זכאות אלמנה לתשלום קצבת שאירים ביטוח לאומי

חשוב לציין, כי בעיניין שנידון בפרשת אלמונית, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי בדק מחדש את החלטתו, המוסד לביטוח לאומי הכיר בנסיבות המקרה כנסיבות המזכות את האלמנה בקיצבת שאירים[footnoteRef:12].

] עוד יש להביא בחשבון, כי בפרשת תמם חרף הנתוק של 30 שנה, המערערת הייתה זכאית לתשלום קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי ואף הייתה זכאית לתשלום קצבת שאירים בגובה סכום המזונות (שנפסק לזכות המערערת בפסק המזונות) על פי חוק הגימלאות.

...

בהתאם לסעיף 15 לחוק הבטחת הכנסה , התשמ"א- 1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), התובעת אינה זכאית לתשלום מענק פטירה בגין פטירת המנוח הואיל והמנוח קיבל גמלת הבטחת הכנסה כ"יחיד" והתובעת והמנוח לא התגוררו יחד ולא ענו על הגדרת "בני זוג". דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת כלל החומר שבתיק, מצאנו כי בנסיבות המקרה הנדון, יש לקבל את התביעה ולקבוע כי התובעת זכאית לתשלום קצבת שאירים ולתשלום מענק פטירה.

מסקנה זו מתיישבת עם קביעתנו שלפיה התובעת זכאית לגמלת שאירים למרות שלא התגוררה עם המנוח בטרם פטירתו; ויש בה אף כדי לעשות צדק עם התובעת אשר נשאה בפועל בהוצאות הקבורה של המנוח[footnoteRef:33].

] סוף דבר תביעת התובעת לתשלום קצבת שאירים ומענק פטירה- מתקבלת.

משהתקבלה התביעה, הנתבע ישלם את הוצאות התובעת בסך 1,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום שיומצא פסק הדין לנתבע.

מכאן נפנה בית משפט קמא לחישוב הנכויים: פנסיית השארים שהחלה האלמנה לקבל מצה"ל המסתכמת לפי חוות דעת אקטוארית בסך 3,005,486 ₪; קצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי המסתכמת בסך 735,635 ₪; וכן סך של 14,999 ₪ ששולם לאלמנה על ידי "אגד". סכום הנכויים הצטבר לכדי סך של 3,756,120 ₪.

בפסק דין רות מאיר מתייחס בית המשפט לקושי זה ומציין: "קושי דומה קיים גם בחוק הביטוח הלאומי. סעיפים 328(א) ו-332 לחוק הביטוח הלאומי מקבילים בתוכנם לסעיפים 5ג(א) ו-5ג(ד) לחוק הגימלאות", אך קובע: "כידוע, חרף קיומו של קושי זה, נוהגים לנכות את תשלומי המוסד לביטוח לאומי מן הפיצויים המגיעים לניזוק (ראו בהקשר זה: ע"א 295/69 שושן נ' החברה לעבודות חוץ ונמלים בע"מ, פ"ד כג(2) 357 (1969); ע"א 2132/03 גפני-פיש נ' פישביין ([פורסם בנבו], 25.10.2004)). הגיונה של פרשנות זו במניעת חיובו של המזיק בכפל-פיצוי – הן לניזוק הן למיטיב הנזק – והיא נסמכת על כך שזכות השיפוי של משלם הגימלאות היא זכות סוברוגציה"(פסקה 13) חוששני כי הניסוח הגורף המופיע הן בסעיף 64(ד) לחוק גמלאות הצבא, הן בסעיף 60(ד) לחוק גמלאות המדינה, הן בסעיף 5ג(ד) לחוק גמלאות רשויות מקומיות, והן בסעיף 332 לחוק הביטוח הלאומי - הוא בעייתי, ויש ליתן לו פרשנות מצמצמת.

...

יונה אטדגי, שופט השופטת ש. יעקובוביץ: כחברתי השופטת שבח סבורה אני כי דין הערעור ככל שעניינו באופן חישוב הכנסות המנוח לצורך הערכת נזקו של העזבון בגין הפסד הכנסה ב"שנים האבודות" להידחות.

שלומית יעקובוביץ, שופטת התוצאה על דעת כלל חברי המותב – הערעור נדחה.

לפנינו תביעתו של מר סרסקו ציגלר (להלן: "התובע") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע" או "המל"ל"), בגין החלטותיו של הנתבע מיום 21.10.2020, 26.10.2020 ו-9.11.2020, לדחות את תביעת התובע לתשלום קצבת שאירים.

משכך השאלה שבמחלוקת: כפי שנוסחה בפתח כתב התביעה: האם "פנסיית שאירים" המשולמת לאלמן מהוה "הכנסה" לשם בדיקת זכאות האלמן לקיצבת שאירים מהנתבע או האם לאו?" [ההדגשה אינה במקור]

 אשר על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה קצבת שארים שמשלמת קרן פנסיה איננה "הכנסה" לצורך חישוב קצבת שארים מהמל"ל.  למעשה, לאור מסקנתי זו ובשים לב לגובה התשלומים מקרן הפנסיה, אין מחלוקת כי התובע לא היה זכאי לקיצבת שארים לתקופה שמשנת 2008 עד שנת 2016.

...

בהליך הערעור, עב"ל 7294-10-19 סוסי רפאל נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), הוסכם בין הצדדים כי פסק דינו של בית הדין האזורי יבוטל, אך המסקנה המשפטית תישאר על כנה.

מקובלת עלינו פסיקתה של כב' השופטת בעניין רפאל שלעיל.

בהתאם לאמור לעיל, דין התביעה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 5345-12-20 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי נציג ציבור (מעסיקים) מר רפי להבי התובעת: מרינה טפרינה ע"י ב"כ: עו"ד בנימין פרידמן הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד הדס אהרוני פ ס ק ד י ן

טענות הנתבע – הנתבע טוען, כך: - בהחלטתו מיום 3.12.2019 הוא דחה את תביעתה של התובעת לתשלום קצבת שאירים בגין פטירת בעלה המנוח ביום 13.4.2019; - התובעת אינה זכאית לקיצבת שאירים היות שהיא אינה עונה להגדרת "אלמנה" הקבועה בסעיף 238 לחוק.

אשר לתכליתה של הוראת הדין, בפסיקה נקבע כי "תכליתו של חוק הביטוח הלאומי הוא להעניק לאלמנה קצבת שאירים על מנת לשמר את רמת חייה של האלמנה פחות או יותר כפי שהיו לפני פטירת בן הזוג. ברי כי לא מדובר בפצוי, לא מדובר בהחזרת המצב לקדמותו באשר חיים משותפים לא יהיו עוד"[footnoteRef:1].

...

סוף דבר נסכם ונציין כי לאור כלל קביעותינו שבמהלך פסק הדין, עולה כך: - עדותה של התובעת לא היתה מהימנה בעינינו, והתובעת שינתה גרסאות במהלך עדותה.

לאור האמור דלעיל, אנו קובעים כי התובעת אינה עונה להגדרה הקיימת בהוראות החוק לצורך קבלת קצבת שאירים.

משכך, דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה סעיף 252 לחוק קובע מי הם הזכאים לקיצבת שארים עם פטירתו של מבוטח ובכלל זאת "אלמנה". סעיף 238 לחוק מגדיר "אלמנה" כדלקמן: "'אלמנה" - מי שהיתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - (1) מי שהיתה אישתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אישה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244"

בנוסף, בפסיקה נקבע כי תכליתה של קצבת השארים היא "לשמר את רמת חייה של האלמנה פחות או יותר כפי שהיו לפני פטירת בן הזוג" (ר' עב"ל 1169/01 אורה אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 10.5.2004).

...

לאחר שעיינתי בפסקי הדין הללו חזור ועיין והגעתי לכלל מסקנה לפיה נסיבות המקרה שהוכחו בפני דומות יותר לנסיבות המקרה בעניין תמם.

ולסיכום - האבחנה המשמעותית בין המערערת לנסיבות בפסק דין אלמונית היא כי אמנם הסיבה הראשונית לפרידה הייתה האלימות של המנוח כלפי המערערת.

סוף דבר בשים לב לאמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.