מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכאות לדמי אבטלה: יחסי עבודה או שותפות בניהול מוסך

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לצורך בחינת זכאותו של התובע לתשלום דמי אבטלה יש לבחון אם היתקיימו יחסי עבודה בין התובע ובנו או שמא היה התובע שותף בניהול המוסך יחד עם בנו.
...
הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, עדויותיהם והראיות שהוצגו לפנינו מצאנו שהתובע והבן ניהלו את המוסך יחדיו ושלא התקיימה ביניהם מערכת של יחסי עובד ומעסיק, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעה טען התובע, כי הועסק החל מחודש מרץ 2013 ועד לחודש מאי 2014 כמנהל עבודה בעסק לשטיפת מכוניות בשם "גם וגם". העסק ממוקם ברחוב הירקון 8 בבני ברק, והוא בבעלות אחיו של התובע, מרדכי אסולין (להלן גם: "מוטי").
-לפי בדיקתנו לא עבדת אצל מעביד אסולין מרדכי מוסך כשכיר שמעבידו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התיצבותך בלישכת שרות התעסוקה, ולפיכך לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה.
היחסים שנוצרו בין התובע ובין חברת "גם וגם" משקפים את כוונת הצדדים להיות שותפים: החברה לא נהגה בתובע כבעובד שכיר; לא נערך הסכם עבודה; הסכום ששולם לתובע מדי חודש נקבע על יסוד שיקולים משפחתיים; הקף עבודת התובע לא הוכח; החרגת התובע מיתר העובדים מעידה על מעמדו בעסק; לא הוכח תשלום שכר עבודה בפועל ואין בתלושי המשכורת שהוגשו מטעם התובע כדי להוכיח כי התובע לא פעל כעצמאי בעסק; לא ניתן כל הסבר כיצד הוערכו שעות העבודה של התובע; השינויים בשכר התובע אינם סבירים; קיים חוסר בהירות אשר לנסיבות סיום העבודה.
התובע לא הגיש פירוט שעות עבודה, תמונות המלמדות על עבודתו או דוחות של החברה אודות שכרו.
דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית בסעיף 161 (א) לחוק הביטוח הלאומי נקבעו תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה, כדלקמן: "דמי אבטלה ישולמו למבוטח אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161.." סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע את אחת ההגדרות למונח "מבוטח": "(1) תושב ישראל או תושב אירעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו...והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". המונח "עובד", מוגדר בסעיף 1 לחוק בזו הלשון: "עובד - לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיק יחס של עובד-מעביד ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה, הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד נכד אח או אחות" משמע, בהתאם לחוק נדרשים תנאים מצטברים על מנת שבן מישפחה יחשב כעובד.
בהקשר לכך נפסק כי: "הלכה פסוקה במשפט הבטחון הסוצאלי היא, שכאשר צדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי מישפחה "בית הדין בודק בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית המגלמת בחובה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני מישפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות" (ראה עב"ל 20105/96 אורלי יהלום – המוסד לביטוח לאומי ואח', פד"ע ל"ו, 603).
...
לא הוסברו באופן משכנע השינויים הרבים בשכרו של התובע, ומצאנו את הגרסאות השונות של התובע ואחיו בהקשר זה בלתי מהימנות.
סיכומו של דבר, לאור כל האמור לא הוכיח התובע כי הועסק כעובד שכיר בעסק "גם וגם", בבעלות אחיו, בתקופה הנטענת על ידו.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ראיות שנשמעו בדיון התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, את תצהירו של המעסיק - מר עדנאן חמדאן, את תצהירו של מר לואי טויל – שותפו של מר עדנאן חמדאן בעסק מוסך "המיישר" ומנהל העבודה במוסך (להלן: "מר טויל"), ואת תצהירו של מר עבדללה זועבי – שעסקו עומד בשכנות למוסך "המיישר" (להלן: "מר זועבי").
המסגרת הנורמאטיבית סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "מבוטח" לצורך זכאות לדמי אבטלה, כמי שאמור להתקיים בו, בין היתר, התנאי של היותו "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". בסעיף 1 לחוק מוגדר "עובד" כך - "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן מישפחה' – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; בהתאם לפסיקה, על מנת שבן מישפחה יחשב כעובד צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים.
מכאן, ישנן שתי אפשרויות הגיוניות: או שהעבודה גדלה (מה שלא הוכח) או שהתובעת נשארה לעבוד לצורך צבירת תקופת אכשרה ואף בשכר גבוה יותר – בבחינת צפיית פני עתיד – לקבלת גמלת אבטלה גבוהה יותר.
...
סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את התביעה.
נדגיש כי המסקנה אליה הגענו ולפיה שוכנענו כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק, יפה ככל שהיא נוגעת לתקופה שבמחלוקת בלבד ולא לאחריה.
בנסיבות העניין, מאחר שגרסאותיהם של התובעת ועדיה לא הותירו בנו רושם מהימן, ונוכח ריבוי הסתירות ועל אף האמור ניהול הליך מלא בבית הדין, התובעת תשלם לנתבע סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט, אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 48960-01-23 15 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – נשיאה נ.צ. עובדים מר בעז סנדרוב נ.צ. מעסיקים גב' סימה פישר התובעים: 1. יוסף ניסן 2. אדם ניסן 3. אריק ניסן ע"י ב"כ: עו"ד כרמי ברק, קפלן הנתבעים: 1. אברהם ניסן 2. מוסך הצומת ניסן מרכז לשרותי רכב בע"מ 3. הצומת ניסן נדל"ן ואחזקות 2009 בע"מ 4. הצומת ניסן יזמות וניהול 2017 בע"מ 5. סאנשיין נדלן ח.פ 516062437 ע"י ב"כ: עו"ד זוהר, אגם החלטה
לאור זאת, אין אלא לדחות את טענת התובעים ולפיה "ואין ולא הייתה תניית בוררות בנוגע לזכויותיו הקוגנטיות" של יוסי, וזאת, מן הטעם שעסקינן בשני שותפים שהסדירו השותפות גם באמצעות הגדרת יחסי עבודה.
אבדן הישתכרות ודמי אבטלה - סכומים אלה נתבעו ביחס לאדם ואריק בלבד תוך שצוין, שלא נערך להם גמר חשבון מסודר והם לא קיבלו מכתב פיטורים טופס 161.
...
כפי שציינו לעיל, הוראות ההסכם ציינו מפורשות שההתנהלות בין הצדדים כולה וכמכלול, לרבות טענות של אדם ואריק לפני חתימת ההסכם ולאחריו יידונו בבוררות כאשר במקביל יש לברר את טענותיו של הצד שכנגד, ואין הדברים שונים גם בנוגע לרכיב זה. לסיכום מענייננו ניבטת תמונה מורכבת של חברה משפחתית שפעלה ככזו במשך שנים ארוכות עד לעליית היחסים בין הצדדים על שרטון.
בנסיבות אלה, לא מצאנו כי תכליותיו של משפט העבודה המגן מאפשרות לסגת מאותה הסכמה כוללת שניתנה בשעתו.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, מצאנו לנכון לקבל את הבקשה ולעכב את ההליכים בפני בית דין זה. נוכח קבלת הבקשה, יישאו התובעים בשכר טרחת הנתבעים והוצאותיהם בסך של 7,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ג, (15 אוגוסט 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך או כך, נוכח הקף המסמכים שהוצג, ברי כי התובע אכן עבד בפועל – עניין העדר הפיקוח אכן מיוחס להיותו בנו של 'בעל הבית', אולם אין אנו סבורים שבמקרה זה, יש בכך כדי לשלול את עצם נוכחותו בעבודה במיתחם המוסך או בחוץ.
לגופו של עניין, אומנם חלק מאמירות האב (יוסף לוי) מול חוקר הנתבע מעידות כי חלק משקולי העסקת התובע היו בשל קשרי המשפחה – ראו תשובת האב כשנשאל מדוע העסיק את התובע, ש' 22 לנספח נ/9 למשל "כי הוא כבר עבד אצלי פעם והעסקתי אותו, זה יחסים בין אבא ובן, בגלל זה." אולם לאחר הבהיר והוסיף כי לא העסיק אותו רק בגלל זה, אלא נתן לו לנהל את מחלקת המכירות (ש'' 24 שם), כי סמך על התובע וכי חלק מהתפקיד היה להחזיק בכספים – ויש צורך לנאמנות מצד העובד (ש' 119-118 שם).
בית הדין הארצי אישר קיום יחסי עבודה בין המערערת שם לבעלה לאחר שהתרשם כי אכן עבדה פיזית, שכרה עבר בקביעות לחשבון הבנק המשותף והובאו שלושה עדים חצוניים ואסמכתות להוכחת העבודה עצמה ונחיצות המשרה, שכן המערערת שם הייתה העובדת היחידה במשרה זו (שלא אוישה בחל"ת הקורונה ובחופשת הלידה של המערערת שם).
בנסיבות הדברים ונוכח התרשמותנו מהעדויות, התובע עבד בעסק כעובד בשונה מעצמאי או שותף, ההחלטות הניהוליות והכלכליות התקבלו על ידי האב בלבד.
המעסיק שילם עבור התובע דמי ביטוח כשכיר וזה היה הסטאטוס שבו עבד בפועל, לפיכך מצאנו כי שלילת זכאותו לדמי אבטלה בחודשים מרץ עד מאי 2020 מוטעית ועל הנתבע לבטל את החוב שיצר לתובע בגין תקופה זו. לגבי התביעה האחרונה מאוקטובר 2021, אנו קובעים כי התובע אכן עונה על הגדרת עובד אצל המעסיקה.
...
בסיכומו של דבר, התרשמנו שהתובע אכן עבד כפי שהוכח בפועל מהראיות הרבות שהציג ומהעד שהעיד לטובתו.
בסופו של דבר, התובע עבד אצל אביו, כדי לפרנס את משפחתו, היה חלק חיוני במחלקת מכירות במוסך.
המעסיק שילם עבור התובע דמי ביטוח כשכיר וזה היה הסטטוס שבו עבד בפועל, לפיכך מצאנו כי שלילת זכאותו לדמי אבטלה בחודשים מרץ עד מאי 2020 מוטעית ועל הנתבע לבטל את החוב שיצר לתובע בגין תקופה זו. לגבי התביעה האחרונה מאוקטובר 2021, אנו קובעים כי התובע אכן עונה על הגדרת עובד אצל המעסיקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו