מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי נאשם בעבירת מעשה מגונה

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה לעיון בחומר חקירה על פי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ") בו מתבקש בית המשפט להמציא לידי ההגנה "מיסמך שתערוך חוקרת הילדים לקראת עדותה, בו תפרט את הביסוס המקצועי והעובדתי למסקנות ולממצאים שציינה בטופס סיכום חקירת ילדים שערכה". התיק העקרי עניינו עבירות מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, על פי סעיפים 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").
מבחן הרלוואנטיות מבטא את הבכורה הנתונה לזכות הנאשם לעיין בחומר, אך משקף גם את האיזון הנידרש, מקום שתרומת החומר להגנת הנאשם אינה משמעותית, אך מסירתו לעיונו תביא לפגיעה באינטרסים חשובים אחרים.
...
בחלק זה חוקרי הילדים מבהירים לבית המשפט תוך שימוש בקריטריונים המשמשים אותן על פי תורת עבודתם את ההנחיות והספרות המשמשות אותן ותוך הפניה למובאות מהתמליל מדוע הגיעו למסקנה אליה הגיעו.
הנני קובע אפוא שככל שחוקרת הילדים תכין רישומים לצורך העדה בפני בית המשפט במסגרת חקירתה הראשית וחזקה עליה שכך תעשה, יועברו הללו זמן סביר טרם הישיבה בה תועד, על-ידי התביעה להגנה.
מקום שהתביעה אינה מוסרת להגנה טרם השמעת העדות על ידי חוקרות הילדים את עיקר עדותה, נעתר בית המשפט על דרך הכלל לבקשה לאפשר להגנה לקיים חקירה נגדית אחרי הפסקה משמעותית בדיון או אף דחיה של החקירה הנגדית למועד אחר – הגיעה העת לתקן המצב.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע בעבירת מעשה מגונה בכוח, לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, שהעונש הקבוע לצידה הוא שבע שנות מאסר, וכן נקבע לצידה עונש מיזערי של 21 חודשי מאסר, אשר בהיעדר טעמים מיוחדים לא יהיה כולו על תנאי.
העונש המתאים לנאשם שקלתי לזכות הנאשם את עברו הנקי, את העובדה שהוא ניהל לאורך שנים רבות אורח חיים תקין ומתפקד במישורי חייו השונים, את תרומתו למדינה במסגרת שרותו הצבאי , שבמהלכו גם ניפצע, ובמסגרת התנדבותו במישטרה.
...
עם זאת, יש לתת את הדעת לעובדה כי המעשה היה חד פעמי, ובסופו של דבר הנאשם הפסיק את מעשיו אחרי נשיקה אחת, חרף דרישתו ל"עשר נשיקות".
לנוכח האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: חמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשום שלב לא נשמעה מפיו או בשמו הצהרה, המסבירה מדוע החזיק בנשק? כיצד הגיע הנשק לרשותו? מה התכוון לעשות בנשק? כאשר עניין לנו בעבירה מסוג זה, אשר כורכת בחובה סכנה מוחשית לציבור, פועל יוצא של עשיית שימוש בנשק או בהפצתו, אזי אין להניח הנחות מקילות לזכות הנאשם.
ר' בהקשר זה ע"פ 207/14, פלוני נ' מדינת ישראל, 1.2.15, הש' ג'בראן, שם נפסק (ביחס לסע' 355 לחוק העונשין, הקובע עונש מיזערי ביחס לעבירות מין, וניסוחו דומה לזה של סע' 144(ז) לחוק העונשין: אשר לטענת המערער בדבר היחס שבין תיקון 113 לחוק ובין העונשים המזעריים בחוק, הרי שאף ללא העונש המזערי הקבוע בחוק לעבירת מעשה מגונה, בנסיבות המקרה ראוי היה לקבוע מיתחם ענישה חמור, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.
יש טעם בטיעונו של ב"כ הנאשם, כי כאשר מחמירים את רמת הענישה יש לעשות כן באופן הדרגתי, אך מגמת ההחמרה בעבירות הנשק עולה מפסיקת בית המשפט העליון מזה מספר שנים, וחקיקת סע' 144(ז) לחוק העונשין (במסגרת תיקון 140 לחוק), באה - בין היתר - על רקע מגמה זו. בשים לב לכל אלה, מיתחם העונש ההולם את המעשים הוא מאסר, לתקופה שבין עשרים חודשי מאסר ועד ארבעים ושניים חודשים ועונשים נלווים.
...
על אף שאני סבור כי די בנסיבות המקרה כדי לקבוע את המתחם אשר נקבע, אדרש לשאלת היחס הראוי שבין תיקון 113 לחוק ובין העונשים המזעריים הקבועים בו. סעיף 355(א) לחוק קובע עונש מרבי לעבירת המעשה המגונה של עשר שנות מאסר.
אכן, אני סבור כי העונשים המזעריים מהווים מדד לחשיבותו של הערך הנפגע ולמידת הפגיעה בו, ועל כן יש לתת להם משקל בכורה בקביעת מתחם העונש ההולם.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מנגד ההגנה, מבקשת לזכות הנאשם וטוענת לספק מהותי ביחס לכל נקודות המחלוקת.
לפיכך, יש לקבוע כי הנאשם ביצע עבירות גרם מעשה מגונה וגרם אינוס, ויש להרשיעו בעבירות אלה.
...
.], המסקנה היא שהנאשם אכן התכוון להפיק הנאה מינית ישירה בשליחת התמונות, והתכוון גם לגרום גירוי מיני למתלוננת.
לפיכך, אין מנוס מלהרשיע הנאשם גם בעבירה זו. אין מחלוקת כי ביצירת קשר עם המתלוננת, כאשר הנאשם ידע שהיא קטינה, הנאשם הפר את צו הפיקוח שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי בירושלים.
התוצאה המוצעת: נוכח כל האמור, אציע לחברי להשלים את הכרעת הדין החלקית מיום 13.12.21 ולהרשיע את הנאשם גם בכל העבירות ובכל המעשים המיוחסים לו באישום השני.

בהליך תיק פלילי עדות קטין נפגע עבירה (תפ"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

פסק הדין הראשון, ע"פ 1697/19, דן בעבירה אחת של בעילה אסורה בהסכמה וכן במעשה מגונה, ובו הוטל על הנאשם מאסר למשך 12 חודשים.
יחד עם זאת, דרושה מידה לא מבוטלת של ציניות על מנת לטעון כי העובדה שהקטינה לא העידה בסופו של יום, לאור החלטת בית המשפט ובנגוד להתנגדותו הנחרצת של הנאשם, צריכה לשמש לזכותו.
...
בהתאם לעקרון ההלימה המנחֶה, בהתחשב במידת אשמו של הנאשם, בחומרת מעשיו בנסיבותיהם, בערכים המוגנים שנפגעו ובמידת הפגיעה הגבוהה בהם, בפסיקה הנהוגה, ותוך מתן דגש על מידת הנזק שנגרם לקטינה - אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר למשך 20 חודשים ועד ל-60 חודשים, לצד מאסר מותנה ופיצוי.
בנסיבות אלה, כאשר לא ניתן משקל לחובת הנאשם בשל הנתונים כאמור, ולאור סוג העונש שיש להטיל עליו, לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם לקבלת הערכת מסוכנות בעניינו (ראו לעניין זה, רע"פ 5606/19 פלוני נ' מדינת ישראל (5.9.2019)).
עוד נקבע, כי מצוקה כלכלית של המורשע או של משפחתו, אינה מהווה שיקול בעת קביעת פיצוי לנפגע עבירה במסגרת הליך פלילי (ע"פ 990/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 47 (30.11.2022)).
לפיכך, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 40 חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו