מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מעבירה של מעשה פוגעני

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

סיכומם של הדברים עד כאן: הפצוי העונשי הנו חלק מרכיב הענישה ומקורו במעשה עבירה פוגעני אולם אופיו נזיקי ועל כן נכון כי הבחינה תהיה קונקרטית במסגרת סעיף 69(א)(2) בפקודה.
בשל צינעת הפרט לא אשוב על תאור המלא של מעשי החייב, אולם צויין בגזר הדין כי "תאור העובדות שהנאשם הודה בהן מגלה מסכת זוועתית ומחרידה של היתעללות ב- 2 נערים תמימים וחפים מפשע, שלא היינו מעלים על דעתנו כי ייתכן שהיא תתרחש במדינת ישראל בשנות ה-90. הנאשם ניצל את העובדה שהיה מבוגר בכמה שנים מהמתלוננים, וכנראה שגם ניצל את כוחו הפיזי כדי להשליט את סטיותיו והנאותיו החולניות והסדיסטיות על המתלוננים" [פסקה 4 בגזר הדין].
כאמור, העובדה כי החייב לא ציין בבקשתו את נפגעי העבירה ואף לא יידע אותם על ההליך, מצריכה אף היא זהירות מפני ויתור על זכותם של נפגעי העבירה לפצוי העונשי שנפסק לזכותם בגזר הדין.
...
נוכח כל האמור, וכיוון שלטעמי יש לשאול "מדוע לא יוחרג הפיצוי?" לא מצאתי הצדקה לכך.
סוף דבר הבקשה מתקבלת ואני מורה כי חוב הפיצוי שמקורו בגזר הדין מת"פ 529/96 יוחרג מההפטר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שאפרט בהרחבה להלן, חפוש על גופו של אדם הוא אקט פולשני ופוגעני שצריך להתבצע אך ורק בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק ובהתקיים העילות והתנאים המסוימים לכך.
בחקירתו הנגדית, השוטר היתייחס למעשיו של הנאשם, בשעה שהתכופף ליד השיחים ואמר: "או שהוציא או שהכניס, אחד מהשניים. הוא עשה משהו בשיחים, מה בדיוק לפרוטרוט אני לא יודע. אני יכול לשער" (עמוד 10, שורות 9-10), וכן: "האדם מתכופף לעבר גדר בכניסה ליד משרד ממשלתי, מתעסק למטה, המינימום כחובתי כאיש מישטרה לבדוק לפשר העניין וזה מה שעשיתי" (עמוד 10, שורות 28-29), וכן: "התעסק בכניסה לביטוח לאומי בצורה מחשידה שעוררה את חשדי" (עמוד 11, שורה 13).
יצוין, כי באשר לעבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, סבורני כי לנוכח פסילת הסכין כראיה והקביעה כי החיפוש היה בלתי חוקי, יסודותיה של עבירה זו לא מתקיימים במלואם, שכן זריקת הסכין היפנית בוצעה לכאורה במהלך חפוש שאותו ערך השוטר ללא סמכות בחוק, תוך חריגה מתפקידו, כך שלא מתקיימת הנסיבה "כשהוא ממלא תפקידו כחוק". כמו כן, מאחר שבנסיבות המקרה דנן עבירה זו היא משנית ונלווית לעבירת החזקת הסכין, סבורני כי הרשעת הנאשם בעבירה זו על אף זיכויו מעבירת החזקת הסכין לנוכח אי חוקיות פעולות השוטר עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומקימה גם הגנה מן הצדק.
...
אם כן, יישום שלוש אמות המידה המנויות לעיל על העניין שבפני מוביל למסקנה כי יש לפסול את הסכין היפנית שנמצאה במהלך החיפוש הבלתי חוקי.
סוף דבר משהחלטתי לשלול את קבילותה של הסכין היפנית כראיה, נשמטת הקרקע תחת העבירות של החזקת סכין שלא למטרה כשרה ושל הפרעת שוטר במילוי תפקידו, והתוצאה היא זיכוי הנאשם.
יצוין, כי באשר לעבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, סבורני כי לנוכח פסילת הסכין כראיה והקביעה כי החיפוש היה בלתי חוקי, יסודותיה של עבירה זו לא מתקיימים במלואם, שכן זריקת הסכין היפנית בוצעה לכאורה במהלך חיפוש שאותו ערך השוטר ללא סמכות בחוק, תוך חריגה מתפקידו, כך שלא מתקיימת הנסיבה "כשהוא ממלא תפקידו כחוק". כמו כן, מאחר שבנסיבות המקרה דנן עבירה זו היא משנית ונלווית לעבירת החזקת הסכין, סבורני כי הרשעת הנאשם בעבירה זו על אף זיכויו מעבירת החזקת הסכין לנוכח אי חוקיות פעולות השוטר עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומקימה גם הגנה מן הצדק.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ברי הוא בעיניי, כי מאחר שהשקר איננו ממוקד דיו הוא אינו תומך בבירור בתיזה המייחסת למערער את האסקלציה, או "עליית מדרגה", במעשיו הפוגעניים כלפי י', אשר לפי הנטען הגיעו לכדי אינוס ומעשה סדום.
מטעם זה, מן הדין לזכות את המערער מהעברות של אינוס ומעשה סדום ולהרשיעו, במקומן, בשתי עבירות נוספות של מעשה מגונה אשר בוצע בנסיבות של אינוס בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים.
...
הבה נשאל את עצמנו את השאלה הבאה: האם שקרי המערער בעניין ה"יחידוּת" שקולים כנגד מה שנגרע מהמסד הראייתי בשל אי-יכולתו לחקור את י' – קטינה שדיברה לחובתו מחוץ לכותלי בית המשפט – בכל הקשור לאינוס ומעשה סדום? האם המסד הראייתי, כולל שקרי המערער בעניין ה"יחידוּת", נותן מענה המניח את הדעת לכל השאלות אשר יכלו להישאל ולא נשאלו? סבורני כי בנסיבות המקרה שלפנינו לשתי השאלות ששאלתי לא ניתן להשיב בחיוב; ומשכך הוא, לא נוכל לראות בשקריו של המערער סיוע, שלגביו, כאמור, היה מקום להחמיר ולא להקל לנוכח מחדלה של חוקרת הילדים.
סוף דבר הגנה על חפים מפשע מפני הרשעת שווא גובה מאתנו מחיר כבד בדמותו של זיכוי אשמים ואי-העמדתם לדין (ראו: דברי השופט י' דנציגר בפסקה 354 לדעת המיעוט שלו בע"פ 7939/10 זדורוב נ' מדינת ישראל (23.12.2015), וכן ע"פ 2921/18 מדינת ישראל נ' בצלאל, פסקאות 1, 32-24 לפסק דיני (2018)).
אין זה מן הנמנע שאנו נאלצים לשלם מחיר זה במקרה הנוכחי, אולם מכך אין מנוס.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כפי שציין בית משפט קמא בהכרעת הדין, הסכום של 32,000 ש"ח, שכביכול שולם על ידי עדה זאת למערער, ממילא אינו יכול להסביר כיצד אדם שחי בצמצום רב מחזיק בידו 103,000 ש"ח במזומנים וקונה בכסף זה מכוניות משומשות בשעה שהוא ומשפחתו "לא גומרים את החודש". [פסקה זו מתארת את החלטתו של בית משפט קמא לזכות את המערער, מחמת הספק, מעבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות.
בבואו לגזור את עונשו של המערער, עמד בית משפט קמא על חומרתם המופלגת של מעשיו של המערער ועל נסיבות ביצועם; סקר את פסקי הדין הרלבאנטיים, אשר משקפים את מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירות שהמערער ביצען; וקבע מיתחמי ענישה כדלקמן: בגין פרשת האם והבת, נקבע מיתחם העונש ההולם שנע בין 3 ל-7 שנות מאסר לריצוי בפועל.
לצד השיקולים הללו, קבע בית המשפט כי ענישת המערער צריכה לבטא גם את הצורך בהרתעת היחיד ובהרתעה הרבים מפני המעשים הפוגעניים כדוגמת אלו שבוצעו על ידי המערער.
...
מכאן המסקנה כי התביעה פעלה נכון ולא עשתה שימוש לרעה בסמכותה לצרף אישומים נגד המערער (ראו: ע"פ 1301/92 מדינת ישראל נ' שוורץ, פ"ד נ(5) 749, 784-783 (1997)).
עניין העונש סבורני כי בית משפט קמא השית על המערער עונש מקל בהתחשב בחומרת העבירות שהלה ביצע.
סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה את ערעורו של המערער על כל חלקיו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מספר עבירות של אינוס קטינה בת מישפחה, לפי סעיף 351(א) בצרוף סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשה מגונה בקטין בן מישפחה תוך הפעלת לחץ, עבירה לפי סעיף 351(ג)(1) בצרוף סעיף 348(ג1) לחוק העונשין; ניסיון למעשה מגונה באדם שהוא קטין בן מישפחה תוך הפעלת לחץ, עבירה לפי סעיף 351(ג)(1) וסעיף 348(ג1), בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין; מספר עבירות של מעשה סדום, לפי סעיף 351(ב), יחד עם סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; וכן בהדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 245 לחוק העונשין.
עוד טען המערער כי יש לזכותו מהעברות שבהן הורשע ושלא נטענו בכתב האישום.
לעניין גזר הדין, טענה המשיבה, כי המערער לא הביע חרטה, ולא נטל אחריות על מעשיו הפוגעניים, אשר הותירו חותמם במתלוננת, כפי שעלה מתסקיר נפגעת העבירה שהוגש בעיניינה.
...
בנוסף, איני מקבל את טענת המערער כי נפל פגם בכך שהמשיבה ביקשה להרשיע אותו בעבירות הנוספות רק במסגרת סיכומיה.
אף אני סבור כי אין בחומר המבוקש כל תוספת ראייתית העשויה לסייע בקו הגנתו של המערער, ועל כן יש לדחות את הבקשה.
לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות, לא מצאתי כי העונש שנגזר על המערער סוטה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו