זכאות לדיור ציבורי למקבלת סיוע בשכר דירה

ואולם, נקבע כי העותר זכאי לקבלת סיוע בשכר דירה בסך 740 ₪ לחודש (להלן: "ההחלטה").

סעיף 1א לחוק קובע כי: "בקשה לקביעת זכאות לדיור צבורי תוגש למשרד הבינוי והשיכון; משרד הבינוי והשיכון יודיע למבקש, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עמד בכללים ועל הדרכים להשיג או לערער על ההחלטה בעיניינו". ס' 1 לחוק מגדיר את המונח "הכללים": "כללי משרד הבינוי והשיכון לעניין זכאות לדיור הצבורי". המשיבה הפניתה להוראת הנוהל בעיניין הקצאת דירות בשכירות בדיור הצבורי (נוהל מס' 08/05); סעיף 5.1 לנוהל קובע ארבעה תנאים לזכאות הרגילה לדיור צבורי: המבקש הוא חסר דירה (ס' 2.3 לנוהל); המבקש הורה לשלושה ילדים לפחות; המבקש ממצה כושר הישתכרות בהתאם להגדרה המפורטת בסעיף 2.12 לנוהל; המבקש מקבל קצבת הבטחת הכנסה.

סבורני כי העובדה שהוכרה לעותר זכאות חריגה בשנת 2018, אינה מקימה לו בנסיבות המקרה "זכאות נמשכת" מכוח אינטרס ההסתמכות, וזאת לנוכח הקביעה המפורשת בהחלטת הועדה הציבורית משנת 2018, לפיה: "במידה ותהיו מעוניינים לחדש את זכאותכם בתום תקופת הזכאות, עליכם לפנות ולהגיש את הבקשה מחדש באמצעות אחת החברות המספקות שירותי שכר דירה הקרובה לאיזור מגוריכם". דברים אלה, שצוינו בהחלטת הועדה, מעוגנים גם בנוהל (סעיף 5.8 לנוהל, שכותרתו "תוקף הזכאות").

...

סבורני כי העובדה שהוכרה לעותר זכאות חריגה בשנת 2018, אינה מקימה לו בנסיבות המקרה "זכאות נמשכת" מכוח אינטרס ההסתמכות, וזאת לנוכח הקביעה המפורשת בהחלטת הוועדה הציבורית משנת 2018, לפיה: "במידה ותהיו מעוניינים לחדש את זכאותכם בתום תקופת הזכאות, עליכם לפנות ולהגיש את הבקשה מחדש באמצעות אחת החברות המספקות שירותי שכר דירה הקרובה לאזור מגוריכם". דברים אלה, שצוינו בהחלטת הוועדה, מעוגנים גם בנוהל (סעיף 5.8 לנוהל, שכותרתו "תוקף הזכאות").

העותר אומנם הורה יחיד, אב לשני ילדים קטינים בריאים, בעל פוטנציאל השתכרות מוכח וראוי, שמצליח להשתכר בשכר ראוי שיכול להגיע מעל ל-15,000 ₪; בנוסף, המשפחה זכאית לקצבת שארים בסך של 1,776 ₪, וסיוע בשכר דירה בסך 740 ש"ח. בהינתן מכלול נתונים אלו, סבורני כי החלטת הוועדה העליונה סבירה, וודאי אינה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט.

סוף דבר, העתירה נדחית.

סעיף 70 להוראת המעבר קובע: "70 (א) הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה ימשיכו לחול על מי שביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי ובילבד שהיה אחד המנויים בהגדרה "דייר ממשיך" במהלך התקופה האמורה.

צבר של "ביקורי המעגל" שנערכו בזמן אמת ולאורך השנים, הצהרות האם ז"ל ואף הצהרת האב ז"ל כפי שצוין על-ידי העותר, אשר נימסרו בזמן אמת, גם בשים לב לחשש הכללי הנטען על-ידי ב"כ העותר כי הדיווח על מספר המתגוררים בדירה נימסר על-ידי הדייר החוזי עלול להימסר באופן מטעה במכוון או בשוגג, ובנוסף הסתמכות הועדה העליונה על חוזה השכירות שהוצג על-ידי העותר ביחס למועדים 15.11.2017 עד 15.11.2018 שבלב התקופה הרלוואנטית לבחינה, ועל קבלת סיוע בהישתתפות בתשלום שכר דירה בחודשים 11/2017 עד 3/2018 בגין דירה ששכר העותר באור יהודה במועדים הרלוואנטיים, והעדפתן על תצהירים מטעם העותר שנחזים ככאלה שנערכו בעקרם באופן כוללני ובדיעבד, ועל כתובת מגורים שמסר העותר וככל הנראה לא עידכן אף בתקופה שהוא עצמו אינו חולק על כך שלא התגורר בדירה אלא באור יהודה, עובדה שאינה נזכרת כלל באף אחד מהתצהירים שצורפו לבקשת העותר ובמכתב דודתו; אינה עולה כדי חוסר סבירות המצדיקה את היתערבות בית המשפט המינהלי.

...

מכאן מתבקשת, שלא לומר מתחייבת, המסקנה כי על העוסקים בדבר לבחון בקשות לזכאות בהקפדה רבה.

בעניין שניידר נ' משרד הבינוי והשיכון פס' 10 לפסק דין השופט מזוז (28.01.2015) נפסק: " אין בידי לקבל את טענת המערער כי יש לייחס משקל נמוך לדו"חות המעגל ולתצהירי הסבתא. אלה הן ראיות ישירות מזמן אמת באשר למצב העובדתי מושא המחלוקת, ואין לקבל בדיעבד טענות על שיקולים כאלה ואחרים מצד הסבתא להסתרת מידע מעורכי הביקורת, ובמיוחד כאשר זו אינה כבר בין החיים. אציין כי טענה זהה לזו של המערער דנן נדחתה מכל וכל זה לא מכבר על ידי בית משפט זה: עע"מ 2851/13 סויסה נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (23.6.2014).

התוצאה לאור כל האמור לעיל אין מנוס מדחיית העתירה, מבלי לקבוע דבר לעניין זכאות העותר לדיור ציבורי או סיוע אחר שלא כדייר ממשיך על-פי הוראות המעבר וחוק הדיור הציבורי.

המבקשת טענה כי היא נמצאה זכאית לדיור צבורי, אולם היא מקבלת סיוע בשכר דירה עד לקבלת דיור צבורי.

...

בנוסף, לעניין עובדת ייצוגה של התובעת בתביעה דנן – המבקשת תשלם לעורך דינה שכר טרחה הנמוך משמעותית מזה הנהוג.

שוכנעתי כי נוכח מצבה הכלכלי של המבקשת היא תתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום אגרה, הנדרשים במסגרת הליך זה. ראה לעניין זה הדברים שנפסקו בע"ר (ביהמ"ש השלום בקריות) 25218-04-15 מעטי נ' חברת חשמל ואח' מפי כב' השופט דאוד מאזן.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה.

ביום 13.9.2021 ניתנה החלטת הועדה העליונה נשוא עתירה זו (להלן: "ההחלטה" או "החלטת הועדה"), בה נדחתה בקשת העותר תוך שצוין כך: "דחיית הבקשה – סיבה לאי זכאות לפי נוהל לא התגורר בדירה הציבורית עם הדיירת החוזית ז"ל ברציפות מתאריך הקבוע 1.8.2009 וזאת על פי ביקורי מעגל שנערכו בדירה הציבורית כמו כן מימש סיוע בשכר דירה ממשרדנו בתוך תקופת בחינת הזכאות ... ואינו עונה בפני עצמו לכללי הזכאות לקבלת דירה בשיכון הצבורי שכן אינו עונה לגודל מישפחה מזכה." העותר לא השלים עם החלטה זו ומכאן העתירה.

...

יש להעיר כי דווקא העובדה שלכאורה קיימת חפיפה מסוימת בין המועד בו מימש העותר סיוע בשכר דירה על סמך חוזה פיקטיבי לכאורה שהציג, לבין מועד בו הוא מופיע כמתגורר בדירה לפי דוחות ביקורי המעגל (הכוונה היא לטענת העותר בהתייחס לדוח מיום 12.3.2014 שהוגש וסומן ת/1, בו מופיע העותר כמתגורר בדירה, כאשר העותר המשיך לממש סיוע בשכר דירה ברציפות בין יוני 2013 ועד מאי 2014), דווקא מחזק את המסקנה כי דוחות ביקורי המעגל בין השנים 2009-2013 מדויקים, וכי העותר אכן לא התגורר במועדים אלה בדירה ולא הצהיר על מגורים כאמור.

הואיל והעתירה נדחית לגופה לא מצאתי לדון בטענות בדבר דחיית העתירה על הסף, אם כי יוער שעל פניו נראה שיש ממש בטיעוני משיבה 1 בדבר חוסר ניקיון כפיו של העותר, שמצהיר שהציג חוזים פיקטיביים בפני משרד הבינוי והשיכון ועתה מנסה לבסס טיעון משפטי לזכאות לזכויות על בסיס הונאה זו, עולה לכדי חוסר ניקיון כפיים המצדיק דחיית העתירה על הסף.

כתוצאה מכל האמור לעיל, העתירה נדחית.

בחודש דצמבר 2021 דחתה הועדה העליונה את בקשת העותרת לקבלת זכאות לדירה בשיכון הצבורי, וכן בקשתה לסיוע בשכר דירה לפי נוהל.

סעיף 5.1 לנוהל קובע ארבעה תנאים לזכאות הרגילה לדיור צבורי: המבקש הוא חסר דירה; המבקש הורה לשלושה ילדים לפחות; המבקש ממצה כושר הישתכרות בהתאם להגדרה המפורטת בסעיף 2.12 לנוהל; המבקש מקבל קצבת הבטחת הכנסה.

...

בחודש אוקטובר 2019 נעתר המשיב לבקשת העותרת לקבלת סיוע בשכר דירה, במסגרת מסלול נפגעות אלימות למשך שנתיים – עד אוקטובר 2021.

תמצית טענות המשיב לטענת המשיב, דין העתירה להידחות, וזאת משום שלא נפל כל פגם בהחלטת הוועדות המצדיק את התערבות של בית המשפט; זאת שכן, העותרת לא עמדה בתנאי הזכאות לדיור הציבורי כפי שנקבעו בנוהל הרגיל; העותרת גם לא עמדה בתנאי הסף הקבועים בנוהל חריגים.

דיון והכרעה לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שהוגש על ידם, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

אמנם קשה לחלוק או להתמודד עם הטענות הנוקבות שהועלו על ידי העותרת ורוח נשית בכל הנוגע למצוקה והקשיים אותם עוברות נפגעות אלימות, ועל הצורך הדוחק להעניק להן כל סעד וסיוע מצד המדינה; ואולם חרף זאת, סבורני כי לא ניתן לומר, ולמצער, לא הוכח, וזאת אף בהינתן החזקה בדבר תקינות הפעולה המנהלית, כי השימוש בתבחין נכות יציבה במסגרת נוהל חריגים פוגע בעקרון השוויון; לא רק זאת, אלא אפשר כי ההפך נכון, וזאת משום שאין חולק כי מדובר במשאב ציבורי מוגבל שתור הזכאים לו ארוך, ומכאן שקבלת בקשת העותרת תוך חריגה לטובתה מהנוהל, תבוא על חשבונם של משפחות אחרות העונות על דרישות זכאות מחמירות יותר, הקבועות בנוהל.

סוף דבר, העתירה נדחית.