה.

...

אשר לטענה בדבר אי קיום שימוע, טענה הנתבעת שמדובר ברכיב תביעה משולל כל יסוד, שכן אין מחלוקת שהתובע התפטר, ובכל מקרה בכתב התביעה נמנע התובע מלכמת רכיב תביעה זה, ואף מטעם זה דין רכיב התביעה להידחות.

נקדים ונאמר, כי אנו מקבלים את טענת הנתבעת, כי יש לדחות על הסף את הטענה להכללת רכיבי הבונוס בשכר הקובע להפרשות, שכן טענה זו כלל לא הועלתה בכתב התביעה המתוקן שהגיש התובע.

מכאן, שדין רכיב התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית, על כל רכיביה.

תביעה זו הוגשה על סך 1,931,607 ₪ בגין הרכיבים הבאים: הפרישי שכר בגין עבודה במשמרת שנייה, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, הפרישי שכר בגין פדיון חופשה שנתית, הפרישי שכר בגין קרן הישתלמות, השבת נכויי שכר שנעשו שלא כדין, השבת נכויי שכר שלא כדין בגין דמי מחלה, פצויי הלנת פצויי פיטורים, פיצויים בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין הנפקת תלושי שכר בנגוד לחוק, פיצויים בגין הפרת חוק הגנת השכר, פיצוי בגין עוגמת נפש ועבור היתעמרות חמורה ואסורה, פיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות בקיום חוזה עבודה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע.

אומנם פצויי הפיטורים שולמו באיחור, אך הדבר לא קרה בגלל היתנהלותו של בעלי הנתבעת, היות וכל הכספים היו צבורים בקרנות והוא לא נידרש להוציא כסף מכיסו.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. ימי חופשה שנתית שנגרעו סך של 15,726 ₪ ב. נכויי שכר שלא כדין סך של 14,157 ₪ ג. זכויות שנגרעו בגין דמי מחלה סך של 4,838 ₪ ד. גמול שעות נוספות סך של 499,191 ₪ ה. הלנת פצויי פיטורים סך של 40,000 ₪ ו. פגמים בתלושי שכר סך של 10,000 ₪ ז. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד סך של 8,000 ₪ ח. פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע סך של 60,000 ₪ _______________________________________________________ סך הכל: 651,912 ₪ כל הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

...

לסיכום טען התובע כי ניסה לסיים את ההליך בפשרה, וזאת כדי לשמור על שלמות המשפחה, ואף היה מוכן לוותר על סכומי כסף משמעותיים, אך בעלי הנתבעת לא הסכים.

לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע סך של 10,000 ₪ בגין הפגמים בתלושי השכר.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. ימי חופשה שנתית שנגרעו סך של 15,726 ₪ ב. ניכויי שכר שלא כדין סך של 14,157 ₪ ג. זכויות שנגרעו בגין דמי מחלה סך של 4,838 ₪ ד. גמול שעות נוספות סך של 499,191 ₪ ה. הלנת פיצויי פיטורים סך של 40,000 ₪ ו. פגמים בתלושי שכר סך של 10,000 ₪ ז. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד סך של 8,000 ₪ ח. פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע סך של 60,000 ₪ _______________________________________________________ סך הכל: 651,912 ₪ כל הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ והוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

התובעת זכאית לפצוי בשל הפרת חוק עבודת נשים מקובלת עלינו טענת התובעת כי נפל פגם בהחלטת הנתבעת שדרשה מהתובעת לא להגיע לעבודה עד למתן החלטת הממונה.

אין גם לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פצויי פיטורים בשל כך שהפיצויים לא שולמו לכל המוקדם עד 11.10.19, שכן הנתבעת מסבירה כי האיחור בתשלום מקורו בצורך לקבל נתונים מחברת הביטוח, טענה שנראית סבירה בעינינו.

...

אנו מקבלים את טענת הנתבעת וקובעים שבקשתה של חגית אל התובעת לעבור למשרד אחר בסניף, נבעה משיקולים עניינים.

אלא שבכך לא די כדי להביא למסקנה שיש לחייב את הנתבעת לשלם פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

אשר לטענה שהנתבעת לא עדכנה אותה בדבר החלטת הממונה (סעיף 35 לכתב התביעה) – כבר קבענו שגם הנתבעת לא ידעה על ההחלטה בזמן אמת, ולכן אין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בשל כך. לאור האמור, יש לדחות את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש ונזק בלתי ממוני.

סיכום לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 60 ימים מעת שיומצא לנתבעת פסק הדין פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים - בסך 40,000 ש"ח. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בגין ההליך כאן בסך כולל של 4,000 ש"ח. בקביעת סכום ההוצאות הבאנו בחשבון את השיקולים האלה: מטעם התובעת העידו שלושה עדים; התובעת הגישה מספר ראיות שדרשו תמלול על ידי חברה חיצונית; ויש להתחשב בצורה חלקית בגובה אגרת בית הדין שהתובעת שילמה, בשים לב לכך שרק חלק מהסעדים שתבעה התקבלו.

התובע טען מנגד כי קיבל את מכתב השיחרור וטופס 161 כ- 4 שנים לאחר סיום עבודתו ובעקבות הגשת התביעה על כן, יש לשפותו בגין איחור בתשלום זה בהתאם לשיקול דעת בית הדין.

חרף האמור לעיל, במקרה בו לא משולמים פיצוי פיטורים יש להגיש את התביעה להלנת פיצוי פיטורים תוך שנה מהמועד בו נחשבו הפיצויים כמולנים.

בנסיבות המקרה הנידון, אין חולק כי התביעה הוגשה בחלוף למעלה משנתיים ממועד הפיטורים והזכאות לפצוי פיטורים על כן, חלף המועד להגשת תביעה בגין הלנת פיצוי פיטורים ודינה להדחות.

...

אמנם עדותו אינה מתייחסת לסיום יום עבודה בשעה 17:00 כטענת התובע אלא 16:30 עם זאת, לא מצאנו כי שונות זו מפחיתה מגרסת התובע לעניין שעות עבודתו אשר לא נסתרה על ידי הנתבעים.

על אף מעורבות הנתבע בניהול החברה כטענת התובע, לא שוכנענו כי התקיימו הנסיבות המתאימות לחיובו באופן אישי בחובות החברה.

כמו כן , לא מצאנו כי רישום רכב מרכבי הנתבעת על שם הנתבע , הוא לכשעצמו מעיד על הונאה או עירוב נכסים בדרך אשר פגעה ביכולת הנתבעת לעמוד בחיוביה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל התביעה כנגד הנתבע, נדחית.