זיכוי מעבירת אי רישום בפנקס בטיחות

בפתחה של הכרעת הדין, אציין כי החלטתי לזכות את הנאשמים מהעברות הבאות בהן הואשמו, כמפורט להלן: במסגרת האישום הראשון: 1) אספקת סולם שאורכו עולה על שני מטרים מבלי שיהיה גבוה במטר אחד לפחות מהנקודה הגבוהה ביותר שאליה מגיע המשתמש בו, עבירה לפי סעיף 219 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970 ולפי תקנה 73 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח – 1988.

בדו"ח סיכום ביקור פקוח 12.11.13 – אשר נרשם במהלך ביצוע הבקורת ביום 12.11.13 (מוצג ת/1) – נרשם כי לא מונה מנהל עבודה באתר וכי יש לשלוח אל המפקחים בדואר רשום את "מינויו של מנהל העבודה שתמנו באתר". כעולה מצו הבטיחות, היעדרו של מנהל עבודה היוה אחד הטעמים להוצאת צו זה. אי מינוי מנהל עבודה הוא עבירה מסוג אחריות קפידה, מהטעמים שצוינו כבר לעיל.

הוראות החיקוק בהם הואשמו הנאשמים באישום השלישי היו: אי בדיקת כננת חשמלית על ידי בודק מוסמך ואי קבלת תסקיר בודק מוסמך לפני הכנסתה לשימוש, בנגוד להוראות סעיף 81 ולסעיף 86 לפקודה; אי גידור באזן יד ואזן תיכון ריצפת מרפסות ומשטחי עבודה באתר, שמהם ניתן ליפול לעומק של יותר משני מטרים, בנגוד להוראות תקנה 9 לתקנות בטיחות בעבודה; אספקת סולם עץ שאורכו יותר מ-2 מטר המשמש עליה לטפסות תיקרה מבלי שהסולם יהיה גבוה ב-1 מטר ממפלס התיקרה ומבלי חזוק מתאים ואי תמיכת שלבי הסולם בגזרי עץ או שהיו נתונים בתוך זקפי הסולם, בנגוד להוראות סעיפים 73 ו-78 לתקנות עבודות בניה; אי שימוש בציוד חשמל התואם לשימוש באתר בנייה, אי ביצוע בדיקה למיתקן החשמל על ידי חשמלאי בודק, אי תקינות של מפסק מגן לזרם דלף (נגד היתחשמלות) המותקן בלוח חשמל המזין כבלים ומכשירי חשמל מטלטלין בנגוד להוראות סעיף 163 לתקנות עבודות בניה ובנגוד לתקנות 11, 10, 7, 6 לתקנות החשמל; אי אספקת קסדות מגן לעובדים באתר ואי השגחה על חבישת קסדות מגן בנגוד להוראות תקנות 3 ו-8 לתקנות ציוד מגן; אי מתן הדרכה לעובדים ואי מסירת מידע בכתב לעובדים על הסיכונים הכרוכים בעבודות בניה באתר ואי ניהול פנקס הדרכה, בנגוד להוראות תקנות 2, 3, 6, 7 ו-10 לתקנות הדרכת עובדים; והפרת חובת הפיקוח המוטלת על נושא משרה, עבירה על הוראות סעיף 222 לפקודה.

לא נרשם בצו כי ביטולו הוא אוטומאטי עם ביצועה של פעולה מסויימת על ידי עדן לבונה.

...

טענת ההגנה של הנאשמים, לפיה הסולם לא היה בשימוש, לא מקובלת עלי.

משכך אני מרשיע אותה בעבירה של הפרה ביום 25.12.13 של צו הבטיחות, עבירה לפי סעיף 8(ב) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

לאור כל אלה, מקובלת עליי טענת הנאשמים, בסיכומיהם, כי לא הוכחה הפרת הצו לאורך חודשיים ימים (עמוד 47 לפרוטוקול).

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשמים בעבירות הבאות: במסגרת האישום הראשון: 1) אי מסירת הודעה על תחילת ביצוע פעולות בניה, עבירה לפי סעיפים 219(א) ו- 192 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל - 1970.

בפתחה של הכרעת הדין, אציין כי החלטתי לזכות את הנאשמת 1- באו וורקה בע"מ – מהעבירה בה הואשמה שעניינה אי ביצוע בדיקה של פיגום ואי רישום תוצאות הבדיקה בפנקס הכללי, בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן – תקנות עבודות בניה) וסעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970 (להלן – הפקודה).

...

בפתחה של הכרעת הדין, אציין כי החלטתי לזכות את הנאשמת 1- באו וורקה בע"מ – מהעבירה בה הואשמה שעניינה אי ביצוע בדיקה של פיגום ואי רישום תוצאות הבדיקה בפנקס הכללי, בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן – תקנות עבודות בניה) וסעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970 (להלן – הפקודה).

על כן אני מרשיע את החברה בעבירה לפי סעיף 8(ב) לחוק ארגון הפיקוח.

משכך, אני מרשיע את פואז בעבירה לפי סעיף 8(ב) לחוק ארגון הפיקוח.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מרשיע את החברה ואת פואז בעבירות הבאות: בעת הביקורת ביום 12.1.17 לא היה מותקן באתר שלט - עבירה לפי תקנה 7 לתקנות עבודות בניה.

הנאשם 4 מואשם באי רישום בפנקס הכללי את בדיקת הטפסות, בנגוד לתקנה 84(ב) ותקנה 5(א) לתקנות הבטיחות בעבודה וכן סעיף 225 לפקודה.

ביום 27.11.19 דחיתי את הבקשה וקבעתי: "כאמור בפסיקה כאשר ישנן ראיות בסיסיות להוכחות יסודות העבירה אין מקום לקבל הטענה שאין להשיב לאשמה. רק בנסיבות חריגות כאשר הראיות הן כה בלתי סבירות, הטענה תיתקבל. טענות הנאשמים בנוגע למחדלי החקירה והכשלים עליהם הצביעו במסגרת חקירתם ידונו במסגרת הכרעת הדין". על כן, נשמעה פרשת ההגנה, במסגרתה העידו הנאשמים 2-4.

אחריות הנאשמים 2-3 לאור זכוי הנאשמת כאמור לעיל, אני מורה גם על זכוי הנאשמים 2-3 מהעברות שיוחסו להם לפי כתב האישום בגין אי נקיטת אמצעים סבירים ונאותים למניעת העבירות והליקויים שבצעה הנאשמת 1, בעבירה לפי הוראות סעיף 191 ו- 225 לפקודה.

...

אחריות הנאשמים 2-3 לאור זיכוי הנאשמת כאמור לעיל, אני מורה גם על זיכוי הנאשמים 2-3 מהעבירות שיוחסו להם לפי כתב האישום בגין אי נקיטת אמצעים סבירים ונאותים למניעת העבירות והליקויים שבצעה הנאשמת 1, בעבירה לפי הוראות סעיף 191 ו- 225 לפקודה.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הראיות ועדויות שנשמעו בפני, הגעתי אפוא למסקנה כי יש לזכות את הנאשם 4, שכן המאשימה לא הוכיחה התנאים המנויים בתקנה כדי להרשיע בעבירה לפי תקנה 84 (ב) ותקנה 5.

לאור האמור לעיל ומשהמאשימה לא הוכיחה היסוד העובדתי של העבירה, אני מורה על זיכוי הנאשם 4 מהעבירות המיוחסות לו. סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מזכה את הנאשמים.

פרט לעבירה שעניינה אי רישום בפנקס הכללי, כפר הנאשם ביתר העבירות שיוחסו לו. מטעם התביעה העידו המפקחים שביקרו באתר במועד הבקורת: וופא מנצור ששמש בתקופה הרלוואנטית במשרד כמפקח על העבודה (להלן – מנצור); יוסי מרבנט, מנהל תחום חקירות ותאונות במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד (להלן – מרבנט); וגיל אורן, מפקח עבודה במשרד (להלן – אורן).

חרף זאת, אין בהשמטה זו כדי להביא לזיכוי הנאשם מעבירה זו. זאת מאחר ומדובר באשמה שהנאשם הואשם בה במפורש בחלק העובדתי של כתב האישום (סעיף א(ב1)(ד) לכתב האישום) ודי בכך (השוו: סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984).

...

התוצאה היא שפתח למעבר צנרת בקומה השניה במבנה הדרומי, שמידותיו הם כאלה שאדם יכול ליפול דרכו, לא היה מגודר וגם לא מכוסה.

על כן – מכח סעיף 219(א) לפקודה - אני מרשיע את הנאשם בעבירה לפי תקנה 79 לתקנות.

סיכום לאור האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: אי תיעוד בפנקס של בדיקות פיגומים בתקופה מ- 3.9.14 ועד 8.12.14, עבירה על תקנה 20(ג) לתקנות וסעיפים 191, 221 ו- 222 לפקודה.

לפניי בקשת 'אין להשיב לאשמה' (הבקשה) לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (החסד"פ) שזו לשונו: "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זכוי לפי סעיף זה". הבקשה ממוקדת לאישום השני שהוגש נגד הנאשמים 1 ו-2 (החברה ו-נדב, בהתאמה).

רקע הצריך לעניין כנגד הנאשמים הוגש ביום 30.07.19 כתב אישום המייחס להם 3 אישומים בגין עבירות לכאורה על פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970 (הפקודה); תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997 (תקנות ציוד מגן אישי); תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח-1988 (תקנות עבודות בנייה); תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007 (תקנות עבודה בגובה); וחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 (חוק ארגון הפיקוח על העבודה) (להלן – כתב האישום המקורי).

הנאשמים הודו בעובדות הבאות: · בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום שימשה הנאשמת 1 (החברה) כמבצעת בנייה באתר הממוקם בשדרות נים, פינת הרצל בראשון לציון (האתר) שם בנתה מבנה קניון ומגדל משרדים; · ההחברה היא קבלן רשום בפנקס הקבלנים המנוהל במשרד הבינוי והשיכון; · הנאשם 2 (נדב) שימש בתקופה הרלוואנטית כמנהל (סמנכ"ל תשתיות ובינוי) בחברה (הנאשמים כפרו בהיותו של נדב מנהל פעיל ואחראי לבצוע העבודות באתר); · הנאשם 3 (חמיס) שימש בתקופה הרלוואנטית כמנהל עבודה ממונה מטעם החברה; · בתאריכים 7.12.15, 5.1.16 ו-25.2.16, ביצעו מפקחי העבודה המוסמכים מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (מפקח העבודה), ביקורות באתר (הנאשמים כפרו במימצאי הבקורת); · בעקבות הביקורות שבוצעו באתר על ידי מפקחי העבודה בתאריכים 7.12.16 ו-5.1.16, ולאור ליקויי הביטחות שנמצאו, הוצאו צוי הביטחות הבאים שתוקפם מיידי: (א) צו בטיחות מספר 52080, האוסר על ביצוע עבודה בגובה ללא הבטחת עובד במערכת מתאימה למניעת או בלימת נפילה מגובה; (ב) צו בטיחות מספר 52098, האוסר על ביצוע עבודות כלשהן ממשטחי עבודה ומדרכות מעבר בלתי תקינים מהם עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים.

...

המדינה טענה מנגד שדי בראיות שהוגשו כדי לעמוד בסף הנדרש על מנת שלא להיעתר לבקשה, ואף מעבר לכך.

לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם, ומתוך תשומת לב לעובדה שאין להציב רף גבוה לראיות התביעה בשלב זה ולא לדקדק אחר מהימנות העדים ומשקל ראיותיהם, אני סבורה שאין מקום לקבל את הבקשה.

סוף דבר בהמשך לדיון לעיל ולאחר בחינת ראיות הצדדים וראיותיהם, הבקשה נדחית.