בסופו של יום, ולאחר שמיעת ראיות, הורשע פרנסואה אבוטבול ברצח המנוח, ואילו אבי אבוטבול זוכה מעבירת הרצח, מחמת הספק, אולם הורשע בעבירה של קשירת קשר לבצוע פשע ובעבירה של נסיון לחבול חבלה חמורה שלא כדין, כאשר ההרשעה בעבירה של נסיון לחבול חבלה חמורה שלא כדין, הנה בהתייחס לחבורת ראשון לציון, עימה החלה הקטטה, ולא בהתייחס למנוח.
בעניינינו, ב"כ הנתבעים הודיעו, כי אין בכוונתם להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור בהתאם לסע' 42ג' לפקודת הראיות, והמסקנה היא, כי פסק הדין המרשיע, על קביעותיו העובדתיות, הנו חלוט ובעל ערך ראייתי "כימעט מכריע", ומכל מקום, עוד שאלה באשר לאחריותם המלאה של ה"ה אבוטבול לניזקי התובעים, כאשר, מטבע הדברים אחריותו של פרנסואה אבוטבול, שהורשע בבצוע הרצח המזעזע, גדולה לאין שיעור מאחריותו של אבי אבוטבול, שהורשע בקשירת קשר לבצוע פשע, תוך זיכויו, מחמת הספק ,מעבירת הרצח.
...
התובעים 2, 3, 4 – הוריו ואחותו של המנוח תובעים פיצוי בגין רכיבים שונים, כמפורט בכתב התביעה, אולם היות ואינם זכאים לפיצוי זה, שכן אינם ממלאים אחר התנאים הנדרשים כדי להכיר בהם כנפגעים משניים, כפי שנפסק בע"א 444/87 אבו סרחאן עארף מקאבל אלסוחה נ' עזבון המנוח דוד דהאן ז"ל (פ"ד מד (3) 397), נדחית בזאת תביעתם ללא צו להוצאות.
פיצוי עונשי
העתירה לפיצוי עונשי אינה נחשבת בראש נזק "נזקי", כי אם כראש נזק "כספי", ועל כן, חובה היה על התובעים לכמת את הסכום הנתבע בגין ראש נזק זה, ולשלם בגינו אגרה, דבר שלא עשה, ועל כן הנני דוחה העתירה לפיצוי עונשי.
סוף דבר
נוכח האמור, ניתן באת כנגד התובעים 10 ו – 11 פסק דין על סך 2,324,357 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ כחוק, ובצירוף הוצאות אגרה, כאשר הנתבע 10 – פרנסואה אבוטבול יישא בתשלום 80% מהסכום, ואילו הנתבע 11 – אבי אבוטבול יישא בתשלום 20% מהסך הנ"ל.
ניתן היום, י"ג אלול תשע"ד, 08 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.