זכאות לגביית אגרות נמל לאחר שחרור טובין מהמכס

בע"א 22684-10-11 חברת נמל חיפה בע"א נ' דוד יחזקאל ובניו בע"מ (להלן: "עניין יחזקאל") קבעה כבוד השופטת סלע כי היתה מקבלת הטענה לפיה סוכן המכס הוא שלוח של בעל הטובין לצורכי גביית האגרה לו היתה הגביה נעשית בפרק זמן סמוך לאחר שחרורם או באם היה נקבע פרק זמן סביר לתיקון האגרות ומשכך, נדחה העירעור.

בסמוך לכך, בע"א 1517-03-12 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' טלי עד שנוע בע"מ (להלן: "עניין טלי שנוע בע"מ) קבעה כבוד השופטת דברת כי "סוכן המכס הוא האחראי לשיחרור הסחורות מהנמל, והוא זה שבא במגע עם רשויות הנמל על מנת לדאוג לתשלום ההיטלים והאגרות הנדרשים...במידה ומסתבר לאחר מעשה, כי לא שולמה אגרת הרציף בשיעור הנכון, פרושו של דבר הוא כי סוכן המכס לא מילא כראוי את חובתו הראשונית לתשלום האגרות בסכומן הנכון- גם אם עשה זאת בתום לב- ועל כן קמה חובתו להשלים את האגרה בשיעור הדרוש". כבוד השופטת דברת אף איבחנה פסק דינה מפסק הדין בעיניין יחזקאל בקובעה שבאותו עניין ניתן משקל לעובדה שהאגרות נגבו זמן רב לאחר החיוב הראשוני מה שלא חל בעיניין טלי עד שנוע בע"מ. בשני פסקי הדין לעיל הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר נדחו על בית משפט העליון אולם בהחלטות באותן ברע"אות קבע בית משפט העליון את זכותו העקרונית של הנמל לגבות אגרת רציף מסוכן המכס אולם קבע שיש לבחון בכל מקרה ומקרה את סבירות הבצוע פעולת הנמל.

...

טענות הנמל מנגד, טען הנמל כי דין התביעה להידחות.

בעניין הנדון לא שוכנעתי כי כך אכן נעשה בכל המקרים בהם נגבתה האגרה שכן עיון ברשימת החיובים בהם חויבה התובעת בתשלום ביתר של אגרות מלמד שהתובעת חויבה בהשלמת אגרות אף במקרים בהם חלפו למעלה מארבע שנים מעת גמר פריקת המטען ועד למועד החיוב.

אשר על כן ולאור האמור לעיל, הינני קובעת שדין התביעה להתקבל ברובה למעט החיוב שעניינו רשימון מספר 0820554665 שכן מדובר בפרק זמן סביר מעת התשלום ועד מועד ביצוע החיוב.

משכך, אני מורה לנמל להשיב לתובעת סך של 11,379 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד למועד התשלום בפועל.

בית המשפט קמא ראה לנכון לאמץ את פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בתא"מ 331738-06-10 יחזקאל נ' נמל חיפה (להלן-"פס"ד יחזקאל בבימ"ש שלום"), אשר סבר כי חבותו של סוכן המכס אינה חורגת משומת האגרה ביום שחרור הטובין, גם אם האגרה תוקנה לאחר מכן.

סעיף החוק הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 56 לפקודה, הקובע את אחריותו של בעל הטובין להשלים את הפרישי האגרות כאשר נמצא כי האגרות המקוריות שולמו בחסר: "טובין שיובאו לנמל, או יוצאו או עומדים להיות מיוצאים ממנו, ונמצא כי משקלם, כמותם או תיאורם נמסר בחסר, או שלא בדיוק, במסמך שהוגש לפקיד נמל לשם קביעת אגרות הנמל המגיעות בעד הטובין, יהיה בעל הטובין חייב לשלם למנהל הנמל את הסכום שיקבע מנהל הנמל ושלא יעלה על כפל האגרות הנכונות בעד מלוא המשקל או הכמות של משלוח הטובין האמור, והסכום ניתן להיפרע כאילו הוא חוב המגיע למדינה." מיהו אותו 'בעל טובין', אשר מחוייב לשלם את הפרש האגרות? סעיף 1 לפקודה קובע כי-"בעל", לענין טובין-לרבות מחזיק, מייבא, מייצא, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה או עשיה בטובין וכל המתחזה להיות בעל כאמור, ולמעט פקיד נמל או פקיד מכס הפועלים בתפקידם הרשמי.

בפסק דין יחזקאל, סבר בית המשפט בעירעור, כי משהסתיימה השליחות לא היה הנמל רשאי להוסיף ולגבות מסוכן המכס את הפרישי האגרות; בהכרעה זו נתן בית המשפט משקל רב לכך שהאגרות נגבו זמן רב לאחר החיוב הראשוני, מבלי שניתן לכך הסבר של ממש.

...

סבורה אני כי אחריותו של סוכן המכס קמה ועומדת גם בנסיבות אלה, ועל כן דין הערעור להיתקבל.

המסקנה כי פרשנות הרואה את סעיף 19(א) כמוסיף על אחריות סוכן המכס, ולא כגורע ממנה עולה בקנה אחד עם לשון החוק.

סוף דבר, אני מקבלת הערעור ומבטלת את פסק דינו של בית המשפט קמא.

המשיבה תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסכום של 20,000 ₪ להיום והוצאות משפט.

מהתקנות נלמד כי ערך הטובין נקבע על ידי רשות המכס, בהתאם להוראות פקודת המכס ב. בענייננו, גבתה המערערת מהמשיבה את ההפרשים בגין אגרות הנמל, העומדים על יותר מפי 2 מהחיובים המקוריים, רטרואקטיבית, לאחר חלוף שנים משחרור הטובין לשני יבואנים, חברת מרקורי א.ק.ג. סחר והשקעות בע"מ (להלן: מרקורי), בגין 37 משלוחי משקאות שנעשו בין השנים 01'-03', ולדוד אלחלבי (להלן:אלחלבי), עבור שלושה משלוחי ביגוד והלבשה שנעשו בין השנים 05'-06'.

האם לא נבדקו הטובין בדיקה מדגמית משך שנים, או שהגורמים המתאימים התרשלו בבדיקתם? טענות אלה לא נטענו בפני בית משפט קמא, אך הענין מעורר תהיות, ונראה כי אין הצדקה להטיל את מחיר הטעות על המשיבה דווקא, באיחור כה רב. מקובלת עלי טענת המערערת כי מעמדו של הסוכן, זכויותיו וחובותיו נועדו להקל ולייעל את שיחרור הטובין וגביית האגרות.

...

האם לא נבדקו הטובין בדיקה מדגמית משך שנים, או שהגורמים המתאימים התרשלו בבדיקתם? טענות אלה לא נטענו בפני בית משפט קמא, אך הענין מעורר תהיות, ונראה כי אין הצדקה להטיל את מחיר הטעות על המשיבה דוקא, באיחור כה רב. מקובלת עלי טענת המערערת כי מעמדו של הסוכן, זכויותיו וחובותיו נועדו להקל ולייעל את שחרור הטובין וגביית האגרות.

במקרה דנן, טענה המשיבה כי המחוקק ביקש לתקן פרקטיקה פסולה שנהגה לאורך שנים, כפועל יוצא של פרשנות חקיקתית שלא היתה מקובלת עליו, והדרך היחידה שהיתה פתוחה בפניו היא תיקונו של החיקוק במפורש.

הערעור נדחה איפוא.

  השאלה העומדת לדיון בעירעור הנה האם רשאית המערערת, המספקת שירותי נמל ושירותים נלווים, לגבות מהמשיבה - עמילת המכס לגבי טובין ששוחררו מהנמל שנתיים וחמש שנים לפני כן - הפרשים של אגרת נמל או רציף, שנבעו מחישוב מחודש של שווי הטובין, שהוערכו בחסר, זאת לאחר ששולמה אגרת רציף שנדרשה עם שחרורם והעברתם לידי היבואן.

האם לא נבדקו הטובין בדיקה מדגמית משך שנים, או שהגורמים המתאימים התרשלו בבדיקתם? טענות אלה לא נטענו בפני בית משפט קמא, אך הענין מעורר תהיות, ונראה כי אין הצדקה להטיל את מחיר הטעות על המשיבה דוקא, באיחור כה רב.   מקובלת עלי טענת המערערת כי מעמדו של הסוכן, זכויותיו וחובותיו נועדו להקל ולייעל את שיחרור הטובין וגביית האגרות.

...

האם לא נבדקו הטובין בדיקה מדגמית משך שנים, או שהגורמים המתאימים התרשלו בבדיקתם? טענות אלה לא נטענו בפני בית משפט קמא, אך הענין מעורר תהיות, ונראה כי אין הצדקה להטיל את מחיר הטעות על המשיבה דווקא, באיחור כה רב.   מקובלת עלי טענת המערערת כי מעמדו של הסוכן, זכויותיו וחובותיו נועדו להקל ולייעל את שחרור הטובין וגביית האגרות.

במקרה דנן, טענה המשיבה כי המחוקק ביקש לתקן פרקטיקה פסולה שנהגה לאורך שנים, כפועל יוצא של פרשנות חקיקתית שלא היתה מקובלת עליו, והדרך היחידה שהיתה פתוחה בפניו היא תיקונו של החיקוק במפורש.

  הערעור נדחה איפוא.

בית המשפט קמא ראה לנכון לאמץ את פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בתא"מ 331738-06-10 יחזקאל נ' נמל חיפה (להלן - "פס"ד יחזקאל בבימ"ש שלום"), אשר סבר כי חבותו של סוכן המכס אינה חורגת משומת האגרה ביום שיחרור הטובין, גם אם האגרה תוקנה לאחר מכן.

סעיף החוק הרלוואנטי לענייננו הוא סעיף 56 לפקודה, הקובע את אחריותו של בעל הטובין להשלים את הפרישי האגרות כאשר נמצא כי האגרות המקוריות שולמו בחסר: "טובין שיובאו לנמל, או יוצאו או עומדים להיות מיוצאים ממנו, ונימצא כי משקלם, כמותם או תאורם נימסר בחסר, או שלא בדיוק, במסמך שהוגש לפקיד נמל לשם קביעת אגרות הנמל המגיעות בעד הטובין, יהיה בעל הטובין חייב לשלם למנהל הנמל את הסכום שיקבע מנהל הנמל ושלא יעלה על כפל האגרות הנכונות בעד מלוא המשקל או הכמות של משלוח הטובין האמור, והסכום ניתן להפרע כאילו הוא חוב המגיע למדינה." מיהו אותו 'בעל טובין', אשר מחוייב לשלם את הפרש האגרות? סעיף 1 לפקודה קובע כי - "בעל", לענין טובין - לרבות מחזיק, מייבא, מייצא, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה או עשיה בטובין וכל המיתחזה להיות בעל כאמור, ולמעט פקיד נמל או פקיד מכס הפועלים בתפקידם הרישמי.

בפסק דין יחזקאל, סבר בית המשפט בעירעור, כי משהסתיימה השליחות לא היה הנמל רשאי להוסיף ולגבות מסוכן המכס את הפרישי האגרות; בהכרעה זו נתן בית המשפט משקל רב לכך שהאגרות נגבו זמן רב לאחר החיוב הראשוני, מבלי שניתן לכך הסבר של ממש.

...

סבורה אני כי אחריותו של סוכן המכס קמה ועומדת גם בנסיבות אלה, ועל כן דין הערעור להתקבל.

המסקנה כי פרשנות הרואה את סעיף 19(א) כמוסיף על אחריות סוכן המכס, ולא כגורע ממנה עולה בקנה אחד עם לשון החוק.

סוף דבר, אני מקבלת הערעור ומבטלת את פסק דינו של בית המשפט קמא.

המשיבה תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסכום של 20,000 ₪ להיום והוצאות משפט.