זימון לשימוע בעל פה בזמן קצר

] באותו היום, 14.8.2017, התובעת זומנה לשיחת שימוע לפני פיטורים מהנימוקים הבאים: הפגנת יחס אישי מחפיר כלפי גורמים הבאים עמך במגע במסגרת עבודתך כגון: ספקים ועובדי החברה; רישום כוזב של צבירת ימי חופשה בתלוש השכר מעבר לזכאותך החוקית ופדיון ימי החופשה ללא אישור החברה; סירובך המופגן והגורף להתייצב לעבודה בימי שלישי, וזאת חרף העובדה כי עידן יוחאי סיכם עמך מפורשות כי התייצבותך לעבודה במהלך ימי שלישי תעשה מעת לעת ועל פי צרכי המעסיק והעבודה[footnoteRef:19].

דברים אלה נאמרו ביחס לפרסומים – ובמיוחד התבטאויות בעל פה – במהלך יחסי העבודה, בין צדדים ליחסי העבודה ובזיקה לעבודה.

כך גם, בנסיבות המתוארות חלה הגנת זוטי דברים בהיתחשב בהקשר הכולל של הליך השימוע ובהקף הפירסום המצומצם למר הדס בלבד, שאינו מכיר את התובעת ואשר נחשף למסמכי הזימון לשימוע לפרק זמן קצר במסגרת סריקת מסמכים רבים לארכיון הממוחשב.

...

לנוכח העובדה שבפועל התובעת עבדה פחות משעות התקן, אנו סבורים שהייתה מחלוקת אמיתית ו/או טעות כנה בדבר קיזוז שעות ההיעדרות, כך שאין הצדקה לחיוב בפיצויי הלנת שכר.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה המזערי, כך שהנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: א. שכר עבודה לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2017 בסך 8,294 ₪.

לאור כל האמור, התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

בין-השאר, התייחסה העותרת לטענה, שלפיה לא חתמה במועד על ציוד סיור ("מודול יומנאים"), והציגה הסברים ותעוד על כך שהעיכוב הקצר נבע מהחלטתה ליתן קדימות בטיפול דחוף באשה במצוקה שהגיעה עם שני ילדים להתלונן על אלימות במשפחה.

יוזכר, כי במכתב זה ציין עו"ד ברקוביץ, כי העותרת מקבלת טפולי פִריון, ביקש להפנות לטיעונים בכתב שהגישה העותרת בעבר בשימוע הראשון, וכן להזמין את מרשתו לשימוע בעל-פה כדי שתוכל לשטוח טענותיה באופן מפורט, ובכלל זה להעלות טענות חדשות ו"לחדד נימוקים" שלא זכו לבחינה יסודית.

ההחלטה בדבר אי-הארכת השרות - אשר צוטטה בפִסקה 17 לעיל - הייתה לאקונית, ללא פירוט העובדות שבעטיין הוחלט שלא להאריך את השרות, ללא הכרעה במחלוקת העובדתית בעיניין היתנהלות העותרת, על-רקע טענותיה, הסבריה והראיות שהציגה במהלך השימוע בכתב ובעל-פה, וממילא אף ללא הנמקה.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי בהחלטה בדבר אי-הארכת שירותה של העותרת במשטרה, לאחר שנים רבות של שירות, נפלו פגמים מינהליים, הנוגעים, בין-השאר, להיעדר הנמקה ראויה, להיעדר שימוע הולם, ולהיעדר התייחסות לטענות, לראיות ולהסברים שהוצגו על-ידי העותרת במהלך השימוע; וכי לפנינו מקרה חריג של פגמים משמעותיים בהליך המצדיקים את ביטול ההחלטה.

ההכרעה אודות אי-הארכת השירות, הובאה בפִסקה אחת, כללית וסתמית, ללא הנמקה, תוך אימוץ החלטת קודמתו, זאת כפי שכבר הובאו הדברים לעיל: "שבנו לשקול את נושא הארכת שירותך. לאחר שהובאו בפניי טיעוני בא כוחך, עו"ד אייל שמולביץ', במכתבו מיום 28.4.21, ובשים לב לכך כי הגנה מפני פיטורים חלה על עובדת שעוברת טיפולי פוריות במקרה בהם הטפולים הם לקראת ילד ראשון ושני בלבד, ואילו את נמצאת בטיפולים לקראת ילדך השלישי, נוכח המפורט לעיל, החלטתי לאמץ את החלטת קודמתי בתפקיד ולהורות על אי הארכת שירותך". ראשית, ההחלטה הלקונית והסתמית שניתנה בעניינה של העותרת, אינה עומדת בדרישה ההנמקה המלאה והמפורטת, שעמד עליה בית-המשפט העליון בדבר אופן ניסוח החלטות בעניין פיטורי שוטרים או אי-הארכת שירותם, בפסק-הדין בעע"מ 2024/12 בעניין רס"מ ג'דאללה חרב (לעיל).

סוף דבר מחמת הפגמים המינהליים האמורים של היעדר הנמקה הולמת, ולו תמציתית, וממילא - היעדר כל התייחסות לטיעוני העותרת ולראיות שהציגה, והיעדר זכות טיעון בעניין ראיות מינהליות חדשות שהוצגו לראש אמ"ש על-פי טענת המשיבה, בעקבות הבירורים שנדרשו לאחר השימוע, הרי שדין ההחלטה בדבר אי-הארכת השירות להתבטל.

מוסכם על הצדדים כי תנאי העבודה לא הועלו על הכתב, למעט הודעת הוטסאפ של התובעת אל מר וקס, שנענתה במילה – "תודה". לדידי, אין משמעות להודעה זו. אין לגזור מסקנה כי המדובר בחוזה חתום שיש בו הצעה קונקרטית וקיבול ואין בו תנאי עבודה ברורים ומובחנים שניתן להתייחס אליהם כאל הבטחה או סיכום שנימסר בעל פה. התובעת החלה את התפקיד החדש ביום 3.10.2019 ושימשה בתפקיד זה בניסיון עד ליום 3.11.2019.

בנסיבות אלה, כאשר מדובר בתקופת עבודה קצרה, ובסמוך לתחילת העבודה נחתם עם התובעת הסכם, לא מצאתי כדי לפסוק פיצוי בגין רכיב זה, לאחר שהתרשמתי כי התובעת ידעה אודות תנאי העסקתה.

תשתית נורמאטיבית – שימוע ברבות השנים התגבש מעמדה של זכות הטיעון של עובד, הבאה לידי ביטוי בחובתו של המעסיק לקיים הליך שימוע טרם פיטוריו, למעמד של זכות יסוד: "הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הנה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה.

בסיכומיה טענה התובעת כי אין ממש בטענות הנתבעת כלפי תיפקודה וכי הנתבעת עד תום ההליך לא הציגה לפניה אילו נזקים גרמה, בגינם זומנה לשימוע שבסופו של יום זה הוביל – לפיטוריה.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות הגעתי לכדי מסקנה שאין לקבל את תביעת התובעת להלנת שכר בגין אי תשלום הבונוס.

לפיכך, דין תביעת התובעת לסכום הבונוס וכנגזרת מכך גם להלנת שכר – להידחות.

סוף דבר תביעת התובעת על כל רכיביה – נדחית.

נסיבות סיום העבודה לטענת התובע בכתב התביעה, נתבקש על ידי מר נוה להחליף עובד אחר במשמרות לילה לתקופה קצרה עת שהה העובד בחופשה ואולם משחשש כי הדבר יהפוך לעבודה קבועה, סרב לעשות כן ללא קבלת מכתב התחייבות שמדובר אך בשינוי זמני.

לדבריה, מר נוה התחייב בפני התובע בעל פה שההחלפה תהא החלפה זמנית ואולם בפועל התובע לא ביצע ולו משמרת אחת בתקופת שהות העובד בחו"ל. הנתבעת טוענת, כי טרם זימון התובע לשימוע נתקיימו מספר שיחות בינו לבין מר נוה שבהן לא נתן התובע הסבר מניח את הדעת לסירובו לבצע עבודה והציב תנאים מופרכים לקבלת העבודה.

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו כי הוא זכאי לתשלום שכר בגין הימים שבהן לא עבד ודין תביעתו זו להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, התביעה על כל רכיביה – נדחית.

משנדחתה התביעה ומשלא מצאנו כל יסוד לטענות התובע, יישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

כך, בשונה מעניין הולצמן אין בפנינו ראיות כי הריונה של התובעת עמד בבסיס השיקולים שהובילו לפיטוריה, לא הוכחה סמיכות זמנים בין הודעת התובעת על הריונה לבין זימונה לשימוע, כאשר במייל הזימון לשימוע נימנו הסיבות בעטיין שוקלת הנתבעת את פיטוריה ואף הובהר כי הנתבעת הייתה מודעת לדבר הריונה רק כאשר זימנה אותה בעל פה לשיחת שימוע.

באופן זה, הבהירה החברה לתובעת בזמן אמת כי ביצועי המכירות שלה אינם מניחים את הדעת בפני עצמם ובאופן יחסי לשאר נציגי המכירות, כאשר כבר במועד הזימון לשימוע ציין מר שובי כי: .

."מן ההכרח שאתייחס גם להודעה המשמחת שהודעת לי אתמול לאחר שהודעתי לך על הזימון הנ"ל – היותך בהריון. ראשית אבקש לאחל לך מכל ליבי מזל טוב ואיחולים ללידה קלה ולידיים מלאות, אין דבר משמח מכך. בהיבט הענייני הנוגע להליך שבנדון ולמען ההבהרה אין בכל כדי למנוע או לעצור את התהליך מפאת הותק הקצר יחסית של עבודתך בחברה. זאת בהתאם להוראות החוק הנוגעות לעניין זה...". בהקשר זה נציין כי התובעת, שטוענת שדבר הריונה כבר היה ידוע בחברה ועל כן יש לראות כ'חשודה' את סמיכות הזמנים באופן המחייב מתן הגנה לפי חוק עבודת נשים, לא זימנה לעדות את הממונה עליה, גב' רינת בסן ולא הוכיחה כי דבר הריונה היה ידוע עוד באפריל אצל הגורם בעל הסמכות להורות על פיטוריה (ר' סעיף 4 לתצהיר התובעת, ר' גם עדות מנהל הנתבעת, מר שובי, בעמ' 7 לפרוטוקול הדיון, שורות 27-35).

...

נוכח האמור, אנו דוחים את תביעתה של התובעת לסעדים הנובעים מחוק עבודת נשים, ובכלל זאת את תביעתה לפיצוי ממוני בגין פיטוריה ללא היתר, כמפורט בסעיף 16 לכתב התביעה.

גם משיחת השימוע, נספח ג' לתצהיר נתבעת, עולה כי טענות הנתבעת בקשר לעבודתה של התובעת היו ענייניות, ואף כי התובעת אינה מסכימה לאלו, לא עלה באותה שיחה עניין הריונה ובסופו של דבר מדובר בפררוגטיבה של המעסיק להחליט כי עובד/ת אינו ממלא אחר הציפיות ממנו.

זאת אומרת, שוכנענו כי פיטוריה של התובעת לא היו קשורים להריונה, הריונה לא נשקל במכלול השיקולים שהובילו לפיטוריה וכי אלו נעשו מהטעמים עליהם עמדה הנתבעת במהלך ניהול ההליך, במסגרת כתב ההגנה שהגישה, בתצהיר מנהלה ובעדותו בפנינו.

סוף דבר נוכח האמור, תביעתה של התובעת נדחית על כל ראשיה.