כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זיכוי מכוח הגנת "סיכון כפול" במשפט פלילי

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 39659-06-16 יורו-ישראל (י.ש) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל לפני כבוד השופט משה יועד הכהן המערערים 1.יורו - ישראל (י.ש) בע"מ 2.שמחוני חדד 3.בנימין שקד על-ידי ב"כ עו"ד רפי וינברג המשיבה מדינת ישראל על-ידי ב"כ עוה"ד שרון מנדלבאום ויפעת ליפץ פסק-דין
בנוסף נטען, כי המערער 2 כלל לא זומן לחקירה ולא נבדקה אחריותו הישירה או העקיפה כנושא משרה בתאגיד, ובנוגע לאחריות העקיפה נטען כי המערער 2 הנו מנהל עבודה של המערער 3, העובד אצל המערערת 1 כבר 8 שנים, ולכן היה על בית המשפט לזכותו מכוח ההגנה המוקנית לו לפי סעיף 11ב לחוק.
באשר לטענת הסיכון הכפול, בית המשפט קמא קבע כי עצם רישום הדו"ח לגבי הפסולת בשעות הבוקר אינו מהוה מיצוי של המעשה וכי העובדה שהפסולת הושארה ללא פינוי גם בשעה 15:30 יוצרת מעשה חדש ונפרד המקים עבירה נפרדת.
...
אולם, הגעתי לכלל דעה שאין זו הדרך הנכונה משני טעמים: ראשית, נדרשת בעניין גם קביעת ממצאי מהימנות וממצאי עובדה שאין זה מן הראוי שערכאת ערעור תקבע במקום הערכאה המבררת.
התוצאה היא הינה שאני מבטל את הרשעתה של המערערים 2 ו-3 ואת חלק גזר הדין בעניינם שניתן בעקבותיה לשם השלמת הכרעת הדין בנוגע למערערים אלה.
סוף דבר – הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין שהוטלו על המערערת 1 נדחים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

(h) if finally acquitted of the offence, not to be tried for it again and, if finally found guilty and punished for the offence, not to be tried or punished for it again; על פי הוראה זו, ההגנה החוקתית בפני סיכון כפול חלה במקום שמשפטו של נאשם הסתיים בזיכוי או בהרשעה.
בהיעדר הוראות פוזיטיביות בדין ההסגרה הפנימי ובאמנות הבינלאומיות, לא תעמוד לנאשם הגנה בפני הסגרה מכח דוקטרינת הסיכון הכפול.
בנסיבות אלה, אין לומר כי תקנת הציבור בישראל מצדיקה המנעות מהסגרת המערער לארה"ב בנסיבות מקרה זה. המערער יוכל גם להעלות את טענת הסיכון הכפול בארה"ב ולהתמודד עימה במסגרת שיטת המשפט האמריקאית שבה תפיסת ההגנה על זכויות דיוניות של נאשמים במשפט פלילי דומה ביסודה ובעיקריה לזו השלטת בישראל (בג"צ 1175/06 שורת הדין – Israel Law Center נ' שרת המשפטים (13.02.06); ע"פ 250/08 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (12.03.09)).
...
מכל מקום, בקשת הסגרה המעלה חשש ממשי לפגיעה בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית או בזכות למשפט הוגן, עשויה להידחות (ע"פ 6914/04 זאב פינברג נ' מדינת ישראל (25.08.05), פסקה 17 לפסק דינו של השופט חשין; בג"צ 3992/04 אלי מימון-כהן נ' מר סילבן שלום, שר החוץ, פ"ד נט(1), 49, 68 (2004)).
יוצא, אפוא, כי לא מתקיים במערער אף אחד מהסייגים הסטטוטוריים הספציפיים המונעים את הסגרתו למדינה המבקשת מחמת עקרון הסיכון הכפול.
יוצא, אפוא, כי לאחר ניהול משפט בארה"ב, שבו יימצא זכאי או אשם, אין להניח כי המערער יוסגר לבלגיה לצורך ריצוי העונש שנגזר עליו, בהעדרו, שם. הסגרתו של המערער לארה"ב עונה במקרה זה לאמות המידה הקבועות בחוק, וכן לערכים המקובלים בשיטה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

באשר לטענת הסיכון הכפול טוען הנאשם שהתיק הנוסף העומד כנגדו מנוהל על ידי רשות האכיפה במקרקעין בגין אותן עובדות ובשל אותו פרק זמן והוא צרף כנספח לבקשתו את מיסמכי הקנס המינהלי המעידים על כך. עוד טוען הנאשם, במקרה דנן, טענה של הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית לפיה בעין נקובא קיימים מספר עסקים הדומים בפעילותם לעסקו של הנאשם.
באשר לטענת הסיכון הכפול והמשפט הפלילי התלוי ועומד, הרי שהמאשימה טוענת שנגד הנאשם הוטל קנס על ידי המועצה האזורית מטה יהודה בשל שימוש חורג במקרקעין.
דיון והכרעה: לעניין הטענה לפיה אין בעובדות המתוארות בכתב האישום להוות עבירה, טענה מכוח סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משלוב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), לפיו: "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
(5) זכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום; (6) משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום" בנספחים לבקשתו מביא הנאשם הודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב על עבירות תיכנון ובניה, לפי סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, לפיו נידרש הנאשם לשלם קנס בגובה 300,000 ₪ בגין שימוש אסור במיגרש שבו עסקינן בכתב האישום דנן.
...
לאור כל האמור סובר הנאשם שיש לבטל או לכל הפחות לתקן את כתב האישום שהוגש כנגדו.
לאור כל האמור סוברת המאשימה שיש לדחות את טענתיו המקדמיות של הנאשם ולהותיר את כתב האישום על כנו.
מיום 21.5.2007 תיקון מס' 51 ס"ח תשס"ז מס' 2095 מיום 21.5.2007 עמ' 308 (ה"ח 143) הוספת פסקה 149(10) באשר לטענת זו, במקרה דנן, מקובלת עלי תגובת המאשימה לפיה טענת הנאשם בעניין זה היא כללית בלבד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

מתוקף הכלל האמור נגזר גם הכלל המשפטי הנהוג במספר מדינות, לפיו אין המדינה רשאית לערר על פסק דין מזכה אלא במקרים חריגים.
טענה של הגנה מן הצדק זו רלוואנטית מקום בו הנאשם עומד לדין פעמיים אך לא מתקיימים התנאים להחלת כללי כפל הדין הפלילי (כבר הורשעתי או סיכון כפול) ולמרות זאת, שיקולים של צדק מחייבים ביטול כתב האישום.
כאמור, סעיף 5 לחסד"פ קובע כלל שלכאורה מיתמקד במעשה, הכלל הוא ש"אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו", אולם הילכת נכט, שבעקבותיה הלכה פסיקת בית המשפט, שמה את הדגש דוקא על השוואה בין יסודות העבירה בה הורשע הנאשם, לבין העבירה שהולידה את טענת כפל הדין, ובכך אימצה מבחן פורמאלי.
הילכת נכט עצמה כללה היתייחסות לשאלת זהות המעשה, וצוין שם כי "אין צורך בזהות גמורה בין המעשים לצורך טענת הסיכון הכפול". נמחיש כי לרוב (אך לא רק) בפסיקת בתי המשפט הטיעון בדבר סיכון כפול מתעורר על רקע ביצוע מעשה שמוליד גם עבירות תעבורה המטופלת על ידי משטרת התנועה ויחידת התביעות השייכת לה, וגם עבירות פליליות המטופלות על ידי התביעה המשטרתית "הרגילה" או הפרקליטות.
...
בית המשפט העליון דחה את הטענה שהנאשם כבר נשפט תוך שהוא מציין כי "מדובר בעבירות שונות על אף שהתרחשו באותו אירוע". קצרם של דברים, שהגשת כתב האישום בתיק הנוכחי מקימה לנאשם טענת "כבר הורשעתי", וטענה זו מוליכה למסקנה כי יש להורות על ביטול האישום בתיק זה מהטעם האמור.
סבורני כי תוצאה זו בה נאשם עומד לדין יותר מפעם אחת בגין אותם מעשים, כאשר המדובר בעבירות שביניהן קשר ענייני בל-ינותק, היא תוצאה קשה שפגיעתה בנאשם מעוררת תחושה חריפה של פגיעה בצדק ואין לקבלה.
לפיכך, ומהנימוקים שהובאו לעיל, אני מורה על ביטול כתב האישום שהוגש בתיק זה. הדיון הקבוע ליום 1.12.2015 – מבוטל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום לתעבורה בחיפה תת"ע 1064-09-21 מדינת ישראל נ' פרץ תיק חצוני: 11250636153 בפני כבוד השופטת כרמית פאר גינת מאשימה מדינת ישראל נאשמים אוראל פרץ החלטה
לפניי בקשה לביטול כתב האישום כנגד הנאשם מכוח הגנה מן הצדק והטענה בדבר סיכון כפול.
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, קובע כדלקמן: "אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו". משמעות הסעיף היא שאין דנים מי שעמד בסיכון של הרשעה בשל אותו מעשה.
...
ראו בעניין זה התייחסותו של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 938/14 עזאמי נ' מדינת ישראל (3.4.2014), שם בחן השופט את מבחן הסיכון הכפול שנקבע בפסיקה וקבע כי כתב האישום הנוסף בעניינו של המבקש שם "אין בו כדי להעמידו בסיכון כפול, שהרי מדובר בעבירות שונות, על אף שהתרחשו באותו אירוע". מכיוון שקבעתי במקרה הנדון כי אין המדובר באותו מעשה, הרי שדין טענת הסיכון הכפול להידחות.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום בתיק הנוכחי.
אם כן, לאור השיהוי והפיצול האמור, שלא ניתן להם הסבר מתקבל על הדעת, ושיש בהם כדי לחשוף את הנאשם בפני סנקציות נוספות מול גופים נוספים (משרד הרישוי), אני מורה כי ככל שהמאשימה תעמוד על המשך הניהול של התיק הנוכחי, היא תחויב בהוצאות בסך 1,500 ש"ח, אשר ישולמו לנאשם עד ליום 31.3.22.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו