עוד הוסיף, כי תאור אופי עבודתו של התובע מצביע שהמדובר בעובד עצמאי ומאחר שהוא לא נרשם טרם הפגיעה ולא שילם דמי ביטוח כמוטל עליו, אין לו זכאות לקבלת גמלת נפגע עבודה וכי התובע לא המציא ראשית ראיה להוכחת קיומם של יחסי עבודה בינו לבין החברות.
יצוין, כי הנתבע אינו חולק על עצם פגיעתו של התובע ועל כן, אין אנו נדרשים להכריע בנסיבות בהן ארעה פגיעה זו.
ככל שנקבע כי בין התובע למי מהצדדים שפורטו לעיל היתקיימו יחסי עובד-מעביד, התובע יהיה זכאי לדמי פגיעה וליתר הזכויות הנובעות מההכרה בפגיעה כתאונת עבודה, זאת בהתאם להוראות סעיף 365 לחוק לפיו "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו לעניין הזכות לגימלה, כאילו שולמו".
השאלה השנייה בה עלינו להכריע היא האם יש לחייב את צד ג' או את צד ד' מכח סעיף 369 (א) לחוק אשר זוהי לשונו:
"לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגימלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגימלאות בעין שניתנו לזכאי לגימלה, בקשר לאותו מקרה".
נדון בשאלות אלו כסדרן.
...
הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבע כנגד חברת אגדים – נדחית ובהתאם, נדחית הודעת צד ד' שהוגשה על ידי חברת אגדים כנגד חברת דונלו.
בהתאם לתוצאה ובשל מורכבותו של ההליך, אנו מחייבים את הנתבע לשאת בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.
בנוסף, ישלם הנתבע לצד ג' סך 4,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. בקביעת סכום זה התחשבנו בכך שגרסת הצדדים המעורבים בפרשה הייתה מונחת לפני הנתבע במועד משלוח ההודעה ולפיכך לא ברור מדוע בחר הנתבע לשלוח הודעה זו דווקא לחברת אגדים ולגרור אותה להליך זה, על כך המשמעויות הכספיות הכרוכות בכך.
