זכאות להיכלל בתחום איחוד וחלוקה

הוראה זו, שבאה בהמשך להוראת ס' 121 לחוק התיכנון והבניה הקובעת, כי בתכנית מתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע הוראות בדבר איחוד וחלוקה של מגרשים "בין בעליהם ... הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם", מאפשרת לערוך שינוי במערך הזכויות הקניינות של הבעלים בקרקע, הן למגרשים בבעלות משותפת הן בבעלות נפרדת, כל עוד מדובר במגרשים שנכללו בשטח האיחוד והחלוקה ובלשון מקצועית בתחום תכנית לאיחוד וחלוקה.

...

מעבר לכך דין עתירה זו להידחות גם משום שלא נטענה טענה זו בהתנגדות שהגישו אלא לראשונה בערר, וזאת מבלי להידרש לטענותיה הנוספות, כבדות המשקל, של ב"כ המשיבים 1 ו-4 בסעיפים 97-87 לתשובתה לעתירה.

סוף דבר העתירה נדחית.

העותרים ישלמו לכל אחת מקבוצות המשיבים 1-4; 14-5; 21-15 הוצאת שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ לכל קבוצה.

הדברים נכונים במיוחד לאור טענת המשיבות 2-1 שלא נסתרה לפיה ההחלטה על חלוקת מיגרשי ההקצאה נעשית באופן שיש בו כדי לשמור על עקרון השויון היחסי, ולאפשר את צימצום המרחק מחלקת המקור של בעלי זכויות אחרים שמקרקעיהם נכללו בתחום האיחוד וחלוקה של התכנית.

...

בנסיבות המקרה, סבורני כי אין בסיס לטענת אפרת כי התכנית נוגדת את הוראת סעיף 6.1.2 לתמ"א 35.

לאור האמור, ומבלי להיכנס ליתר טענות העותר בכל הנוגע להסדרת תוואי הנחל והרצועה בצידיו, סבורני כי דין טענות העותר לעניין אי הכללת מקרקעיו בתחום האיחוד והחלוקה של התכנית להידחות.

מדובר אם כן בהחלטה תכנונית מקצועית, שהעותר לא ידע להצביע על פגמים שנפלו בה, ולכן ומשכלל אין בית המשפט שם עצמו במקום הרשות המקצועית, דינה של טענת העותר בעניין זה להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה נדחית.

נטען כי מדובר בהחלטה תכנונית שהתקבלה לאחר שנשקלו השיקולים התכנוניים הרלוואנטיים וזו אינה חורגת ממיתחם הסבירות, ומשכך אין מקום להתערב בה. עוד טענה הועדה המחוזית כי אין לקבל טענת העותרות לפיה יש לכלול את שטחן הגובל בתחום הקו הכחול של התכנית, שכן אין לעותרות זכות קנויה להיכלל בשטח הקו הכחול של תכנית איחוד וחלוקה.

...

אמנם אין בכמות ההתנגדויות שהוגשו כדי להצביע בהכרח על פגמים שנפלו בהליך התכנוני, ואולם, בנסיבות ענייננו, מקובלת עלי טענת העותרות כי בהליך קבלת ההחלטה התכנונית, נפלו על פניו מספר פגמים, כגון: הכנת טיוטת החלטה שדוחה את ההתנגדויות ומקבלת את התכנית עוד בטרם שמיעת ההתנגדויות.

בכל מקרה לאור הסוגיות העקרוניות שהועלו על ידי העותרות והפגמים שפורטו על ידי ידן, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערר למועצה הארצית, סבורני כי קבלת העתירה חלקית על דרך מתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה יש בה כדי לאזן נכונה בין הצדדים.

סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה מתקבלת בחלקה, במובן זה שניתנת לעותרות רשות להגשת ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה ביחס לסוגיות העקרוניות שהועלו על ידן בעתירה, לרבות: ביחס לשאלה אם מותר לקבוע בתכנית הוראות שיחולו על שטחים מחוץ לתחום הקו הכחול של התכנית, אם לאו; אם בנסיבות העניין ולאור הוראות תכנית חפ/181 ותכנית חפ/229 קיימת הצדקה תכנונית להכללת מקרקעי העותרות בתחום התכנית.

גם אם נכלל בתחום התכנית כביש שעתיד לשרת בין היתר את תושבי השכונה החדשה ואפילו אם הכביש חיוני לצורך ביצוע התכנית והוצאתה לפועל, הרי מאחר שלא מדובר בכביש שכל כולו נועד לשרת את תושבי השכונה העתידית, אלא בכביש שמהוה חלק מהמארג התחבורתי הכולל של העיר ושל הכבישים האיזוריים המחברים אליה, אין לכלול את המקרקעין בתחום האיחוד והחלוקה.

לגישת הגורמים המדינתיים פיצוי בגין שטחים שלא נכללו במיתחם האיחוד והחלוקה חייב להנתן בהתאם לקבוע בחוק ואין הצדקה או אפשרות לחרוג מכלל זה. עוד נטען באשר לסוגיית שיחזור הזכויות שמבוקשת על ידי הערייה שמהותה הנה להעניק לבעלי חלקות המקרקעין שלא נכללו במיתחם האיחוד והחלוקה פיצוי בגין ההפקעה במסגרת תכנית אחרת ונפרדת שטרם באה לעולם ובגדרה יינתנו כביכול מיגרשי תמורה עתידיים שאינם נכללים כלל ועיקר בתכנית זו. נטען כי לא ניתן לכלול הוראה בתכנית שמשמעותה שיחזור זכויות עתידי שכן הדבר אינו עולה בקנה אחד עם סעיף 27 לחוק הותמ"ל ולא נמצא כי ניתן להתנות עליו או לשלב בתכנית הוראות שיאפשרו לסטות ממנו בצורה כללית.

...

שיקולי הוועדה היו מקצועיים ולא מצאתי כי נפל בהם פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט במסגרת הליך זה. לאור המפורט לעיל ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יש בטענות העותרת כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטת המוסד התכנוני הבכיר ובתכנית שאושרה ופורסמה.

לאור כל המפורט לעיל אני סבור כי גם לגופו של עניין העותרת לא הניחה בסיס לטענתה כי נפל בהליך או בהחלטה פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט לעניינים מנהליים.

אשר על כן העתירה נדחית.

אולם, כך הובהר, אין זכות קנויה להיכלל בתחום התכנית או בתחום האיחוד והחלוקה.

...

בענייננו, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תחייב את הוועדה המחוזית להתכנס ולדון בשינויים אותם יש לבצע בתכנית החדשה לנוכח קביעותיו של בית משפט קמא, לקבל החלטות בדבר שינויה ולפעול לפרסומה מחדש; כל זאת כאשר ייתכן שבסופו של דבר תתקבל עמדת המבקשים בערעור, וכל ההליך שיתקיים, על המשאבים הציבוריים שיושקעו בו, נערך לשווא.

מעבר לכך, אם ההליך התכנוני יימשך בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא, ובסופו של דבר הערעור יתקבל – הדבר עלול לגרום לעיכוב משמעותי יותר מאשר אם ההליך יוקפא.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת כך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 3.7.2023 יעוכב עד להכרעה בערעור.