זכאות אלמנה לקצבת תלויים בגין מות הבעל

טענות הנתבע – הנתבע טוען, כך: - בהחלטתו מיום 3.12.2019 הוא דחה את תביעתה של התובעת לתשלום קצבת שאירים בגין פטירת בעלה המנוח ביום 13.4.2019; - התובעת אינה זכאית לקיצבת שאירים היות שהיא אינה עונה להגדרת "אלמנה" הקבועה בסעיף 238 לחוק.

סעיף 238 לחוק מגדיר מיהי "אלמנה", כדלקמן: ""אלמנה" - מי שהיתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - (1) מי שהיתה אישתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אישה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244.

...

סוף דבר נסכם ונציין כי לאור כלל קביעותינו שבמהלך פסק הדין, עולה כך: - עדותה של התובעת לא היתה מהימנה בעינינו, והתובעת שינתה גרסאות במהלך עדותה.

לאור האמור דלעיל, אנו קובעים כי התובעת אינה עונה להגדרה הקיימת בהוראות החוק לצורך קבלת קצבת שאירים.

משכך, דין התביעה להידחות.

בפניי תביעת הגב' כספי דנית, אלמנתו של המנוח לתשלום גמלת תלויים בגין פטירתו של המנוח (התאבדותו) מיום 23.9.16, נוכח דחיית הנתבע את התביעה.

התובעת ששמעה את המצוקה בקולו של המנוח ביקשה מבעלה של חברתה קלי – אורן , שיסע לפגישה להיות עם המנוח כדי להרגיעו.

שוכנעתי כי יש למנות מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי משהוכחו אירועים מיוחדים הקשורים לעבודתו של המנוח בסמיכות להתאבדות המנוח והקשורים לה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן: סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב) התשנ"ה-1995 , קובע כי "מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה". כדי שתקום לתלויים זכות לקיצבה או מענק, נדרשים לפיכך שלושה יסודות מצטברים: האחד, שלמבוטח ארעה פגיעה בעבודה , השני, תוצאת מותו של המבוטח; השלישי, שהפגיעה בעבודה היא זו ש"גרמה" לפטירת המבוטח, היינו קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין המוות.

...

עם זאת, שוכנעתי כי מחומר הראיות עולה כי היו מספר אירועים מיוחדים נקודתיים, שארעו בסמוך להתאבדות המנוח שהיו מעבר לידיעה על הקשיים הכלכליים וכי רק בתקופה האחרונה ( שהחלה כ-10 ימים עובר להתאבדות ועד להתאבדות) נתגלתה למנוח לאט לאט התמונה בכללותה כפי העולה מתצהירה של התובעת, שלא נסתר בנקודה זו: "כאשר שבנו מהטיול ב11.9.16 זכור לי שהמנוח אמר שהתנהגותו של יאיר מוזרה והוא חושש שהוא מסתיר ממנו משהו ומתחמק... המנוח שיתף אותי בכך שהוא מרגיש שיאיר מתחמק ממנו, ואף סיפר לי שנכנס למחשבי החברה וגילה להפתעתו שבהתקופה בה שהה בחו"ל העלים יאיר תיקי לקוחות המשרד. ... בשלב זה... החל מחזרתו לאחר ששבנו מחו"ל ...מספר ימים החל מחזרתינו מחו"ל מיום 11.9.16 ועד התאבדותו ביום 23.9.16 גילה המנוח לראשונה שהיו חסרים בחשבון הפקדונות קרוב ל-600,000₪ וששותפו יאיר הסתיר ממנו את היות החברה בגרעונות של 800,000 ₪. לאחר בירור הבין כיצד כל הלקוחות החדשים והפקדונות החדשים שהוכנסו בתקופתו שימשו לסגירת פקדונות ישנים מהתקופה בה החברה הייתה בבעלותה של רעות ויאיר השמיד את כל הראיות לכך והתכוון לנטוש אותו לבד בספינה הטובעת מול כל החובות והנושים הזועמים. אט אט הסתבר למנוח כי הוא נפל קרבן לתרמית כבדה ומכוערת מצד שותפו, וככל שהמשיך לחפור ולברר עוד ועוד התברר שיאיר ניצל את תמימותו רימה אותו, מעל בכספי החברה , נטשו והותירו להתמודד עם כל החובות והנושים לבדו. המנוח גילה שיאיר הכניס לחשבון הבנק של אשתו רעות כספים של לקוחות שהיו אמורים להיכנס לחשבון החברה, הנ"ל נודע למנוח ע"י לקוחות באותו השבוע הסמוך להתאבדותו, כאשר התקשרו לקוחות לשאול היכן עומד הטיפול בתיק שלהם והמנוח הבחין כי בזמן ששהה בחו"ל תיקיהם נעלמו. הבשורות "נחתו" על ראשו של המנוח בזואחר זו..

עיון בחקירתה הנגדית בעמ' 15-16 מעלה כי תצהירה לא נסתר: "ש. איך נודע לכם פתאום בבת אחד שיש חוב של 800,000 ₪ ? ת. ב-10 ימים האחרונים התחילו להתגלות דברים, חזרנו מחו"ל, אני ואיציק היינו במדריד, איציק חזר למשרד וגילה שנעלמו תיקי לקוחות מהמשרד, לקוחות התקשרו לאיציק ושאלו אותו מה קורה לגבי הפשרות לגבי הכסף שנתנו ליאיר. איציק הבין שהכספים לא הופקדו בחשבונות של החברה ופה הוא התחיל. ש. אבל כבר במאי הוא ידע על זה? ת. ממש לא. זה לא נכון, זה לא מה שאמרתי.ש. את אמרת שבמאי הוא ידע שכספים על סך 500,000 ₪ הוחזקו אצל יאיר למרות שהיו מיועדים לכסות את החובות של הלקוחות? ת. אני ידעתי את זה בדיעבד. באותה תקופה איציק ידע שהכספים האלה משמשים לטובת הפקדונות. ש. והוא ידע שהם מוחזקים במזומן אצל יאיר?ת. נכון ש. הוא ווידא שהוא מעביר את הכספים? ת. אני לא יודעת ש. אתם יודעים כבר שהוא מחזיק 500,000 ₪. מה עוד ידעתם אחר כך? ת. אני לא ידעתי כלום, מה שנעשה זה כל מה שאני מספרת היה בדיעבד ב-10 הימים האחרונים של איציק, לפני מותו." כאמור מחומר הראיות עולה כי בימים הסמוכים להתאבדות המנוח ארעו מספר אירועים ששוכנענו כי יש לראותם כאירועים מיוחדים שהובילו בסופו של יום להתאבדותו של המנוח, כמפורט.

סוף דבר משבית הדין הגיע למסקנה כי בסמוך להתאבדותו של המנוח התרחשו "אירועים מיוחדים הניתנים לאיתור בזמן ובמקום", שהם תנאים הכרחיים להכרה במעשה ההתאבדות כפגיעה בעבודה ומשיש לבחון גם את שאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין האירועים המיוחדים לבין מעשה ההתאבדות, שוכנעתי כי יש למנות מומחה רפואי.

על פי ההלכה שנקבעה בפס"ד בוארון "אלמנה שהפכה להיות "ידועה בציבור" אינה זכאית עוד לתשלום קצבת שאירים בגין פטירת בעלה המנוח, וזאת החל מן המועד שבו הפכה להיות "ידועה בציבור"."

לסיכום התובעת הייתה זכאית לקצבאות תלויים מיום מותו של בעלה הראשון בתאונת עבודה, ועד לנישואיה השניים בשנת 2014.

...

לסיכום, הלכה היא שאין חובה על המל"ל לשלם לניזוק את שקיבל מהמזיק על פי זכותו מכח ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי, ואין בסירובו לעשות כן משום התעשרות שלא כדין.

" במאמר מוסגר אציין שבית הדין הארצי העיר שם, בדומה לפסיקת בית המשפט העליון שהובאה לעיל, שגם לגופו של עניין אין לניזוק עילת תביעה כנגד המל"ל, הנשענת כל כולה על הטענה שהמל"ל קיבל מהמזיק סכומים בהנחה שהוא ישלמם לניזוק: "הסכום שקיבל המוסד מחברת הביטוח אבנר על פי ההסכם ביניהם, אינו רלבנטי כלל כלפי המערער..." מכל מקום, כאמור בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אני דוחה את טענת המל"ל בדבר העדר סמכות עניינית לבית משפט זה. מעבר לצריך אציין, שברע"א 454/09 שנזכר לעיל התברר ערעור על תביעה בעילה דומה שהתבררה במערכת בתי המשפט האזרחיים, ובית המשפט העליון לא העלה שאלה בדבר סמכותו של בית המשפט האזרחי להיזקק לתובענה, אף שככלל, בית המשפט יעלה שאלת סמכות עניינית מיוזמתו.

לסיכום התובעת הייתה זכאית לקצבאות תלויים מיום מותו של בעלה הראשון בתאונת עבודה, ועד לנישואיה השניים בשנת 2014.

הנתבעת אינה חולקת על היות "אובדן קצבת זקנה" נזק בר פיצוי בתביעת תלויים ובתביעת עזבון, אך לעמדתה לא הרימו התובעים "את נטל ההוכחה ולא הביאו ולו בדל ראיה להוכחת הנתונים לחישוב הקצבה, גובה הקצבה, תקופת ההכשרה הנדרשת לצורך הזכאות, הסכומים המשולמים עבור רכישתה וכיו"ב" (סעיף 123 לסיכומי הנתבעת), ומשכך יש לדחות את העתירה לפצוי בראש נזק זה. לאור הפסיקה הנוהגת אכן קמה לעזבון ולתלויים זכאות לפצוי בראש נזק זה - "קבענו אם כן, כי אובדן קיצבת הזקנה של הניזוק בשל עוולה הנו נזק בר פיצוי בן בגדר תביעתם של התלויים והן בגדר תביעת עזבונו של ניזוק אשר נפטר כתוצאה ממעשה העוולה. אופן חישוב הפצוי בגין קיצבת הזקנה ייעשה, בשני המקרים, באמצעות השיטה המשמשת לקביעת הפצוי בגדר תביעות תלויים ותביעות עזבון, הלוא היא שיטת הידות. זאת, על דרך הוספת הסכום שייקבע בגין קיצבת הזקנה לקופה המשותפת בשנים הרלוואנטיות, במסגרת "החישוב הדינמי" (ראו, פרשת כרכבי, פרשת צרור) ובהיוון המתבקש מן התשלום החד פעמי.

לשיטתם, על הפצוי בראש נזק זה "לגלם את ההפסד "הממוני" וגם את ההפסד "הרגשי" שניגרם לתלויים עקב מות האב והבעל" (סעיף 169 לסיכומי התובעים) ומכאן עתירתם לפסוק פיצוי בסך של 150,000 ₪ לכל אחד מהיתומים, בני 6 ו- 7 במועד פטירת המנוח, "שצריכים לגדול ללא דמוית אב בתקופה חשובה של הילדות ועיצוב האישיות" (סעיף 170 לסיכומי התובעים), וסך נוסף של 300,000 ₪ לאלמנה הצעירה, אשר "גם אם... היתה רוצה להתחתן בשנית, הסיכוי שלה להתחתן שוב הוא בקושי אחוז אחד. וזאת מאחר שנישואים שניים של אלמנות בעיקר אמהות לילדים אינו מקובל בחברה הערבית" (סעיף 171 לסיכומי התובעים).

...

אין בידי לקבל את טענת התובעים לפיה יש להעמיד את שכרו של המנוח לצורך חישוב ההפסד לעתיד על סך של 8,500 ₪ לחודש לחמש השנים הראשונות ולאחריהן על סך של 16,500 ₪ לחודש (ראו סעיפים 27 - 105 לסיכומי התובעים), ומוצאת אני לדחותה.

לפיכך, מורה אני על ניכוי "דמי השיקום" בלבד, כעתירתה החילופית של הנתבעת (ראו תעודת עובד ציבור שהוגשה ביום 16.1.2019).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל עומד הפיצוי בתביעת התלויים על סך כולל של 1,775,005 ₪ הפסד תמיכה ב"שנים האבודות" 1,266,671 + 158,334 ₪ אובדן שירותי בעל ואב 350,000 ₪ והפיצוי בתביעת העיזבון עומד על סך כולל של 1,810,568 ₪ הפסדי הכנסה ב"שנים האבודות" 1,551,257 + 193,907 ₪ כאב וסבל 45,404 ₪ הוצאות קבורה ומצבה 20,000 ₪ לפיכך הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים 2-4 כתלויים וכיורשי המנוח: הפסד תמיכה ב"שנים האבודות" (תביעת תלויים) אובדן שירותי בעל ואב (תביעת תלויים) חלקם בתביעת העיזבון על פי צו הירושה שיוצג (חלקם על פי צו הירושה מההפרש בין הפסדי ההכנסה ב"שנים האבודות" בתביעת העיזבון ובין הפסדי התמיכה בתביעת התלויים + כאב וסבל + הוצאות קבורה ומצבה) בניכוי תגמולי המל"ל כמבואר בסעיפים 37 – 45 לעיל.

כן תשלם הנתבעת לתובעים 5-6 כיורשי המנוח את חלקם בתביעת העיזבון על פי צו הירושה שיוצג.

השאלות שבמחלוקת בתביעה כפי שהוגשה – מועד תחילת תשלום גמלת התלויים שאושרה לתובעת בגין פטירת בעלה ובסיס השכר לחישוב שיעור הגימלה.

רקע: התובעת היא אלמנתו של המנוח ולדיסלב אילנצקי ז"ל (להלן: "המנוח").

משהוכרה זכאות התובעת לגימלת תלויים החל מנובמבר 2017, ובסיס השכר לו טענה, הגם שנדחתה טענתה לשכר בערכי נטו החלטנו לחייב את הנתבע בהוצאותיה בסך 3,500 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במלוא המסמכים בתיק ובחינת טענות הצדדים החלטנו לדחות את טענת התובעת כי שכר המנוח, ששולם במזומן, הוא בערכי נטו.

הנתבע החליט להכיר בבסיס שכר על סך 10,000 ₪ ואיננו מתערבים בקביעתו זו אף ששוכנענו כי סכום זה כולל שעות נוספות.

על כן, אנו דוחים את התביעה בנוגע למחלוקת היחידה שנותרה בה, ומאשרים את קביעת הנתבע כי שכר המנוח לעניין גמלת התלויים הוא 30,000 ₪ ברוטו לרבע שנה כאמור.

משהוכרה זכאות התובעת לגמלת תלויים החל מנובמבר 2017, ובסיס השכר לו טענה, הגם שנדחתה טענתה לשכר בערכי נטו החלטנו לחייב את הנתבע בהוצאותיה בסך 3,500 ₪.