מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לדמי פגיעה לעובד עצמאי לא רשום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד הוסיף, כי תאור אופי עבודתו של התובע מצביע שהמדובר בעובד עצמאי ומאחר שהוא לא נרשם טרם הפגיעה ולא שילם דמי ביטוח כמוטל עליו, אין לו זכאות לקבלת גמלת נפגע עבודה וכי התובע לא המציא ראשית ראיה להוכחת קיומם של יחסי עבודה בינו לבין החברות.
יצוין, כי הנתבע אינו חולק על עצם פגיעתו של התובע ועל כן, אין אנו נדרשים להכריע בנסיבות בהן ארעה פגיעה זו. ככל שנקבע כי בין התובע למי מהצדדים שפורטו לעיל היתקיימו יחסי עובד-מעביד, התובע יהיה זכאי לדמי פגיעה וליתר הזכויות הנובעות מההכרה בפגיעה כתאונת עבודה, זאת בהתאם להוראות סעיף 365 לחוק לפיו "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו לעניין הזכות לגימלה, כאילו שולמו". השאלה השנייה בה עלינו להכריע היא האם יש לחייב את צד ג' או את צד ד' מכח סעיף 369 (א) לחוק אשר זוהי לשונו: "לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגימלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגימלאות בעין שניתנו לזכאי לגימלה, בקשר לאותו מקרה". נדון בשאלות אלו כסדרן.
...
הודעת צד ג' שהוגשה על ידי הנתבע כנגד חברת אגדים – נדחית ובהתאם, נדחית הודעת צד ד' שהוגשה על ידי חברת אגדים כנגד חברת דונלו.
בהתאם לתוצאה ובשל מורכבותו של ההליך, אנו מחייבים את הנתבע לשאת בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.
בנוסף, ישלם הנתבע לצד ג' סך 4,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. בקביעת סכום זה התחשבנו בכך שגרסת הצדדים המעורבים בפרשה הייתה מונחת לפני הנתבע במועד משלוח ההודעה ולפיכך לא ברור מדוע בחר הנתבע לשלוח הודעה זו דווקא לחברת אגדים ולגרור אותה להליך זה, על כך המשמעויות הכספיות הכרוכות בכך.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המחלוקת בין הצדדים לטענת התובע, הוא זכאי לדמי פגיעה עבור התקופה בה היה באי כושר לעבוד, מכיוון שלא עבד אולם הנתבע טען כי התובע עבד בתקופה זו ולכן בדין נדחתה תביעתו.
כך נקבע בס"ק (א) ו-(ב) לסעיף 102 לחוק: "(א) על אף הוראות סעיף 92, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שניגרם מפגיעה בעבודה.
במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי פרק זה (להלן - שעות אי-הכושר) ובילבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר".
שנית, עיון בתצהיר הראשון אותו הגיש התובע מעלה כי לא טען דבר כי היתה טעות באופן מילוי הטופס ורק במסגרת התצהיר המשלים לראשונה מסר את עמדתו לפיה: "ההודעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי מולאה על ידי הגב' מור לוי, המשמשת כיועצת מס במשרד רואה החשבון של החברה, אני מסרתי לה את החומר לרבות , חומר רפואי וחופשות מחלה והיא מילאה את הטפסים והחתימה אותי, לא בדקתי ולכן לא שמתי לב כי שהיא רשמה רק את תקופת אי הכושר הראשונה ושחזרתי לעבודה מה שלא היה נכון". יצוין כי גם בדיון המקדמי טענה זו לא הועלתה על ידי התובע.
...
לאחר ששמענו את העדים ועיינו בכלל הראיות לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח את תביעתו, מהנימוקים שיפורטו להלן.
לאור כל האמור לעיל, מורים אנו על דחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הבקשה לקיצבת אזרח ותיק ב-20.7.2016 התובעת הגישה בקשה לקיצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) בו ציינה כי היא עובדת כעצמאית אך לא ציינה את סכום ההכנסה החודשי שלה אלא רשמה "לא ניתן לדעת הכנסות". התובעת החלה לקבל קצבת אזרח ותיק החל מיולי 2016 כאשר קצבה זו נשללה רטרואקטיבית והתובעת נדרשה להשיב את הקצבה שקבלה.
עם זאת, בדיון שהתקיים ביום 18.11.2019 הודיעה ב"כ הנתבע, כי לאחר שבית הדין יכריע לגבי שכרה הקובע של התובעת, היא תקבל את כל התשלומים להם היא זכאית – דמי פגיעה וכן קצבת זקנה או תשלום קצבת נכות מעבודה – לפי בחירתה.
שכן גידול בהכנסה יכול להיות מושפע לא רק מצד ההכנסות, אלא גם מצד ההוצאות שהעצמאי מחליט לרשום או לא לרשום באותה שנה.
...
[1: עבל 32864-10-14 יורי דורושקביץ – המל"ל, ניתן ביום 25.2.2016] בית הדין הארצי קבע:- "נאמר כבר עתה בתמצית, כי לטעמנו, ככלל, אין לאפשר סטייה מהוראות תקנה 11 לתקנות אף במצב שבו נטען כי השומה שעליה מבקש המבוטח להסתמך היא אותנטית, ואף אם כך הוכח בפועל. סטייה תתאפשר במקרים שנפרט בהמשך.
סוף דבר התובעת זכאית כי דמי הפגיעה וגמלת הנכות אשר תשולם לה תהיה בהתאם להכנסתה לפי הדוח לשנת 2014 שהוגש על ידה עובר לתאונה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

נטען שמהראיות עולה שהתובע היה בגדר "עובד עצמאי" במועד הארוע ולכן מכיוון שלא היה רשום במועד הארוע כעצמאי ולא עשה את המוטל עליו להרשם, הוא לא מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בהתאם לסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).
סעיף 77 (א) לחוק קובע את חובת הרישום של עצמאי בנתבע על מנת להיות זכאי לדמי פגיעה, באופן הבא: "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגימלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להרשם". בעניינינו אין מחלוקת שהתובע לא היה רשום בעת הארוע כעובד עצמאי.
...
לסיכום: שוכנעתי כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע ורעייתו בעת עבודתו של בקפיטריה בחודש 12/2016 ושמעמדו באותה תקופה היה של "עובד עצמאי". עקב טעות כנה מצד התובע ורעייתו בהבנת מעמדו האמיתי הוא נרשם כ"עובד שכיר" ולא כ"עובד עצמאי".
משרישומו של התובע כ"עובד שכיר" נעשה במועד, שוכנעתי שיש לראותו כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כדין בהתאם לסעיף 77(א) לחוק ולכן יש לראותו כ"מבוטח" לפי סעיף 75(א)(2) לחוק.
סוף דבר מעמדו של התובע בחודש 12/2016 היה של "עובד עצמאי", והוא עבד באותה תקופה בקפיטריה שבניהולה של רעייתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

נטען שמהראיות עולה שהתובע היה בגדר "עובד עצמאי" באותו מועד ולכן מכיוון שלא היה רשום בנתבע כעצמאי ולא עשה את המוטל עליו להרשם, הוא לא מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בהתאם לסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).
סעיף 77(א) לחוק קובע את חובת הרישום של עצמאי בנתבע על מנת להיות זכאי לדמי פגיעה, באופן הבא: "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגימלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להרשם". במקרה דנן, אין מחלוקת שהתובע לא היה רשום בעת הארוע כעובד עצמאי.
...
עם זאת, טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה מכיוון שהתובע לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה במועד האירוע, שכן באותו מועד לא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כ"עובד עצמאי" ואף לא עשה את המוטל עליו להירשם.
לסיכום: שוכנעתי כי עקב טעות כנה מצד התובע ורעייתו בהבנת מעמדו האמיתי הוא נרשם כ"עובד שכיר" ולא כ"עובד עצמאי".
משרישומו של התובע כ"עובד שכיר" נעשה במועד הקבוע בחוק, שוכנעתי שיש לראותו כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כדין בהתאם לסעיף 77(א) לחוק ולכן יש לראותו כ"מבוטח" לפי סעיף 75(א)(2) לחוק.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו