זכאות לגמול עבודה בחג למטפלת סיעודית זרה

] נוכח האמור לעיל אני קובע, כי השכר הגבוה ששולם לתובעת, לעומת זה המצוין בהסכם העסקתה, שולם לה אך בשל החשש מעזיבתה את העבודה, וזאת לאור הקושי במציאת מטפלת סיעודית מחליפה למנוחה, ולא משום שנכללו בו דמי ההבראה או תשלום בגין זכות סוציאלית אחרת כלשהיא.

] אלא, שעל-פי עדותה של הנתבעת, אמה החלה להראות סימני מצוקה לפחות כמה חודשים לפני שהסתיימו יחסי העבודה עם התובעת: "בהתחלה כשהיא התחילה לעבוד עם אימא הכל היה מצוין, עשתה את העבודה שלה על הצד הטוב, לאחר חצי שנה אימא התחילה לבקש מאיתנו להחליף אותה, יש מצוקת עובדים זרים בארץ, בטח עם אנשים מוגבלים כמו אימא שלי, שהייתה מוגבלת מהצוואר למטה, אבל הראש תפקד 100%, אנחנו בהתחלה לא הבנו למה אימא שלנו רצתה שנחליף אותה, היא התחילה להיות עצובה ולאבד משקל, נכנסה לדכאון ואנחנו עדיין לא מבינים מה קורה שם. התובעת התחילה להראות לנו סימנים שהיא רוצה לעזוב ואנחנו נכנסנו למצוקה כי יודעים שאין עוד מטפלות."[footnoteRef:26] [26: עמ' 9 לפרוטוקול הדיון, שורות 19-26.

התובעת זכאית לתשלום הזכויות שלהלן: שכר עבודה בסכום של 75 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.2017 ועד למועד התשלום בפועל; דמי הבראה בסכום של 2,371 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.2017 ועד למועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסכום של 2,800 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.2017 ועד למועד התשלום בפועל; דמי חגים בסכום של 1,600 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.2017 ועד למועד התשלום בפועל; פיצוי בגין אי-ביצוע הפקדות לקופת גמל – רכיב תגמולים ורכיב פיצויים – בסכום של 5,312 ₪ בצרוף הפרשה הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.2017 ועד למועד התשלום בפועל; הוצאות משפט בסכום של 1,250 ₪ ושכר טירחת עורך דין בסכום של 2,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה, אחרת יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

באשר לפיצויי הלנת שכר – שוכנעתי כי במקרה דנן התעוררו מחלוקות כנות, הן ביחס לזהות המעסיק של התובעת והן ביחס לחובות עצמם.

התביעה כנגד הנתבעת 1, גב' לופו – נדחית.

לפיכך, תשלם התובעת לגב' לופו הוצאות משפט בסכום של 750 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,000 ₪.

יצוין כי בין הצדדים לא נחתם הסכם העסקת עובד זר. ביום 14/7/13 אושפזה המנוחה בבית החולים רמב"ם, כעולה מסיכום האישפוז.

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים: (א) זהות המעסיקה של התובעת – האם היתקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין הנתבעת, אחותה של מנוחה, או בין התובעת לבין המנוחה בלבד; (ב) זכאות התובעת לזכויות בקשר לעבודתה – פדיון חופשה שנתית, גמול עבור עבודה בחג ופצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני; (ג) נסיבות סיום עבודתה של התובעת – האם התובעת פוטרה עקב העובדה שהמנוחה הועברה למוסד סיעודי, או שעזבה מיוזמתה לאחר שהמנוחה אושפזה בבית חולים.

יפים לענייננו הדברים שנאמרו בע"ע 1423/04 עדנה קסטליו – יהודית ציטרינבאום (מיום 7/4/2005): "מעורבותה של הבת בהתקשרות החוזית עם המערערת ובסיומה; הנחייתה הטיפולית את המערערת והשגחתה מקרוב על עבודתה – כל אלה הן פעולות המתבקשות באורח טבעי ביחסים שבין בת לאמה הקשישה, החולה והבודדה. בכך אין כדי להקים יחסי עובד-מעביד בין הבת למטפלת באמה, אף לא להפוך את הבת למעסיקתה של המערערת או להטיל עליה חבות ישירה כלפי המערערת". לצורך סתירת החזקה לא די להצביע על מעורבות של קרוב המשפחה בהתקשרות עם המטפל, בהסדרת תנאי עבודתו או בפקוח עליו, כל עוד מעורבות זו נעשית כסיוע למטופל הסיעודי בהיתחשב בקשייו, כמתבקש ממערכת היחסים המשפחתית, ומבלי להקים קשר משפטי עצמאי בין קרוב המשפחה למטפל.

...

לפיכך, אני קובעת שהתובעת זכאית לפיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

סוף דבר התביעה מתקבלת כמפורט לעיל, ואני מחייבת את העיזבון (הנתבע 1) לשלם לתובעת, בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 666.5 ש"ח; חלף הודעה מוקדמת בסך 2,651.66 ש"ח; ביטוח פנסיוני בסך 666.5 ש"ח; פדיון חופשה שנתית בסך 1,548 ש"ח; עגמת נפש בסך 5,000 ש"ח. כל הסכומים שפורטו לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד סיום יחסי העבודה – 23/7/13 – ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מעת שיומצא לנתבעת פסק הדין, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

דומה כי במרכזה של דעת הרוב בדנג"ץ גלוטן עמדו שלושה שיקולים מרכזיים: הראשון, שיקול של חוסר התאמה של הוראות החוק למקרה של מטפל סיעודי המתגורר בביתו של מטופל באורח קבוע ובקושי להבחין לגביו בין שעות הפנאי לבין שעות העבודה; השני, ההבנה שההכרעה בדבר תחולת החוק על מטפל סיעודי במקרים שכאלה מחד גיסא – תטיל על אוכלוסיות מוחלשות הנזקקות למטפלים אלה נטל שלא יוכלו לעמוד בו; ומאידך גיסא תיגרום לצימצום בהקף העבודה בתחום.

יוער, כי בעיניין אבי מור נקבע על ידי כב' הנשיא פליטמן, אליו הצטרפו כל חברי המותב לגבי התוצאה, כי דין אחד חייב להיות למלווה נכה צה"ל ולמטפל הזר הסיעודי.

* חרף העובדה כי התובעת ציינה כי בסביבות השעה 16:00 היא שבה לעבודתה לצורך השגחה על בני אשר חזר מהמעון (ע' 12 ש' 1-8), בשעה 18:00 נפנתה לרחיצתו ובשעה 19:00 היא השכיבה אותו לישון, הרי שבעדותה בפנינו, הוברר, כי הטיפול בשעות אלו נעשה על ידי ההורים באופן קבוע ורק "כשאין מי שמטפל בבני אני זאת שמטפלת" (ע' 9 ש' 1-15) שכן "הם (הנתבעים – ד.י.) כן מטפלים בילדים, לא רק אני" (ע' 9, ש' 1) ו"לפעמים כשאימא של אסתי שם אז היא מטפלת בילד" (ע' 9, ש' 11-13).

דמי חגים לטענת התובעת, היא זכאית לתגמול בעד דמי חגים, שכן במהלך תקופת עבודתה עבדה בשישה ימי חג בכל שנה, ולא קיבלה כל תמורה עבורם.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובעת, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים הבאים: א. תשלום בעד גמול שעות נוספות בסך של 43,173 ₪.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

לפנינו תביעתה של הגב' BINDU GNAWALI (להלן:"התובעת") אשר הועסקה כמטפלת סיעודית של מר אוחיון שלום (להלן:"הנתבע") לתשלום שכר עבודה, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית בסך כולל של 80,623 ₪.

התובעת אף הודתה כי לא ביקשה מן הנתבע או מביתו תוספת לשכרה, אלא פנתה ישירות לחברת כח האדם, זאת כלשונה: "ש. ביום שעזבת ב-15/4/07 לאן הלכת כאשר לא חזרת לעבודה? ת. ביום האחרון, יום ראשון, זה היה חג נפאלי ואחרי כן חזרתי למשרד יד חרוצים ואמרתי שהתסיימה השנה ואני זכאית לבונוס וגם משכורות וגם הוצאות, אני לא יודעת מה יפית (בת הנתבע-י.ה) אמרה. לבנת דברה עם יפית אני לא יודעת מה דיברה, לבנת אמרה לי שיפית אמרה שהיא לא תשלם לי תוספת למשכורת ובונוס, ליבנת אמרה לי שאם אני לא מרוצה מן התנאים היא תיתן לי עבודה חדשה. אז חזרתי ליפית וביקשתי בונוס והיא אמרה לי תבואי בחודש הבא ואתן לך בונוס ומשכורת. אני התקשרתי והיא אמרה לי "את חרא את רוצה רק כסף, את לא טובה" למה היא אומרת לי ככה.

מעיון בחוזה ההעסקה הסטנדרטי שצרפו הצדדים, עולה כי המשכורת החודשית ששולמה לעובד זר שהועסק במשרה מלאה נקבע בהתאם לשיעור שכר המינימום הקבוע באותה עת. יצוין כי מדובר בחוזה שאינו חתום על ידי מי מהצדדים ולגרסתם נימסר להם על ידי חב' "יד חרוצים" לצורך בירור זכויותיה של התובעת.

אמנם לא נעלמה מעינינו העובדה כי התובעת שהתה בביתו של התובע 24 שעות ביימה, אך אין בכך בכדי להקנות לה זכאות לגמול בגין שעות נוספות באופן אוטומטי, שכן עליה מוטלת החובה להוכיח מתכונת העסקתה או מסגרת שעות עבודה קבועה ממנה ניתן להסיק כי עבדה שעות נוספות וכמה.

לטעמנו, הגם שמדובר במטפלת סיעודית אשר סיימה עבודתה אצל הנתבע ללא כל הודעה מוקדמת, אין מקום למתן פיצוי נוסף לנתבע מעבר לתמורת ההודעה המוקדמת שקוזזה מתביעת התובעת.

...

התביעה נגד צד ג'-תביעת הנתבע להישתתפות צד ג' ב-50% מכל הזכויות שנפסקו לטובת התובעת בפסק דין זה-דינה להידחות ולו מהטעם כי לא הוכח מפי הנתבע כי צד ג' היה חייב בתשלום שכר או זכויות סוציאליות לתובעת מעבר לזכויות ששולמו על ידו על פי ההסדר שמכוחו העביר התשלומים לנתבע.

סוף דבר: הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום הסכומים הבאים: השלמה לשכר מינימום 733 ש"ח; ב. שכר לחודש 4/07 בסך של 1,391 ש"ח; ג. פדיון חופשה בשיעור של 1,280 ש"ח; ד. פדיון דמי הבראה בשיעור 1,550 ש"ח; הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1/5/07 עד לפרעון המלא בפועל.

כל יתר תביעות התובעת, לרבות הודעת צד ג'-נדחות.