בהתאם להוראות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 אני מודיעה על זכוי נאשם 2 מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום
כתב האישום המתוקן
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם 2 (להלן: הנאשם) עבירת עיסוק ללא רישיון בעסק הטעון רשוי, בהתאם לסעיפים 4 ו-14 ל-חוק רשוי עסקים (להלן: חוק רע"ס), סעיף 1 ל-צו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי), התשע"ג-2013 (להלן: צו רשוי עסקים) ופריט 10.16 לתוספת ל-צו רשוי עסקים.
פרשת התביעה
בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 18.4.21, העידו מטעם המאשימה מר שמואל אורן, מנהל מחלקת תברואה ורשוי (להלן: מר אורן או המנהל) ומר יבגני ספיבק, מפקח הועדה האזורית של משרד העבודה (לעיל ולהלן: המפקח ספיבק) והוגשו המוצגים הבאים:
ת/1 - בקשה לרישיון עסק מיום 4.5.16;
ת/2א - דחיית בקשה לרשוי העסק מיום 21.6.16;
ת/2ב - דוח ביקור מיום 7.6.16;
ת/2ג - סרוב למתן רישיון עסק;
ת/2ד - אישור על משלוח המסמכים;
ת/3א - מכתב דחייה נוסף מיום 20.11.16;
ת/3ב - דוח ביקור מיום 15.11.16;
ת/3ג - סרוב למתן רישיון מיום 17.11.16;
ת/3ד - אישור משלוח דואר רשום;
ת/4 - הודעה מטעם הנאשם בעיניין עזיבת המקום מיום 15.11.16;
ת/5 - מכתב זימון להשמעת גרסה מיום 2.1.17;
ת/6 - ההיתר הזמני ה-1 מיום 7.6.16;
ת/7 - ההיתר הזמני ה-2 מיום 2.10.19;
ת/8 - רישיון עסק קבוע מיום 4.3.20;
בחקירתו הנגדית של המנהל הוגשו המסמכים הבאים:
ה/1 - אישור ל מסירת ת/5 ביום 11.1.17;
ה/2 - הפניית בקשה אל נותן שירות לגבי בקשה לרישיון עסק / היתר זמני מיום 21.8.19 עליו נרשם בכתב יד "חידוש תיק";
ה/3 - מכתב המנהל אל רס"ר דוד אזרזר מכבאות ערד מיום 2.10.19;
ה/4 - מכתב המנהל אל גברת מרים אלחדד, מהנדסת העיר, מיום 2.10.19;
ה/5 - מכתב המנהל אל הנאשם מיום 6.11.19;
בחקירתו הנגדית של המפקח ספיבק הוגשו:
ה/6 - דוח מיום 30.4.17 לגבי ביקור המפקח ברוידו בעסק ביום 26.4.17;
ה/7 - אישור למתן רישיון עסק מיום 19.9.19 אליו צורף מיסמך תנאים לפי חוק רשוי עסקים;
ה/8 - דוח ביקור מיום 18.9.19 אשר מתייחס לביקור מפקח גדליה בירמן מיום 15.9.19.
במסגרת פרשת התביעה הוגש בהסכמה ת/5 - מכתב מיום 2.1.17, בנידון נרשם "ניהול עסק ללא רישיון - פתיחה בהליכים - השמעת גרסה". ב-ת/5 נרשם כי רשות הרשוי פתחה בהליכים משפטיים נגד מי שהיתה נאשמת 1 - נגריית דוגמה (שכאמור לעיל, לימים נמחקה מכתב האישום), בגין ניהול עסק ללא רשיון ובנגוד לתנאים, עבירה על סעיף 14 ל-חוק רע"ס. ב-ת/5 נרשמו הדברים הבאים, שמפאת חשיבותם אביאם כלשונם -
"הנך מוזמן/ת להופיע בפני הח"מ בתאריך: 8.1.17 בשעה 10:00 (רק התאריך והשעה נרשמו בכתב יד - זד"ל) במשרדי רשות הרשוי, וזאת על מנת למסור את גרסתך / להשמיע טיעונים מדוע אין מקום להעמידך לדין בהתאם לסעיף 14, לחוק רשוי עסקים התשכ"ח 1968.
...
הגנה מן הצדק - המסגרת הנורמטיבית
טענת הגנה מן הצדק הוכרה בפסיקה, ובהמשך עוגנה בסעיף 149(10) ל-חסד"פ לפיו "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". המבחנים להחלת דוקטרינת הגנה מן הצדק נקבעו עוד ב-ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221, 370 (להלן: הלכת יפת) (ההדגשות לא במקור - זד"ל):
"המבחן הקובע... הוא מבחן ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות. היינו התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם... המדובר במקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו. ברי, כי טענה כגון זו תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר ואין להעלותה כדבר שבשגרה ובענייני דיומא סתם. חשיבותה של טענת ההשתק הפלילי למקרים בהם התנהגות הרשות הייתה כה מקוממת עד כי אי אפשר להרשיע אדם שמי שמעמידו לדין הוא שהביאו לכלל מעשה".
בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ' פ"ד נט(6), 776 (להלן: הלכת בורוביץ) שב בית המשפט על ההלכה לפיה טענת ההגנה מן הצדק תתקבל רק במקרים נדירים, אך ריכך מעט את הלכת יפת וקבע, כי ניתן יהיה להעלות טענה זו גם במקרים בהם התנהלות התביעה הייתה רשלנית, באופן שלא עולה כדי התנהגות שערורייתית (ההדגשות לא במקור - זד"ל) -
"... ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק, מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבית הפגיעה בזכויותיו, עם זאת, אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות אלא למשל לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל עיקר, אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה כי במקרה הנתון לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר".
חובת המאשימה להודיע לחשוד על זכותו להשמיע גרסה עובר להגשת כתב האישום
מקובלת עלי טענת ההגנה, לפיה לרשות החוקרת עומדת הזכות ואף החובה לחקור ולגבות גרסת חשודים עובר להגשת כתב אישום, בין היתר על מנת לבחון אם יש בפיהם הסבר שבכוחו למנוע הגשת כתב אישום.
מקובלת עלי טענת המאשימה כי ההתנהלות מול מחלקת ההנדסה בשנת 2019 רלוונטית לתקופה שלאחר הגשת כתב האישום, אולם יש בה כדי להשליך על התנהלות הרשות גם עובר למועד הגשת כתב האישום, קרי עד ליום 22.8.19.
סוף דבר
לאחר ששמעתי עדויות ועיינתי עיון מעמיק בראיות ובטענות הצדדים - מצאתי לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
כפי שפורט לעיל בהרחבה, התרשמתי כי הנאשם עשה כל שניתן למנוע את העבירה; קבעתי כי מחדל אי מתן גרסת הנאשם רובץ לפתחה של הרשות ומהווה פגיעה בזכות הנאשם למשפט הוגן, הפועל לזכות הנאשם ומוביל למסקנה כי תוצאות החקירה היו תומכות בגרסתו, גם נוכח הראיות שנסקרו לעיל בהרחבה; ולבסוף קבעתי, למעלה מן הצורך, כי גם טעמי הגנה מן הצדק מובילים למסקנה שיש לזכות הנאשם.
