זיכוי מחמת הספק בעבירת קיפוח זכות שימוש בדרך

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982, אני מודיעה על זכוי הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 15.8.18 סמוך לשעה 17:48, שעה שנהג את רכבו בכביש 4 לדרום, סמוך לק"מ 107 התנהג באופן אשר קיפח זכות אדם להשתמש שימוש מלא בדרך, בנגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 .

משכך לא ניתן לראות את המעבר לנתיב השמאלי, במצב התנועה הקיים ושעה שנהג אחר אפשר לנאשם להישתלב בנתיב, כעונה על עבירה של קפוח זכות.

...

(ע' 6 לפרוטוקול ש' 12-11) נתתי דעתי לעדויות הצדדים ואני סבורה כי מדובר באי הבנה בין הצדדים.

סוף דבר אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982, אני מודיעה על זכוי הנאשם מחמת הספק.

גדר המחלוקת בין הצדדים היא האם הנאשם קיפח זכות אחר להשתמש שימוש מלא בדרך? מטעם התביעה העיד עד שומר דרך אשר תעד את העבירה והוגש באמצעותו סירטון שצולם על ידו ת/1 וכן תלונת האזרח ת/2, תע"צ ת/3 והצהרת בקר ת/4 .

ממקום נסיעת העד, בו שדה הראיה היה מוגבל, ספק אם ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם עבר עבירה של קפוח זכות.

...

נתתי דעתי לעדויות הצדדים ואני סבורה כי מדובר באי הבנה בין הצדדים.

סוף דבר אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

האם הנאשם קיפח זכות של אחר להשתמש בדרך? הגם שהנאשם לא הועמד לדין על עבירה של קפוח זכות המשתמשים בדרך, במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם ביקשה המאשימה שבית המשפט יזהיר אותו שניתן להרשיעו גם בעבירה זו אם יוכחו העובדות הרלוואנטיות.

לאור כל האמור, ומאחר שלא שוכנעתי כי הנאשם עקף רכב אחר מימין ומכיוון שלא שוכנעתי שהנאשם קיפח זכות של אחר, אני מזכה את הנאשם, ולו מחמת הספק.

...

בנסיבות תיק זה, לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי טעם להכריע בשאלה זו. דומה כי כפות המאזניים הראייתיות נותרו כשידו של הנאשם על העליונה, בוודאי שלא שוכנעתי כי גרסת התביעה מסתברת יותר מזו של ההגנה.

לאור כל האמור, ומאחר שלא שוכנעתי כי הנאשם עקף רכב אחר מימין ומכיוון שלא שוכנעתי שהנאשם קיפח זכות של אחר, אני מזכה את הנאשם, ולו מחמת הספק.

(ראו דברי הש' מלצר בע"פ 5097/10 בוגנים נ. מ"י ) לאחר שבחנתי את התנהגות גורמי החקירה והתביעה בתיק, זה ולא מצאתי פגם בהתנהגותם ולאור אופי הזיכוי בתיק זה- מחמת הספק, ראו דברי כב' הש' דורנר בע"פ 4466/98 דבש נגד מדינת ישראל , וכב' הש' בייניש (כתוארה אז) בע"פ 700/00 מאיר טוויל נ. מ"י) לא מצאתי כי קיימות "נסיבות אחרות" המצדיקות פיצוי בתיק זה. לאור כל האמור הבקשה לחייב את המאשימה בהוצאותיו של הנאשם נדחית.

כמצוות הדין בסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אציין כבר בתחילת החלטתי, כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

אשר על כן וכאמור בהחלטתי מעלה, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו של קפוח זכות אדם להשתמש שימוש מלא בדרך, בנגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

...

כמצוות הדין בסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אציין כבר בתחילת החלטתי, כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

אני מקבל את גרסת הנהג, לפיה באומרו "הוא אפשר לי" התכוון לכך שהרכב שנסע בנתיב אליו נכנס לא האיץ ומנע את כניסתו לנתיב.

אשר על כן וכאמור בהחלטתי מעלה, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו של קיפוח זכות אדם להשתמש שימוש מלא בדרך, בניגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של קפוח זכות אדם להשתמש שימוש מלא בדרך, בנגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: " קפוח זכות").

    אופי וטיב הזיכוי – כאן יש רלוואנטיות לשאלה האם הזיכוי הוא "פוזיטיבי", קרי שנעשה תוך קביעה שהנאשם לא ביצע את העבירה שיוחסה לו, האם הזיכוי הוא מחמת הספק, או האם הזיכוי נעשה מטעמים פרוצדוראליים שאינם מבוססים על בירור ראייתי, כתוצאה למשל ממוות או היעלמות של עדי מפתח, או מהתיישנות (ראו: עניין דבש, בעמ' 98; עניין שיבלי, בפיסקה י"ג).

...

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לסעיף האמור במסגרת עפ 1986/22 ‏ יהונתן רבינוביץ נ' מדינת ישראל - תביעות עיריית תל אביב‏ (פורסם בנבו ‏15.11.2022) (להלן: "עניין רבינוביץ") במסגרתו נאמרו הדברים הבאים: "...הזכות המוענקת מכוח סעיף החוק דלעיל הינה זכות יחסית, והיעתרות לבקשה מכוח סעיף 80 לחוק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (ע"פ 1325/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק דינה של השופטת ע' ברון [פורסם בנבו] (19.1.2020) (להלן: עניין פלוני)). בהכריעו האם להיעתר לבקשה מכוח סעיף זה, שומה על בית המשפט לאזן בין הנזק שנגרם לנאשם מקיום ההליך הפלילי בעניינו,לבין האינטרס הציבורי באכיפת החוק והחשש מהרתעת יתר של המדינה מניהול הליכים פליליים (שם)." סעיף 80 כולל כאמור שתי עילות בעטיין רשאי בית המשפט להיעתר לבקשת הטלת הוצאות ופיצוי.

לאור כל האמור לעיל, הרי שעל אף הזיכוי וטענותיו של המבקש, החלטתי לדחות את בקשתו לקבלת הוצאות משפט בגין ההליך שהתנהל בפני בעניינו.