זכאות לגמול השתלמות בעקבות שינוי דירוג

כאמור, הנתבעת החליטה לראות את התובע כמי שעבר גיבושון לפני יום 1.12.08, אך גויס לאחר מועד זה, ובהתאם כמי שזכאי לתוספת תואר, לגמול הישתלמות א' ו-ב' וכן לתמריץ מקצועי בשיעור של 8%, בהתאם לכללי "עולם ישן". מהאמור עולה כי יש להחיל על התובע את ככלי "עולם ישן". לפי כללי "עולם ישן " אלו, התובע אינו זכאי לתגמול 20%, נוכח אי עמידתו בתנאים שנקבעו כמפורט לעיל.

במזכר מיום 13.5.09 כתבה גב' שרון אליהו ממשאבי אנוש של משמר הכנסת אל "המפקד" (נספח 3 לתצהיר התובע): "בשיחה שקיימתי עם סנ"צ חניתה כהן ממשטרת ישראל נימסר כי שוטר שלמד לתואר ישראל במזרח התיכון ו 40% מהתואר הם מזרח תיכון ובתנאי שהתגייס אחרי 1.12.08 יהיה זכאי לתוספת 7%, גמול א' ודרגת רס"ל.

תגמולי הישתלמות א'+ב' ותשלום תוספת תואר בשיעור של 6% נותרו ללא שינוי, בהתאם לכללי נוהל אמ"ש. עוד הודע לתובע כי לגבי הסכום ששולם, יתקיים דיון בועדה לבחינת חובות עובדים.

...

התובע הפנה לחוות דעת מטעם הלשכה המשפטית בעניינו אשר ממנה עולה קושי בטענה שהפרסום מקים חזקת ידיעה ולפיה: "בהתאם למפורט לעיל, אני סבורה כי לגבי תשלומי היתר ששולמו לרס"ר עדיקא עד לפרסום מכתבו של סנ"צ יעקב ביולי 2012 – דרישת ההשבה היא בלתי צודקת, והמלצתי היא לוותר על דרישת החוב שנוצר בתקופה זו. אשר לתקופה שלאחר פרסום מכתבו של סנ"צ יעקב (היינו מיולי ועד היום) – כאן הדברים מורכבים יותר ואין בידי לתת המלצה חד משמעית אך גם כאן ספק בעיני אם ניתן לייחס לרס"ר עדיקא ידיעה בכוח או בפועל לגבי הטעויות שנעשו בחישוב שכרו כמפורט לעיל" (סעיף 32 לחוות הדעת)(דגש ש.ש.).

(1)   בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];מיום 5.8.1971 (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; בסיכומיו בקש התובע לבסס את תביעתו הנזיקית על סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ומשכך כאמור לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בעילה זו. זאת ועוד, במסגרת ההליך, התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ממוני או שאינו ממוני בגין התנהלות הנתבעת, מצג השווא ושינוי מצבו של התובע לרעה, ומשכך אף התביעה החלופית לפיצוי נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

טענתה של המערערת כי יש לחשב את שכרה על בסיס דרגת BA, כפל תואר ו- 16 גמולים מבוססת על כך שעקב העובדה שהסתמכה על המצג המטעה של המדינה שלפיו היא זכאית ל- 16 גמולים לא יצאה להשתלמויות נוספות, ובכך שינתה את מצבה לרעה.

התיקרה של 16 גמולים כמזכים בתוספת שכר רלוואנטית לשכר ב"עולם הישן", טרום רפורמת "אופק חדש", אולם היא פסה מהעולם עם רפורמת "אופק חדש", ששינתה את כל שיטת התגמול בגין השתלמויות של מורים; ההודעות על הטעויות בשכרה לרבות מניין הגמולים נשלחו למערערת במהלך שנת 2013; בנוסף, הישתלמות האחרונה שהמערערת עברה הייתה בשנת 2012, והמערערת פרשה חמש שנים מאוחר יותר.

...

סוף דבר – לו דעתנו תישמע, הערעור יידחה ללא צו להוצאות.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב נדחה הערעור בהתייחס לזכאות המערערת לתשלומים ביתר ששולמו לה עקב טעות החל מחודש ינואר 2013 ואילך, לרבות הכללתם ב"משכורת הקובעת" לתשלום הגמלה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], תש"ל – 1970.

על דעת רוב חברי המותב, השופטים אופק –גנדלר ושפיצר ונציג הציבור מר צימרמן, כנגד דעתם החולקת של השופטת גליקסמן ונציג ציבור מר כפיר, נדחה הערעור בהתייחס להשבת תשלומים ששולמו למערערת ביתר, ועל המערערת להשיב סך של 36,796 ₪ בשישים.

משהעובד אינו זכאי להפרשי שכר בגין שינוי דרגה וותק, יש לדחות גם את הטענות לזכאות להשלמת הפקדות מעסיק לגמל ולפיצויים – טענה המבוססת על ההנחה שהעובד זכאי להפרשי שכר בשל שינויים בשכר הטבלאי או המשולב.

] הפרישי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות ובשבת – המומחה מטעם העובד קבע שהעובד זכאי להפרשים בגין עבודה בשעות נוספות הנובעים ממספר סיבות: ראשית, הפרשים הנובעים מהזכאות לשכר משולב לפי הסכם קבוצי 1998; שנית, הפרשים הנובעים מחישוב אורך יום העבודה לפי שבוע עבודה בן 6 ימים במקום 5 ימים; ושלישית, בשל הקף שעות העבודה בהתייחס לזמני החתמת כרטיס או זמני משמרת וניכוי זמני ההפסקה.

סע' 34 לצוו ההרחבה 73 קובע כי "הנהלות המפעלים יפרישו מדי חודש 0.2% משכרם הכולל של העובדים לקרן הישתלמות לפועלי המתכת החשמל והאלקטרוניקה, ע"ש ש' כהן ז"ל". מנוסח ההוראה עולה שאין מדובר בקרן הישתלמות אישית אלא בהפקדה לקרן משותפת, ומכאן שאין בהוראה זו כדי לבסס לעבוד זכות תביעה אישית.

...

] דין התביעה בהקשר זה להידחות מחמת התיישנות ובהיעדר סמכות עניינית, כמו גם לגופה.

[footnoteRef:56] על יסוד האמור אנו קובעים שאין מדובר בחישוב שגוי או ברישום מוטעה ודין טענות התובע להידחות.

סוף דבר העובד זכאי לפיצוי בשל שיבוצו באופן מתמשך לעבודה במשמרות לילה בסך 20,000 ₪.

מפרוטוקול הפגישה עולה כי היו קיימים "פערים בין המדיניות שיושמה ע"י נציבות שירות המדינה למתן אישור גמול הישתלמות לבין הסכמי השכר בתחום גמול ההשתלמות אותם היה צריך ליישם גם לגבי עובדי הרשות להגנת עדים". הפערים עליהם מדובר הנם ביחס לגרירת גמול – בעוד שהרשות התייחסה לעובדים שעברו מתפקיד דומה לתפקיד דומה כעובדים שלא שינו את הדרוג שלהם בפועל ולכן זכאים לגרירת גמול, עמדת הנש"מ הייתה אחרת – "הובהר על ידי אגף שכר והסכמי עבודה שיש להתייחס לכל עובד לפי דרוג ה"צל" שלו.

...

על רקע האמור בסיכום הפגישה הבין-משרדית מיום 18.11.19 ואישור גמולי ההשתלמות שהוכרו על ידי הרשות עד ליום 30 לנובמבר 2019, אישרה הוועדה לתובעת את התשלום – "לאור העובדה כי גמול ההשתלמות אושר על ידי הנציבות (המהווה גורם מוסמך להעניק גמול השתלמות לעובדי הרשות להגנת עדים), הוועדה מאשרת את התשלום 7 שנים רטרו מיום הפנייה". תמצית טענות התובעת לטענת התובעת, במסגרת קליטתה לעבודה ברשות נאמר לה "שוב ושוב, בכל ריאיון שנערך לה בתאריך המיון והקליטה", שהשכר שהיא תקבל יהיה שכר כולל "ללא שום תוספות הנהוגות בשירות המדינה ואף ללא גמו"ש א' ו/או ב' הנוהגים לגבי עובדים בשירות המדינה בדירוג המח"ר". מכאן היא הבינה שהיא לא תהא זכאית בתפקידה החדש לתשלום גמול השתלמות כלל.

אנו סבורים כי בפרק הזמן הקצר שהיה לה, התובעת לא סברה שהיא זכאית לגמול ב' מכוח היותה בעלת תואר שני ולכן גם לא נמצא מסמך בתיקה האישי שמציין זאת.

לאור האמור לעיל, התביעה לתשלום גמול ב' נדחית.

סוף דבר התובעת זכאית לתשלום גמול השתלמות א', רטרואקטיבי מתחילת העסקתה.

עצם העובדה שאחד הקריטריונים לקבלת תוספת גמול הישתלמות הוא צבירת מינימום שעות הישתלמות על פי העקרונות, התנאים והכללים של העובדים בדרוג המח"ר, אין בה להעיד על כך שבדירוג המינהלי קיימת זכאות לגמול הישתלמות ב', הקיים בדרוג המח"ר. כל שנלמד מהאמור הוא שאחד הקריטריונים (צבירת מינימום 400 שעות הישתלמות) לקבלת תוספת גמול הישתלמות בדרוג המינהלי זהה לקריטריון המקביל בדרוג המח"ר. בכתב ההגנה הנתבעת טענה, כי לא קיים גמול ב' בדרוג המינהלי (סעיף 55 לכתב ההגנה), אך בדיון הוכחות הבהירה ב"כ הנתבעת, כי הכוונה לכך שלא קיים גמול זה ללא קורס (פרו' עמ' 5 ש' 4).

נוסיף בהקשר זה, כי גם על פי עמדת ההסתדרות, כפי שהובאה לפני הועדה הפריטטית במכתב מר דני אוחיון מהסתדרות העובדים (נספח ד' לתצהיר ווינברג), התבקשה הכרה בזכאות לגמול ב' רק לתקופה עד 1.7.18 כלומר לתקופה בה דורג התובע בטעות בדרוג המח"ר בפועל, ולא התבקש אישור הגמול ממועד שינוי הדרוג.

...

טענות הנתבעת יש לדחות את התביעה על הסף מהטעמים הבאים: התיישנות ושיהוי – טענות התובע מתייחסות לתקופה שהתיישנה ולא ניתן היה לקבל בגינה תשלום אלא במסגרת הסדר, המהווה מעין פשרה.

ממילא נוכח מסקנתנו שאין לתובע ממילא זכאות בדין לגמול נוסף, הרי שגם אין בידינו לקבל את הטענה, כי החלטת הוועדה שגויה כנטען בתביעה.

זאת ועוד, גם אם לא מדובר בענייננו בוועדה פריטטית, שהתכנסה בהתאם לחוקת העבודה (ואין אנו קובעים זאת), הרי שאין בכך להוביל למסקנה בדבר קבלת התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.